כריסטה מקאוליף
 | |
| כריסטה מקאוליף | |
| לידה |
2 בספטמבר 1948 בוסטון, מסצ'וסטס |
|---|---|
| פטירה |
28 בינואר 1986 (בגיל 37) שמי כף קנוורל, פלורידה אסון מעבורת החלל צ'אלנג'ר |
| מידע כללי | |
| בשירות | אסטרונאוטית בשירות נאס"א |
| לאום |
 אמריקאית |
| השכלה |
|
| עיסוקים נוספים | מורה |
| תקופת השירות | 1985 (פרויקט "מורה בחלל" – הווה |
| ביוגרפיה בנאס"א | כריסטה מקאוליף |
| משימות | |
| STS-51-L | |
 | |
| עיטורים | |
 | |
  | |
כריסטה מקאוליף (באנגלית: Christa McAuliffe; 2 בספטמבר 1948 – 28 בינואר 1986) הייתה מורה ואסטרונאוטית אמריקאית מניו המפשייר שנספתה כאשר מעבורת החלל צ'לנג'ר, שבה המריאה, התפוצצה בעת שיגורה.
בשנת 1984 שמעה מקאוליף שנאס"א מחפשת מורה כדי לשבצו בטיסת מעבורת חלל. הרעיון היה למצוא מורה מחונן שיוכל לתקשר עם התלמידים מן המסלול. נאס"א בחרה במקאוליף לתפקיד זה ב-19 ביולי 1985 ביחד עם מורה נוספת בשם ברברה מורגן, ששימשה כגיבוי למקרה שמקאוליף לא תהיה כשירה לטוס. בסתיו של אותה שנה לקחו השתיים שנת שבתון והתאמנו לקראת משימה STS-51-L. מקאוליף הוכשרה כמומחית מטען והייתה אמורה ללמד שיעורים מן החלל.
לאחר שנבחרה להיות המורה הראשונה בחלל רואיינה מקאוליף לתוכניות טלוויזיה רבות, לרבות אלו של לארי קינג, ג'וני קרסון, דייוויד לטרמן ורג'יס פילבין. בעקבות זאת קיבל פרויקט "המורה בחלל" תשומת לב ציבורית נרחבת. נוכחותה של מקאוליף על הצ'לנג'ר הייתה אחד הגורמים להשפעה הרגשית הגדולה שהייתה לאסון על אזרחי ארצות הברית.
לאחר אסון הצ'לנג'ר יועדה מורגן, המחליפה של מקאוליף, לפרויקט מורה בחלל. מורגן אכן המריאה לחלל, אך לא כמורה. בשנת 1998 החלה מורגן את אימוניה כאסטרונאוטית, ובשנת 2007 השתתפה במשימה STS-118 כמומחית משימה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כריסטה מקאוליף באתר נאס"א (באנגלית)
- כריסטה מקאוליף, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- כריסטה מקאוליף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
