יבש גלעד

יָבֵשׁ גִּלְעָד היא עיר בנחלת חצי שבט המנשה שבעבר הירדן המזרחי המופיעה כמה פעמים בתנ"ך. כמשתמע משמה, העיר שכנה ממזרח לנהר הירדן, באזור הגלעד.

פרשת פילגש בגבעה

ערך מורחב – פילגש בגבעה

הופעתה הראשונה בתנ"ך היא בספר שופטים, בסיפור פילגש בגבעה. למרות המלחמה הכוללת של בני ישראל בשבט בנימין, לא השתתפו אנשי יבש גלעד במאמץ המלחמתי. משתמה המלחמה לחמו בהם בני ישראל, והרגו את כל תושבי יבש גלעד, חוץ מארבע מאות נשים. את הנשים לקחו לנשים לבני בנימין, שבשל שבועה לא הותרו להינשא לבנותיהם של בני ישראל אשר נלחמו בהם (שופטים):

וְהִנֵּה לֹא בָא-אִישׁ אֶל-הַמַּחֲנֶה, מִיָּבֵישׁ גִּלְעָד--אֶל-הַקָּהָל. וַיִּתְפָּקֵד, הָעָם; וְהִנֵּה אֵין-שָׁם אִישׁ, מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד. וַיִּשְׁלְחוּ-שָׁם הָעֵדָה, שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ--מִבְּנֵי הֶחָיִל; וַיְצַוּוּ אוֹתָם לֵאמֹר, לְכוּ וְהִכִּיתֶם אֶת-יוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד לְפִי-חֶרֶב, וְהַנָּשִׁים, וְהַטָּף. וְזֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ: כָּל-זָכָר, וְכָל-אִשָּׁה יֹדַעַת מִשְׁכַּב-זָכָר--תַּחֲרִימוּ. וַיִּמְצְאוּ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד, אַרְבַּע מֵאוֹת נַעֲרָה בְתוּלָה, אֲשֶׁר לֹא-יָדְעָה אִישׁ, לְמִשְׁכַּב זָכָר; וַיָּבִאוּ אוֹתָם אֶל-הַמַּחֲנֶה שִׁלֹה, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. וַיִּשְׁלְחוּ, כָּל-הָעֵדָה, וַיְדַבְּרוּ אֶל-בְּנֵי בִנְיָמִן, אֲשֶׁר בְּסֶלַע רִמּוֹן; וַיִּקְרְאוּ לָהֶם, שָׁלוֹם. וַיָּשָׁב בִּנְיָמִן, בָּעֵת הַהִיא, וַיִּתְּנוּ לָהֶם הַנָּשִׁים, אֲשֶׁר חִיּוּ מִנְּשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד.

— ספר שופטים, פרק כ"א, פסוקים ח'–י"ד

פרשת נחש העמוני

ערך מורחב – מלחמת שאול ונחש העמוני

הפעם השנייה שבה מוזכרת יבש גלעד, היא בסיפור המלכתו של שאול למלך. לאחר ששאול מומלך בפעם הראשונה, מאיים נחש מלך עמון לכבוש את יבש גלעד:

וַיַּעַל, נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי, וַיִּחַן, עַל-יָבֵישׁ גִּלְעָד; וַיֹּאמְרוּ כָּל-אַנְשֵׁי יָבֵישׁ, אֶל-נָחָשׁ, כְּרָת-לָנוּ בְרִית, וְנַעַבְדֶךָּ.

— ספר שמואל א', פרק י"א, פסוק א'

בני העיר ניגשים למשא ומתן על חייהם, ומקבלים הבטחה מנחש, על פיה אם ינקרו את עינו הימנית של כל אחד מהתושבים, הוא יחוס על חייהם:

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי, בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם, בִּנְקוֹר לָכֶם כָּל-עֵין יָמִין; וְשַׂמְתִּיהָ חֶרְפָּה, עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל.

— ספר שמואל א', פרק י"א, פסוק ב'

שאול המלך חש עם צבאו לעזרת אנשי יבש גלעד, ומציל אותם מציפורני המלך העמוני:

וַיָּשֶׂם שָׁאוּל אֶת-הָעָם שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים, וַיָּבֹאוּ בְתוֹךְ-הַמַּחֲנֶה בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, וַיַּכּוּ אֶת-עַמּוֹן עַד-חֹם הַיּוֹם.

— ספר שמואל א', פרק י"א, פסוק י"א

פרשת קבורת שאול

ערך מורחב – המלחמה בגלבוע

בפעם השלישית מוזכרים אנשי יבש גלעד כאלו שקברו, מתחת לאשל בעירם, את שאול המלך ואת יהונתן בנו, שנמצאו על יד החומות בבית שן, לאחר התבוסה בגלבוע:

וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו, יֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד, אֵת אֲשֶׁר-עָשׂוּ פְלִשְׁתִּים, לְשָׁאוּל. וַיָּקוּמוּ כָּל-אִישׁ חַיִל, וַיֵּלְכוּ כָל-הַלַּיְלָה, וַיִּקְחוּ אֶת-גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו, מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן; וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה, וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם. וַיִּקְחוּ, אֶת-עַצְמֹתֵיהֶם, וַיִּקְבְּרוּ תַחַת-הָאֶשֶׁל, בְּיָבֵשָׁה; וַיָּצֻמוּ, שִׁבְעַת יָמִים.

