ישראל פינקלשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראל פינקלשטיין
נולד ב-1949
Israel fink.jpg
תרומות עיקריות
חפירות בתל מגידו, חקר תקופת ממלכת יהודה, הצגת הכרונולוגיה הנמוכה
נתונים נוספים
ענף מדעי ארכאולוגיה
נולד 1949 (בן 68 בערך)
ארצות מגורים ישראל
פרסים והנצחה

פרס דן דוד לשנת 2005

ישראל פינקלשטיין (נולד ב-1949) הוא ארכיאולוג ישראלי המופקד על הקתדרה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל על שם יעקב מ' אלקוב באוניברסיטת תל אביב. הוא חוקר מוביל בתחום הארכיאולוגיה של הלבנט העוסק, בין השאר, בשילוב מדעי החיים והמדעים המדויקים במחקר ההיסטורי והארכיאולוגי. פינקלשטיין הוא החופר של מגידו – אתר מפתח לחקר תקופות הברונזה והברזל בלבנט.

פינקלשטיין חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים[1] והוא correspondant étranger באקדמיה הצרפתית Académie des Inscriptions et Belles Lettres.[2] פינקלשטיין זכה בפרסים אקדמיים וספרותיים יוקרתיים רבים. בשנת 2005 הוא זכה בפרס דן דוד על התיקון המהותי שערך בהיסטוריה של ישראל הקדום במאות העשירית והתשיעית לפסה"נ.[3] בשנת 2009 זיכה אותו שר התרבות של צרפת באות האביר (Chevalier) של המסדר Ordre des Arts et des Lettres,[4] ובשנת 2010 זכה בתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לוזאן שבשוויץ. הוא חבר בוועדת הבחירה של הפורום הארכיאולוגי של שנחאי (Shanghai Archaeology Forum) באקדמיה הסינית למדעי החברה.

עם ספריו של פינקלשטיין נמנים רבי המכר "ראשית ישראל: ארכיאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי" (2003; פורסם לראשונה באנגלית בשנת 2001) ו"דוד ושלמה: בין מציאות היסטורית למיתוס" (2006), שנכתבו יחד עם ניל אשר סילברמן. ידועים גם ספריו על התהוות ישראל הקדום ("הארכיאולוגיה של תקופת ההתנחלות והשופטים", 1986), על הארכיאולוגיה וההיסטוריה של אזורי ספר המדבר בלבנט (Living on the Fringe, 1995) ועל ממלכת ישראל הצפונית (The Forgotten Kingdom, 2013).

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל פינקלשטיין נולד בתל-אביב לצבי פינקלשטיין ומרים פינקלשטיין לבית אלנהורן, נכדה של אחד מראשוני פתח תקווה.

פינקלשטיין נשוי לג'ואל לבית כהן ולהם שתי בנות – אדר (נולדה ב-1992) ושרי (נולדה ב-1996).

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינקלשטיין למד בבית הספר היסודי פיק"א (1956–1963) ובתיכון "אחד העם" (1963–1967), שניהם בפתח תקוה. לאחר ששירת בצה"ל (1967–1970) הוא החל ללמוד באוניברסיטת תל-אביב. פינקלשטיין למד לקראת התואר הראשון בחוג לגיאוגרפיה ובחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, שם היה תלמידו של פרופ' יוחנן אהרוני, וסיים את לימודי הבוגר בשנת 1974. במסגרת לימודיו השתתף בשנת 1973 בחוליית סקר של האוניברסיטה באזור ראש העין.[5] את לימודיו המתקדמים עשה בהנחייתו של פרופ' משה כוכבי. הוא סיים תואר שני בארכיאולוגיה בשנת 1978 לאחר שכתב עבודה בנושא "התישבות כפרית בשולי ההר באגן הירקון בתקופה הישראלית-הלניסטית", וזכה בתואר דוקטור בשנת 1983 בעקבות מחקרו על "חפירות עזבת צרטה וההתנחלות הישראלית בהר".

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1976–1990 לימד פינקלשטיין, תחילה כעוזר הוראה ואחר כך כמרצה, במחלקה ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת בר-אילן. בשנה האקדמית 1983–1984 השתתף בקבוצת מחקר בראשות פרופ' יגאל ידין במכון הישראלי ללימודים מתקדמים בירושלים. בשנת 1986–1987 הוא לימד במחלקה לשפות ולתרבויות של המזרח הקרוב באוניברסיטת שיקגו. בשנת 1987 הוא מונה לפרופסור חבר באוניברסיטת בר-אילן, וב-1990 עבר למחלקה לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל-אביב. ב-1992–1993 בילה פינקלשטיין שנת שבתון במחלקה לשפות ולתרבויות של המזרח הקרוב באוניברסיטת הרווארד. הוא כיהן כראש המחלקה לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום (1994–1998) וכראש המכון לארכיאולוגיה ע"ש סוניה ומרקו נדלר (1996–2003) באוניברסיטת תל-אביב. בשנת 1998–1999 היה פינקלשטיין חוקר אורח במרכז למחקר ארכיאולוגי של המזרח (Centre de Recherche d’Archéologie Orientale) ובבית הספר ללימודים גבוהים (École Pratique des Hautes Études) בסורבון בפריז. כיום מופקד פינקלשטיין על הקתדרה לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל על שם יעקב מ' אלקוב באוניברסיטת תל אביב.

