יולי חריטון

יולי חריטון
Харитон, Юлий Борисович
לידה	27 בפברואר 1904; סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
פטירה	18 בדצמבר 1996 (בגיל 92); סארוב, רוסיה
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	ברית המועצות
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
מקום לימודים	האוניברסיטה הפוליטכנית של סנקט פטרבורג (1925); אוניברסיטת קיימברידג' (1928) ;
מנחה לדוקטורט	ארנסט רתרפורד, ג'יימס צ'דוויק
מוסדות	מכון יופה (1921); מכון סמיונוב לפיזיקה כימית (1931–1946); מכון המחקר המדעי הכלל-רוסי לפיזיקה ניסויית (1946–1992) ;
פרסים והוקרה	עיטור לנין (24 בפברואר 1984); מדליית הזהב של לומונוסוב (1982); עיטור לנין (26 בפברואר 1974); מדליית קורצ'טוב (1974); עיטור מהפכת אוקטובר (26 באפריל 1971); עיטור לנין (27 בפברואר 1964); עיטור לנין (7 במרץ 1962); פרס לנין (1957); עיטור לנין (11 בספטמבר 1956); מדליית הפטיש והמגל (4 בינואר 1954); פרס סטלין, דרגה 1 (1953); מדליית הפטיש והמגל (8 בדצמבר 1951); פרס סטלין, דרגה 1 (1951); עיטור לנין (29 באוקטובר 1949); מדליית הפטיש והמגל (29 באוקטובר 1949); פרס סטלין, דרגה 1 (1949); מדליה להנצחת 50 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945; עיטור הדגל האדום של העמל (10 ביוני 1945); מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945; עיטור הכוכב האדום (24 בספטמבר 1944); מדליית ותיק העמל; מדליה על הכשרת קרקעות בתולות; מדליה על הגנת לנינגרד ;
תרומות עיקריות
	המתכנן הראשי בפרויקט פצצת המימן הסובייטית

יולי בוריסוביץ' חָרִיטוֹן (ברוסית: Ю́лий Бори́сович Харито́н;‏ 27 בפברואר 1904 – 18 בדצמבר 1996) היה פיזיקאי יהודי סובייטי-רוסי. המתכנן הראשי בפרויקט פצצת המימן הסובייטית, אשר עבד במסגרת תוכנית הגרעין של ברית המועצות שנים רבות.

קורות חיים

חריטון נולד בסנקט פטרבורג למשפחה יהודית. אמו הייתה השחקנית מירה יעקובלבנה לבית בורובסקי, היהודיה הראשונה ששיחקה בתיאטרון של סטניסלבסקי. אביו היה העיתונאי בוריס אוסיפוביץ חריטון, שהיה פעיל בעיתונה של המפלגה הדמוקרטית החוקתית (הקדטים). לימים נפרדו הוריו ואמו נישאה לפסיכואנליטיקאי מקס אייטינגון ועזבה את רוסיה לגרמניה, והוא נשאר עם אביו.^[1] לאחר מהפכת אוקטובר והקמת ברית המועצות גורש אביו באוניית הפילוסופים והתיישב בלטביה שהייתה אז מדינה עצמאית. לאחר עליית הנאצים אמו עלתה עם אייטינגון לארץ ישראל. לאחר כיבוש לטביה על ידי ברית המועצות אביו נעצר והוגלה לגולאגים לשבע שנים, ושם נפטר.

חריטון השלים השלים לימודיו במכון הפוליטכני בשנת 1925. החל משנת 1921 עבד מכון לפיזיקה וטכנולוגיה תחת ניקולאי סמיונוב. בשנים 1926–1928 עבד במעבדת קוונדיש בקיימברידג', וסיים דוקטורט בהדרכת ארנסט רתרפורד.

בשנת 1939 ערך חישובים בתחום הביקוע הגרעיני יחד עם יעקב זלדוביץ'. משנת 1946 כיהן כמנהל מכון גרעיני-צבאי של ברית המועצות. במכון זה פותחו פצצת הביקוע הגרעיני ופצצת המימן הסובייטיות. במסגרת זו הוא היה אחראי על ביצוע ניסוי של RDS-1, פצצת האטום הסובייטית הראשונה. בשנת 1953 התקבל כחבר האקדמיה למדעים של ברית המועצות. חריטון עמד בראש הצוות שפיתח את הפצצה הגדולה והחזקה ביותר שנוסתה אי פעם, שמכונה פצצת הצאר.

חריטון, חרף היותו יהודי, היה מעורב עשרות שנים בפיסגת תוכנית הגרעין הסובייטית.

פרסים

גיבור העמל הסוציאליסטי – 3 פעמים (1949, 1951, 1954)
פרס לנין (1956)
פרס סטלין – 3 פעמים (1949, 1951, 1953)
מדליית זהב על שם קורצ'טוב (1974, ביחד עם סבלי פיינברג)
מדליית זהב על שם לומונוסוב (1982)
5 עיטורי לנין
עיטור הדגל האדום של העמל
עיטור מהפכת אוקטובר
עיטור הכוכב האדום

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יולי חריטון בוויקישיתוף

תמונתו של חריטון, אתר האקדמיה הרוסית למדעים
ביוגרפיה של חריטון, אתר Alsos לגרעין
יולי חריטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
יולי חריטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^
Tablet Magazine, Atomic Bombshell, New research uncovers a link between Freud’s inner circle and the Soviet atomic bomb By Isabella Ginor and Gideon Remez, July 16, 2012

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] 
Tablet Magazine, Atomic Bombshell, New research uncovers a link between Freud’s inner circle and the Soviet atomic bomb By Isabella Ginor and Gideon Remez, July 16, 2012

[1]