— ספר שמואל א', פרק ל"א, פסוקים י"א–י"ג

דוד המלך, שהומלך על שבט יהודה זמן קצר אחר מיתת שאול, שלח לשבח אותם על מעשיהם:

וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים אֶל אַנְשֵׁי יָבֵישׁ גִּלְעָד וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: בְּרֻכִים אַתֶּם לַה' אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַחֶסֶד הַזֶּה עִם אֲדֹנֵיכֶם עִם שָׁאוּל וַתִּקְבְּרוּ אֹתוֹ. וְעַתָּה, יַעַשׂ ה' עִמָּכֶם חֶסֶד וֶאֱמֶת וְגַם אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶם הַטּוֹבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם הַדָּבָר הַזֶּה. וְעַתָּה, תֶּחֱזַקְנָה יְדֵיכֶם וִהְיוּ לִבְנֵי חַיִל כִּי מֵת אֲדֹנֵיכֶם שָׁאוּל וְגַם אֹתִי מָשְׁחוּ בֵית יְהוּדָה לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם.

— ספר שמואל ב', פרק ב', פסוקים ה'–ז'

הקשר בין שלוש הפרשות

בפירוש המיוחס לרש"י בדברי הימים מופיע קשר בין שלוש הפרשות:

אנשי יביש גלעד סיכנו עצמם למען גופות שאול ובניו יותר משאר ישראל משום ששאול הצילם מנחש העמוני (ראה לקמן: "יבש גלעד בחז"ל"). הוא מציע שכנגד שבעת הימים שצמו והתענו בציפייה שמישהו מישראל יושיעם, כנגדם התענו שבעה ימים על מות שאול.

עוד הוא מסביר שהאבלות שלהם הייתה גם משום שרבים מהנופלים באותה מלחמה היו מבנימין, שבטו של שאול, והיו קרוביהם של בני יביש גלעד, כפי שעולה מפרשת פילגש בגבעה, במסירת בנות העיר לבני בנימין.

יבש גלעד בחז"ל

חז"ל הבינו שמעשה החסד של אנשי יבש גלעד בקבורת שאול ובניו נבעה מהכרת טובה על הצלתם מנחש העמוני. חז"ל משבחים את המעשה ודורשים שבזכותו, עתידים חצי שבט המנשה, שאנשי העיר משתייכים לו, להיגאל ראשונה מהגלות:

גמילות חסד לאבלים מנין אנו למדין? - מאנשי יבש גלעד, כיון שנהרג שאול ובניו, אמרו אנשי יבש גלעד: אותו האיש שהצילנו מחרפת בני עמון - אין אנו חייבין לגמול לו חסד?! ועמדו כל הגבורים שבהם והלכו כל הלילה לחומת בית שן ולקחו את גופת שאול ואת גופת בניו מחומת בית שן... אנשי יבש גלעד היו גומלין חסד עם שאול ובניו, אף אני נותן לכם שכרכם ולבניכם לעתיד לבא, כשעתיד הקב"ה לקבץ את ישראל מארבע פינות העולם - ראשון הוא מקבץ חצי שבט מנשה.

— פרקי דרבי אליעזר, יז

זיהוי האתר

מן האונומסטיקון של אוסביוס מקיסריה ניתן ללמוד כי יבש גלעד עוד התקיימה בראשית המאה הרביעית לספירה. אוסביוס ממקם אותה על הר הנמצא שישה מילין על הדרך הרומית שבין פחל לגרש.

במהלך המאה ה-20 הוצע לזהות את יבש גלעד עם שני אתרים בממלכת ירדן של ימינו: תל אבו אל-חַ'רַז (על-ידי נלסון גליק ואחרים) ותל אל-מקלוב (ישראל פינקלשטיין). שני האתרים שוכנים בסמוך לנחל וואדי יאבס, שייתכן ששימר את שמה הקדום של העיר.

תל אבו אל-ח'רז נמצא בצד המזרחי של בקעת הירדן. בחפירות שנערכו עד כה באתר, נחשפו ממצאים מתקופות שונות וביניהן גם מתקופת הברזל I ו-II המתאימות לתקופה המזוהה כתקופת המאורעות המתוארים בתנ"ך, אך לא נתגלו ממצאים שתמכו בזיהוי המדויק של האתר. באתר נמצאו עדויות ליישוב של גויי הים (או לכל הפחות קשרים עם הים האגאי), היחיד מיישוביהם שהתגלה בירדן.

תל אל-מקלוב שוכן במעלה הגלעד, כשמונה קילומטרים מזרחית לתל אבו אל-ח'רז, על הר החולש על וואדי יאבס. בסקר ארכאולוגי שנערך במקום, התגלו גם חרסים מתקופת הברזל I ו-II. חוקרים התומכים בזיהוייה של יבש עם תל אל-מקלוב סבורים כי מיקומו של התל תואם את התיאור באונומסטיקון של אוסביוס. מנגד, יש הטוענים כי תל אל-מקלוב רחוקה מדי מח'רבת אבזיק, המזוהה עם בזק המקראית, בה חנה צבא שאול ערב המלחמה עם העמונים ביבש. לפיכך, הם גורסים, יש לזהות את יבש גלעד בתל אבו אל-ח'רז, שנמצאת במרחק סביר מבזק ובאופן התואם את התיאור המקראי של מלחמת שאול בנחש.