טקיסקיאק
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
| |||
כנסיית סנטיאגו השליח בטקיסקיאק | |||
מדינה | מקסיקו | ||
---|---|---|---|
מדינה | מקסיקו | ||
נפה | סומפנגו | ||
ראש העיר | שוצ'יטל רמירס רמירס | ||
בירת המועצה האזורית | סנטיאגו טקיסקיאק | ||
תאריך ייסוד |
1168 הפכה למועצה אזורית ב-29 בנובמבר 1820 | ||
שטח | 80.34 קמ"ר | ||
גובה | 2,240 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ במועצה האזורית | 33,907[1] (2010) | ||
‑ צפיפות | 422.04 נפש לקמ"ר (2010) | ||
קואורדינטות | 19°54′30″N 99°08′45″W / 19.908305°N 99.145814°W | ||
אזור זמן | UTC -6 | ||
www.tequixquiac.gob.mx | |||
טקיסקיאק (בספרדית: Tequixquiac, בנאוואטל: Tequixquiāc, באוטומי: Mbixe) היא מועצה אזורית בנפה סומפנגו שבמדינת מקסיקו במקסיקו. היא נמצאת במרכזה של מקסיקו ומשתייכת למטרופולין של מקסיקו סיטי. היישוב המרכזי בה הוא סנטיאגו טקיסקיאק. שטחה הוא 80.34 קמ"ר. בשנת 2010 המועצה מנתה 33,907 תושבים[1] . המועצה שוכנת במעבר הצפוני הנפתח מעמק מקסיקו, כ-120 ק"מ צפונית-מזרחית מן העיר טולוקה, בירת המדינה הפדרטיבית מקסיקו.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]משמעות השם של המועצה הוא "המקום עם מי מלחת". המדובר בהלחם בסיסים בין שלוש מילים בשפת נאוואטל: "טקיסקי" (Tequixqui) שמשמעותה היא "מלחת" (סלפטרו) או נתרן פחמתי (טקסקיטה tequesquite), "אַטל" (atl) שמשמעותה "מים" ו"ק" שמשמעותה "מקום". בשפת אוטומי היא נקראת "מבישה" או "ביחה", שמות שמשמעותם היא "המקום על גבעה פתוחה", הלחם של המילים "מבי" (mbi=גבעה ואדמה מתפשטת), ו"שה" (xe="פתוח וחופשי"). יישוב בשם זה מוזכר בפנקס המיסים של הקיסר צ'ימלפופוקה.
סמלי המועצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסמל המסורתי (גליפו - glifo) של המועצה הוא חתך של תעלת מים הידוע כ"אפאנטלי" (apantli) (בספרדית "אפאנטה") ובמרכזו גיבוש אמורפי אופייני של "טקיסטיקל" (מלחת). בחלק העליון רואים שני גלי מים ("אטל") מקושטים בפנינה ובשבלול. הסמל המודרני של הטקיסקיאק דומה לזה של מדינת מקסיקו אך צבע השדה הוא ירוק, למעלה כתוב שם המועצה, ולמטה ובצדדים הסיסמה "יעד קדום של רווחה" (antiquisimo objeto de bienestar). בפנים המסגרת רואים למעלה שמש זוהרת מעל הרי מסה אאומדה (cerro Mesa Ahumada) ו"העצם הקדושה" של טקיסקיאק ובעלי החיים טרום-היסטוריים מעל נחל שוטה (Xothé). למטה משמאל - כנסיית השליח סנטיאגו, למטה מימין - פתח מנהרת טקיסקיאק, ובתחתית באמצע נראית דבורה המייצגת את עמל התושבים וכלי עבודה של החקלאים ושל כורי המנהרה. במרכז התמונה מצויר סמל האבן של הקיסר אוויצוטל (Ahuitzotl), הכובש של טקיסקיאק, הנמצאת בצריח כנסיית השליח סנטיאגו. בכותרת של הסמל, בחלק האמצעי, רואים את הסמל הלאומי של מקסיקו - הנשר הבולע את הנחש.
