יואל משה לנדא מיאברוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יואל משה לנדא מיאברוב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1816 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1893 (בגיל 77 בערך)
יבוריב, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1893 עריכת הנתון בוויקינתונים
אב מרדכי זיסקינד מסטריא עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים נפתלי הירץ לנדא מסטרליסק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יואל משה סג"ל לנדא מיאברוב (ה'תקע"ז, 1816 - ג' בטבת ה'תרנ"ד, 1893) היה רב בערים ליז'ענסק מאגרוב ויאברוב, תלמיד אביו רבי מרדכי זיסקינד מסטריא ורבי שלום רוקח מבלז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יואל משה נולד בשנת ה'תקע"ז לרבי מרדכי זיסקינד לנדא. בנעוריו למד תורה אצל אביו. בהגיעו לפרקו נישא לבת אחד מרבני העיר זאלקווא ועבר לגור שם. שם נשא ונתן בדברי תורה עם רבי שלמה קלוגר[1], ועם רב העיר רבי צבי הירש חיות.

בתחילה כיהן ברבנות העיר מאגרוב, בשנת תרכ"ה עבר לכהן ברבנות ליז'ענסק, ובשנת תרל"ה נתמנה לרב בעיר יאברוב, בעיר זו תיקן הרבה פרצות בענייני הדת, כן מינה לראשי הקהל רבנים אשר היו מעורים בין העם ומתריעים בפניו על כל הצריך תיקון. כאביו המשיך אף הוא להילחם בעוז נגד המשכילים, וחתם על קול קורא נגד הרפורמה וההשכלה יחד עם גדולי גליציה, כמו כן פרסם מכתב הקורא להתרחק מעליהם[2]. עד בואו לעיר היו מתפללים בכל בתי הכנסת בנוסח אשכנז, והוא הנהיג להתפלל בנוסח ספרד.

בעת אשר החלו משתמשים בטכנולוגיות המבוססות על חשמל, נוצר פולמוס בין גדולי ישראל האם עשייה על ידי מכונה חשמלית נחשבת כעשייה 'לשמה' או לא, נידון זה היה בעיקר לגבי מצות מכונה וטויית ציצית לשמה. רבי יחזקאל משינוואה שנשא ונתן בעניין שלח את דעתו לאביו רבי חיים מצאנז, ששלח את השאלה לרבי יואל משה אשר הכריע לאיסור, ומכח זה פסק רבי חיים מצאנז בספרו שו"ת דברי חיים, לאסור[3].

בנו מספר כי היה לומד תורה בקדושה, והיה יודע על חידושי תורה שנאמרו לפניו, האם המחדש הוא יהודי ירא שמים אם לאו, אף שאותו אדם לא היה לפניו[4].

נפטר במוצאי חנוכה ג' בטבת תרנ"ד ונקבר בבית הקברות העתיק בעיר יאברוב.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו שו"ת נדרי זריזין, וכינויי נדרים
  2. ^ עיתון מחזיקי הדת - גאליציה.
  3. ^ ראו קובץ נחלת מאיר - נארול
  4. ^ הקדמת ספר אהבת ציון - לבנו רבי נפתלי הירץ מסטרעליסק.