ישראל פינקלשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראל פינקלשטיין
נולד ב-1949
Israel fink.jpg
תרומות עיקריות
חפירות בתל מגידו, חקר תקופת ממלכת יהודה, הצגת הכרונולוגיה הנמוכה
נתונים נוספים
ענף מדעי ארכאולוגיה
נולד 1949 (בן 68 בערך)
ארצות מגורים ישראל
פרסים והנצחה

פרס דן דוד לשנת 2005

ישראל פינקלשטיין (נולד ב-1949) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומנהל משותף של החפירות המחודשות באתר מגידו בצפון הארץ, זוכה פרס דן דוד לשנת 2005. מן הבולטים בתחום הארכאולוגיה המקראית בימינו. חבר האקדמיה הישראלית למדעים[1].

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפתח-תקווה וגדל במשפחת איכרים. לאחר שסיים את שירותו הצבאי נרשם ללימודי יחסים בינלאומיים ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל נרשם לחוג לארכיאולוגיה וגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, ולבסוף החליט לעשות תואר שני בארכיאולוגיה.[דרושה הבהרה]

בשנת 1984 השלים פינקלשטיין דוקטורט בבית הספר למדעי היהדות שבאוניברסיטת תל אביב, בהדרכת פרופסור משה כוכבי, בנושא "חפירות עזבת צרטה וההתנחלות הישראלית בהר". בהמשך למד באוניברסיטת שיקגו, בהרווארד ובסורבון.

בשנים 2002-1996 שירת כחבר מועצת המנהלים במכון נדלר לארכאולוגיה באוניברסיטה. פינקלשטיין מופקד על הקתדרה לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל על שם ג'ייקוב אלקוב באוניברסיטת תל אביב.

ביחד עם יובל גורן ונדב נאמן, פינקלשטיין ניהל וערך את הניתוח הפטרוגרפי של תעודות אל עמארנה. ביחד עם ניל אשר סילברמן כתב את הספרים "ראשית ישראל" ו"דוד ושלמה - בין מציאות היסטורית למיתוס", בהם הוא מציג תיזה לפיה חלק גדול מהתנ"ך נכתב בממלכת יהודה במאה השביעית לפנה"ס למען מטרות פוליטיות ודתיות של בני התקופה, בפרט הרצון לשלב את פליטי ממלכת ישראל החרבה ואת ממלכת יהודה. בשל כך, על אף שהוא משלב מיתוסים קדומים מיהודה ומישראל, לא ניתן לדבריהם לקבל אותו כעדות היסטורית מהימנה לתקופות קדומות יותר.

אף שהוא מקבל את קיומו ההיסטורי של דוד (בין היתר בגלל כתובת תל דן מהמאה התשיעית לפני הספירה בה מוזכר בית דוד כשמה של ממלכת יהודה) הוא לא מקבל כי הייתה ממלכה מאוחדת בראשותו עקב דלותה של יהודה וירושלים בתקופתו. דווקא למלוכת שאול הוא מוצא סימנים בכתובת פרעה שושנק (שישק) המתארת את מסעו באזורי ההר המופיעים בסיפורי שאול.

בשנים האחרונות מנהל פינקלשטיין את משלחת החפירות בתל מגידו במשותף עם דוד אוסישקין. הוא גם עורך מחקר ארכאולוגי ביחד עם פרופסור יצחק בננסון, בניסיון להבין כיצד חישב האדם נפח של קנקנים לפני 2000-2500 שנה.

פינקלשטיין גם פיתח כרונולוגיה חדשה[דרושה הבהרה] בשיתוף עם עמית מחקר נוסף, מה ששינה את פני הארכיאולוגיה המקראית בעיני חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בעיקר, שאימצו את הכרונולוגיה של פינקלשטיין.

פינקלשטיין ידוע גם בכך שמאוד עודד את הכנסת מדעי הטבע ומדעים מדויקים לארכיאולוגיה המסורתית, נכון להיום הוא עובד בשיתוף על פרויקט הקשור לגנום[דרושה הבהרה].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 הוענק לו במשותף עם הארכאולוג גרהם ברקר מאוניברסיטת קיימברידג' שבבריטניה פרס דן דוד. באתר פרס דן דוד נכתב כי "פינקלשטיין נחשב כמרצה חשוב בארכאולוגיה של הלבנט וההשלכות שיש לתחום זה על הבנת התנ"ך והתקופה הישראלית". ועדת הפרס מציינת כי לפינקלשטיין יש השפעה על חשיבה רדיקלית של ההיסטוריה של ישראל במאות העשירית והתשיעית לפני הספירה. ב-2010 זכה בתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לוזאן.[2]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים, פרסומים והרצאות

קישורים כלליים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]