דגל המועצה אומץ ב-25 ביולי 2011. הוא מורכב משלשה צבעים כמו דגל מקסיקו: תכלת, לבן וירוק. במרכז כתוב שמה של המועצה כפי שמצוין בקודקס הקדום של המיסים.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טקיסקיאק שוכנת בצפונה של מדינת מקסיקו, 84 ק"מ צפונית למקסיקו סיטי, במעבר בין בקעת מקסיקו ובין בקעת מסקיטל. המועצה גובלת בצפון ובמערב עם אפאסקו, בדרום עם המועצה האזורית סומפנגו, בדרום-מערב עם וֶוֶטוקה (Huehuetoca), ובמזרח עם וייפוקסטלה ואטוטונילקו דה טולה, שבמדינת אידלגו. הגובה המרבי של המועצה הוא 2,820 מ', כשהמרכז העירוני סנטיאגו טקיסקיאק נמצא בגובה 2,340 מ'. המועצה חצויה על ידי שתי תעלות שנוצרו על ידי הנהר ריו גראנדה דה סנטיאגו והנחל שוטה, והנשפכות לנחל סלאדו ("מלוח").
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי עדות הממצאים הארכאולוגיים, האזור יושב עוד לפני 35,000 שנה על ידי אוכלוסייה שככל הנראה חצתה את מצר ברינג מאסיה לאמריקה. אחת מהתגליות החשובות ביותר, שהתגלתה במקום בשנת 1870, הייתה חפץ אמנותי בדמות ראש של כלב שגולף מעצם סקרום של בעל חיים ממשפחת הגמלים והידוע כ"עצם הסקרום מטקיסקיאק". גילו הוערך לכ-12,000 שנה. המתיישבים הראשונים באזור היו אצטקים ואוטומי (עם שנחשב "צ'יצ'ימקי"), שניצלו את התנאים הגאוגרפיים - בעיקר משאבי המים העשירים, על מנת לפתח חקלאות וגידול הבקר.
בערך בשנת 1168 הוקם באזור יישוב של "צ'יצ'ימקים". במהלך השנים השליטה על המקום עברה לידי הטולטקים, הטפאנקה ואחר כך האצטקים. קיסר האצטקים, צ'ימלופוקה, כבש אותה ואת האזור מסביב בערך ב-1415. טקיסקיאק הייתה לחלק מהמחוז טפאנקה של האימפריה האצטקית.
לאחר נפילת טנוצ'טיטלאן בידי הרנאן קורטס ולוחמיו הספרדים, טקיסקיאק הוענקה כאחוזה לשניים מאנשיו - בונה הספינות מרטין לופס ואנדרס נונייס. האוכלוסייה המקומית, ששועבדה לפי חוקי ה"אנקומיינדה", נוצלה במחצבות אבן הסיד ובעבודות פרך אחרות. נזירים פרנציסקנים הקימו ביישוב את כנסיית "סנטיאגו השליח" שנבנתה בכמה שלבים. ב-2 במרץ 1552 הוכר היישוב כקהילה עצמאית וב-1590 הכנסייה סנטיאגו השליח הוכרה כמרכז של יחידה טריטוריאלית כנסייתית - פרוקיה.
טקיסקיאק הייתה בין הראשונות באזור שהכריזו על עצמן כמועצות אזוריות ב-19 בנובמבר 1820 במסגרת מקסיקו העצמאית.
בימי שלטונו של הנשיא פורפיריו דיאס נבנו מנהרות שניקזו את אגן העמק מקסיקו על מנת למנוע שיטפונות. הפרויקט, שנוהל על ידי המהנדסים פרנסיסקו גאראי ומיגל איגלסיאס, הסתיים ב-17 במרץ 1900. בשנת 1954 בעת כהונת הנשיא אדולפו רואיס קורטינס נבנתה מנהרת מים חדשה.
מועצת טקיסקיאק
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישובים המאוכלסים ביותר בטקיסקיאק לפי מפקד 2010:[1]
ישובים | תושבים |
המועצה | 33,907 |
סנטיאגו טקיסקיאק (Santiago Tequixquiac) | 23,701 |
טלפנלויה (Tlapanaloya) | 6,294 |
ונססלאו לאברה (Wenceslao Labra) | 322 |
לה ארדאד (La Heredad) | 145 |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Bando Municipal de Policía y Buen Gobierno, 2008.
- Miguel Ángel Olvera Vázquez y Gerardo García Martínez La conquista espiritual en Tequixquiac, (El señor de la capilla) Enero-Marzo de 2007.
- .María Elena Rodríguez Peláez Monografía Municipal de Tequixquiac 1999
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של טקיסקיאק
- אתר על הנפה סומפנגו
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 המועצה האזורית טקיסקיאק, קטלוג המיקומים, המזכירות לפיתוח חברתי של מקסיקו (בספרדית).