לדלג לתוכן

כפן צהוב-מקור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןכפן צהוב-מקור
כפן צהוב-מקור
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: שקנאים
תת־סדרה: תרופודה
משפחה: כפניים
סוג: כפן
מין: כפן צהוב-מקור
שם מדעי
Platalea flavipes
גולד, 1838
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כפן צהוב-מקור (שם מדעי: Platalea flavipes) הוא מין מהסוג כפן שבמשפחת הכפניים. הוא נפוץ בעיקר בדרום-מזרח אוסטרליה, אך נצפה גם במקומות שונים על פני כל היבשת, כמו גם בניו זילנד, אי הלורד האו והאי נורפוק.

צבעו של עוף זה הוא לבן, בעוד שפניו, מקורו ורגליו הם צהובים. בעבר שמו העברי היה אבי-הכף צהוב-הרגליים[2]. במהלך עונת הרבייה סביב הפנים נמתח פס שחור, וכן קו המתאר החיצוני של נוצות הכנף נצבע קלות בשחור. אין הבדל במראה, בין עופות צעירים לבוגרים, פרט לסימנים שחורים הקיימים אצל הצעירים בצד הפנימי של נוצות התעופה ואינם קיימים אצל הבוגרים.

הכפן צהוב-המקור מקנן על עצים, ובין צמחי הקנה ליד ביצות. לעיתים ניתן למצוא את הכפן צהוב-המקור אף בשדות ללא כל מקור מים. ככל הכפניים תנוחת התעופה של הכפן צהוב-המקור היא כשראשו נמשך קדימה.

הכפן צהוב-המקור ניזון מחרקים מימיים וכן מהזחלים שלהם, וזאת באמצעות מקורו הרחב, אותו הוא מניע במים מצד לצד. בצד הפנימי של המקור קיימת גבשושית המשמשת מעין גלאי רעידות, ובעזרתה הציפור יכולה לחוש בקיומו של טרף גם במים עכורים, ללא הבדל ביום ללילה. מיד לאחר הציד הכפן מרים את מקורו אל על, והטרף מחליק במורד הגרון, למערכת העיכול שלו.

הכפן צהוב-המקור מקנן במושבות, ביחד עם עופות מים נוספים, על פי רוב ממשפחת הכפניים כגון מגלנים, ומינים נוספים של כפנים. הוא ממקם את הקן בהסתעפויות של עצים מעל המים, או בסבך שבין קני הסוף. חלוקת התפקידים היא כזאת שהזכר אוסף את חומרי הגלם, והנקבה בונה את הקן, בעוד ששניהם דוגרים על הביצים ולאחר הבקיעה, מטפלים ביחד בגוזלים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כפן צהוב-מקור בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ כפן צהוב-מקור באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ אנציקלופדיה מכלל, כרך א', עמוד 9