STS-118

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
STS-118
טלאי משימה
STS-118 patch.png
נתוני משימה
מעבורת אנדוור
כן שיגור 39A
שיגור 8 באוגוסט 2007 18:36:42 (EDT)
נחיתה 21 באוגוסט 2007 12:33:20 (EDT)
משך המשימה 12 ימים 17 שעות 55 דקות ו-34 שניות
מספר קטלוג לוויינים 32008
מאגר המידע הלאומי 2007-035A
נתוני חללית
מסת החללית 121,823 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 202
אפהליון 226 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 226 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 91.6 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מסלול 341 ק"מ
נטיית מסלול 51.6 מעלות
אורך מסע 8.5 מיליון ק"מ
צוות
אנשי צוות סקוט קלי, Charles O. Hobaugh, טרייסי קולדוול דייסון, Richard Mastracchio, Dafydd Williams, ברברה מורגן, אלווין דרו עריכת הנתון בוויקינתונים
STS-118 crew lr.jpg
משמאל לימין: מסטרקיו, מורגן, הובאו, קלי, קלדוול, ויליאמס, דרו
משימות קשורות
משימה קודמת
STS-117
משימה הבאה
STS-120
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

STS-118, היא משימה לתחנת החלל הבינלאומית על ידי מעבורת החלל אנדוור. המשימה שוגרה ב-8 באוגוסט 2007 בשעה 18:36 לפי שעון מזרח צפון אמריקה מכן השיגור 39A במרכז החלל קנדי, פלורידה, ונחתה באותו המקום ב-21 באוגוסט, בשעה 12:33 לפי שעון מזרח צפון אמריקה, למרות פער שהתגלה בשני אריחי הגנת חום בתחתית המעבורת.

הייתה זו המשימה הראשונה של אנדוור מאז STS-113, בנובמבר 2002, הטיסה המוצלחת האחרונה לפני אסון הקולומביה במשימת STS-107.

במשימה זו המריאה ברברה מורגן, כחלק מפרויקט "מורה בחלל". משימה זו היא הראשונה בה יש אסטרונאוט מורה מאז STS-51-L, שהתפוצצה 73 שניות לאחר שיגורה. מורגן כבר התאמנה למשימה הזו ביחד עם כריסטה מקאוליף שנספתה באסון מעבורת החלל צ'לנג'ר.

ב-27 ביולי 2007 התגלתה חבלה במחשב נייד שנועד לפקח על מד הלחץ בקורה החדשה. מסתבר שאחד מעובדי קבלן משנה של נאס"א גזר כבלים בתוך המחשב ובתוך מחשב גיבוי שהיה עשוי להישלח לתחנת החלל במקרה של תקלות במחשב הראשון.

צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלקים החדשים שיתווספו לתחנת החלל הבינלאומית במשימת STS-118, משימת הרכבה 13A.1

מטען ייעודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימת STS-118 הביאה והרכיבה את החלק S5 truss בצידה הימני של תחנת החלל הבינלאומית ובנוסף לכך את "רציף אחסון חיצוני" (External Stowage Platform-3) וגירוסקופ הבקרה (Control Moment Gyroscope). המשימה הביאה גם יחידה לוגיסטית המכונה "Spacehab".

המשימה הייתה האחרונה לכלול במטענה את היחידה הלוגיסטית "Spacehab", יחידה מאלומיניום לוויסות לחץ אוויר שתדמה סביבה טבעית. ליחידה זו קיבולת של 6,000 ליברות ובתוכה אספקה לתחנה וציוד למחקרים וניסויים.

תיאור המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבורת החלל אנדוור מגיעה אל כן השיגור 39A

במקור, תוכננה המשימה למעבורת החלל קולומביה, אך אחרי האסון הוחלט שמעבורת החלל אנדוור תבצע את המשימה. מטרת המשימה הייתה להביא אל תחנת החלל הבינלאומית את קורה S5, שתתחבר בקצה הימני של הקורה הראשית של התחנה.

הכנות למשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמיית מחשב המציגה את תחנת החלל הבינלאומית לאחר משימת STS-118

ב-2 ביולי 2007, הובאה המעבורת מ-Orbiter Processing Facility לאנגר שבה חוברה למכל הדלק ושני הטילים.

מעבורת החלל אנדוור, נגללה מהאנגר שבה חוברה אל מכל הדלק ושני הטילים אל כן השיגור 39A ב-10 ביולי 2007. תחילת התזוזה של המעבורת על-גבי רכב הגלילה הייתה ב-20:10 (על פי שעון מזרח ארצות הברית) והסתיימה לאחר 7 שעות, ב-3:02 בלילה ב-11 ביולי, במהירות של כ-1 קילומטרים בשעה.

ב-19 ביולי השלים הצוות את מבחן הספירה לאחור הסופי וסקירת מוכנות הטיסה. לאחר מבחנים אלו ניתן אור ירוק להמשך ההכנות לטיסה על ידי מנהלי נאס"א.

תמונה ברזולוציה גבוהה של השקע שהתגלה במגן החום.

הספירה לאחור החלה ביום שבת ה-4 באוגוסט ב-21:00 (לפי שעון מזרח ארצות הברית). המעבורת שוגרה ב-8 באוגוסט בשעה 18:36 שעון החוף המזרחי של ארצות הברית.

המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 באוגוסט הגיעה המעבורת לתחנת החלל ובצילום שגרתי של מגן החום התגלה שקע בעומק של מספר סנטימטרים, במגן החום של המעבורת, שחשף קטע קטן ממסגרת האלומיניום של החללית. בהליכת החלל הראשונה צילמו האסטרונאוטים את השקע מקרוב בציוד משוכלל, לרבות מצלמה תלת ממדית. במשך כשבוע נותחו הממצאים ולבסוף החליטו בנאס"א לאפשר למעבורת לחזור לכדור הארץ ללא תיקון כלשהו של מגן החום.

הנזק בכפפה של האסטרונאוט ריק מאסטרצ'ינו.

בהליכת החלל השלישית, ב-15 באוגוסט, החליטו אנשי מרכז הבקרה בנאס"א להקדים את שובם של האסטרונאוטים לתחנת החלל עקב נזק לשכבה החיצונית של אחת הכפפות שחבש האסטרונאוט ריק מאסטרצ'ינו. אף כי לא היה מדובר באיום על בטיחותו של מאסטרצ'ינו, הוחלט על שובו כאמצעי זהירות. הולך החלל השני, קלייטון אנדרסון נשאר שעה אחרי מאסטרצ'ינו וביצע את הפעולות שתוכננו לביצוע על ידו בלבד ללא סיוע עמיתו.

ב-21 באוגוסט בשעה 19:32 נחתה המעבורת בשלום בפלורידה, יום לפני המועד המתוכנן, בשל החשש מסגירת מרכז הבקרה ביוסטון במקרה שהוריקן דין יתקרב לחופי טקסס.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא STS-118 בוויקישיתוף