יצחק ענפי
יצחק ענפי (בירנצוויג) (1899 - 19 ביולי 1959) היה סופר, פובליציסט ומורה ישראלי.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ענפי נולד בפולין, בעיירה סנדומייז'. הוא קיבל חינוך מסורתי, למד בישיבה והוסמך לרב. הוא השתלם בכוחות עצמו, למד עברית והיה ציוני. ענפי שאף לעלות לארץ ישראל ולהשתלם בסמינר בית הכרם בירושלים.
במלחמת העולם הראשונה עזב את פולין והתיישב בבלגיה בעיר אנטוורפן, שם נישא לפנינה זילברברג (ילידת פולין) ובנה את ביתו. נולדו להם שלושה ילדים.
בשנים אלו עסק בהוראה בבית הספר "תחכמוני" מיסודו של הרב משה אביגדור עמיאל.
בשנת 1933 עלה לישראל עם משפחתו ועסק בהוראה בהרצליה ורמת גן.
נפטר בשנת 1959 ונטמן בבית העלמין קריית שאול[1].
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגיל צעיר התחיל יצחק בפולין בכתיבת פרוזה ושירה. לאחר מעברו לבלגיה החל לפרסם שירים וסיפורים בעיתונות היידיש המקומית. כמה משיריו ומאמריו תורגמו לפלמית והולנדית והופיעו בכתבי יד מקומיים.
יצחק ענפי כתב רשימות וטורים לעיתוני "הארץ", "היסוד", "הצופה" ו"הצופה לילדים".
בשנת 1956 פורסם סיפורו "ניסל הסבל" אודות חיי עיירה יהודית בפולין במסגרת הספר "חמישים סיפורים", בהוצאת "מוסד הרב קוק".
בשנת 1958 יצא ספרו "בשבילי המקרא" ב"הוצאת יבנה", בו כתב והרחיב על סיפורי המקרא.
בשנת 1960, ביום השנה לפטירתו, יצא ספרו "יחיד בין רבים" (בהוצאת יבנה), המתאר דמויות יהודים כפריים בודדים בתוך הכפר הנכרי. בחלקו השני הנציח את דמויות העיירה צוייזמיר, שהיא ערש ילדותו. יצחק ענפי סיים לכתוב את הספר, אך לא זכה להוציא אותו לאור בחייו.
בשנת 2009, כ-40 שנה לאחר מותו, פורסם אוסף מכתביו הכולל משלים, אגדות וסיפורים בשירה ובפרוזה, במסגרת הספר "בשבילי הגן". כלל היצירות בספר זה מתייחסות לאדם וליחסיו עם החי והצומח שבסביבתו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ענפי, יצחק, "בשבילי המקרא", הוצאת יבנה, תשי"ח
- ענפי, יצחק, "יחיד בין רבים", הוצאת יבנה, תש"ך
- פלאי, פנחס, "חמישים סיפורים", הוצאת מוסד הרב קוק, תשי"ז
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקרת זהויות  |
|
|---|