יודיד הכסף
 | |
| שם סיסטמטי | Silver iodide |
|---|---|
| שמות נוספים | כסף יודי |
| כתיב כימי |
AgI  |
| מסה מולרית | 234.77 גרם/מול |
| מראה | מוצק גבישי צהוב |
| מספר CAS | 7783-96-2 |
| צפיפות | 5.675 גרם לסמ"ק גרם/סמ"ק |
| מצב צבירה | מוצק |
| טמפרטורת היתוך |
558 °C 831.15 K |
| טמפרטורת רתיחה |
1,506 °C 1779.15 K |
| אנתלפיית התהוות סטנדרטית | −62.4 קילוג'ול למול |
  | |
יודיד הכסף (או כסף יודי, באנגלית: Silver iodide) הוא תרכובת של יוד ושל המתכת כסף.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקרים במחלקה למדעי האטמוספירה באוניברסיטה העברית בירושלים חיפשו חומרים מלאכותיים שישמשו לזריעת עננים במטרה להגביר את כמות הגשם היורדת במדינת ישראל הסובלת מחוסר מים ומתקופות בצורת על ידי פיזור חומר שירכז סביבו את טיפות המים שבעננים ועל ידי כך יגרום לירידת גשם. במהלך המחקר נמצא כי ליודיד הכסף היכולת להקפיא את מי הענן בטמפרטורות שאינן נמוכות בהרבה מטמפרטורת הקיפאון.
ניסויי ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך סדרת ניסויים המכונה ניסויי ישראל ליצירת כמות גשמים מוגברת התברר שיודיד הכסף הוא היעיל מכולם לצורך השגת מטרה זו, יודיד הכסף מסוגל למשוך אליו את אדי המים ולקשור ביניהם באופן היעיל ביותר ליצירת טיפות גשם. זריעת כמות רבה מדי של יודיד הכסף גורמת שלא ירד גשם כלל.
לאחר ניסוי "ישראל 4" הופסק השימוש ביודיד הכסף לזריעת עננים לאחר שהתגלה כי תרומת פעולה זו היא תוספת של 1.8% בממוצע של מי גשמים דבר אשר אינו מצדיק את העלות הגבוהה של התהליך[1].
השלכות ונזקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במידה וזורעים יותר מדי יודיד הכסף או שיש כמות גדולה של אירוסולים באוויר, גודל הטיפות לא יעלה על 1 מילימטר ולא ירד גשם כלל. כאשר יש ריכוז גבוה מאוד של יודיד הכסף במים הוא עלול לגרום לארגיריה, אולם הכמות בה משתמשים בזריעת עננים היא כמות מזערית והפיזור על ידי מטוסים הוא פיזור יעיל הגורם לכך שמשתמשים בכמות קטנה של יודיד הכסף שלא מסוכנת לבריאות[2]. כחלק מניסוי ישראל 4 נבדק הפיזור של יודיד הכסף בגשם ולא נמצא ריכוז גבוה במי הגשם שנבדקו. הגשם היורד על האדמה לרוב מסונן מיודיד הכסף וההשפעה של זריעת העננים זניחה.