בשנים 1976-1978 ניהל בהדרכת פרופסור משה כוכבי חפירות בעזבת צרטה.[6][7] בשנים 1981-1984 ניהל את החפירות בשילה.[8]

פינקלשטיין הרצה למעלה ממאה הרצאות בכנסים בינלאומיים והרצאות רבות באוניברסיטאות בכל העולם. בין השאר הרצה סדרת הרצאות על ההיסטוריה והארכיאולוגיה של ישראל הקדום באוניברסיטה הנוצרית בטקסס (Texas Christian University; 2002), באוניברסיטת בואנוס איירס (University of Buenos Aires; 2011), בקולג' דה פראנס (College de France; 2012), באוניברסיטה המתודיסטית של סאו פאולו (Methodist University of Sao Paolo; 2015) ובאוניברסיטה הבינלאומית הנוצרית בטוקיו (2017). הוא מתעתד להרצות סדרת הרצאות דומה במכון המקראי האפיפיורי ברומא (Pontifical Biblical Institute; 2017).

פינקלשטיין הוא העורך של Tel-Aviv, כתב העת של המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, מאז שנת 2008, והעורך האחראי של סדרת המונוגרפיות של המכון מאז שנת 2005. הוא חבר בכמה מערכות הוצאה לאור, ביניהן המערכות של Palestine Exploration Journal ושל Archaeology and Biblical Studies Series של החברה לספרות המקרא (Society of Biblical Literature).

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984 פרסם פינקלשטיין מאמר בו טען שההתנחלות של שבטי ישראל החלה בעיקרה באזור אפרים ומנשה וכי רק מעטים מהמתנחלים הראשונים התיישבו באזורי יהודה, השרון והגליל. בהמשך המאמר העריך פינקלשטיין את האוכלוסייה הישראלית במאה ה-11 לפני הספירה בכ-55,000 נפש ובכ-20,000 נפש בלבד במאה ה-12 לפני הספירה. פינקלשטיין טען שממצאים אלו תואמים את האסכולה הסוברת שהתנחלות השבטים הייתה התיישבות איטית של נוודי מדבר.[9]

ביחד עם יובל גורן ונדב נאמן, פינקלשטיין ניהל וערך את הניתוח הפטרוגרפי של תעודות אל עמארנה. ביחד עם ניל אשר סילברמן כתב את הספרים "ראשית ישראל" ו"דוד ושלמה - בין מציאות היסטורית למיתוס", בהם הוא מציג תיזה לפיה חלק גדול מהתנ"ך נכתב בממלכת יהודה במאה השביעית לפנה"ס למען מטרות פוליטיות ודתיות של בני התקופה, בפרט הרצון לשלב את פליטי ממלכת ישראל החרבה ואת ממלכת יהודה. בשל כך, על אף שהוא משלב מיתוסים קדומים מיהודה ומישראל, לא ניתן לדבריהם לקבל אותו כעדות היסטורית מהימנה לתקופות קדומות יותר.

אף שהוא מקבל את קיומו ההיסטורי של דוד (בין היתר בגלל כתובת תל דן מהמאה התשיעית לפני הספירה בה מוזכר בית דוד כשמה של ממלכת יהודה) הוא לא מקבל כי הייתה ממלכה מאוחדת בראשותו עקב דלותה של יהודה וירושלים בתקופתו. דווקא למלוכת שאול הוא מוצא סימנים בכתובת פרעה שושנק (שישק) המתארת את מסעו באזורי ההר המופיעים בסיפורי שאול.

בשנים האחרונות מנהל פינקלשטיין את משלחת החפירות בתל מגידו במשותף עם דוד אוסישקין. הוא גם עורך מחקר ארכאולוגי ביחד עם פרופסור יצחק בננסון, בניסיון להבין כיצד חישב האדם נפח של קנקנים לפני 2000-2500 שנה.

פינקלשטיין גם פיתח כרונולוגיה חדשה[דרושה הבהרה] בשיתוף עם עמית מחקר נוסף, מה ששינה את פני הארכיאולוגיה המקראית בעיני חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בעיקר, שאימצו את הכרונולוגיה של פינקלשטיין.

פינקלשטיין ידוע גם בכך שמאוד עודד את הכנסת מדעי הטבע ומדעים מדויקים לארכיאולוגיה המסורתית, נכון להיום הוא עובד בשיתוף על פרויקט הקשור לגנום[דרושה הבהרה].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 הוענק לו במשותף עם הארכאולוג גרהם ברקר מאוניברסיטת קיימברידג' שבבריטניה פרס דן דוד. באתר פרס דן דוד נכתב כי "פינקלשטיין נחשב כמרצה חשוב בארכאולוגיה של הלבנט וההשלכות שיש לתחום זה על הבנת התנ"ך והתקופה הישראלית". ועדת הפרס מציינת כי לפינקלשטיין יש השפעה על חשיבה רדיקלית של ההיסטוריה של ישראל במאות העשירית והתשיעית לפני הספירה. ב-2010 זכה בתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לוזאן.[10]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים, פרסומים והרצאות

קישורים כלליים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]