כתר היהלומים הקטן של המלכה ויקטוריה
כתר היהלומים הקטן של המלכה ויקטוריה (באנגלית: Small Diamond Crown of Queen Victoria) היה כתר קטן שיוצר לבקשת המלכה ויקטוריה בשנת 1870. כתר זה היה מזוהה ביותר עם המלכה, ולכן דווקא כתר זה הונח על ארונה במהלך מסע לווייתה, ולא הכתר הרשמי של הממלכה המאוחדת (כתר אדוארד הקדוש) או הכתר הרשמי של ויקטוריה כקיסרית הודו (כתר האימפריה הממלכתי).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות מותו של הנסיך אלברט מסקס קובורג גותה, בעלה של המלכה ויקטוריה, בשנת 1861 פרשה המלכה ויקטוריה מהחיים הציבוריים, והחלה ללבוש בגדי אבלות. בלחץ ממשלת בריטניה שבה להופיע בציבור בשנת 1870, אולם סרבה ללבוש את כתר האימפריה הממלכתי - הן בשל משקלו הרב, והן משום שלא יכלה ללבוש אותו ביחד עם ההינומה השחורה שלבשה לאות אבלות. כתר היהלומים הקטן הוזמן על ידי ממשלת בריטניה כדי לעמוד בדרישות הטקס המקובלים מחד, ולאפשר למלכה ללבוש את הכתר על בגדי האבלות מאידך.
השימוש הראשון שנעשה בכתר היה לטקס פתיחת הפרלמנט ב-9 בפברואר 1871. החל מאירוע זה לבשה המלכה את הכתר בכל האירועים בהם כללי הטקס דרשו שהמונרך ילבש כתר לראשו.
רשמית, הכתר היה רכושה האישי של המלכה ויקטוריה ולא חלק מתכשיטי הכתר של הממלכה המאוחדת. בצוואתה הורישה ויקטוריה את הכתר לממלכה, והכתר הפך לחלק מתכשיטי הכתר.
את הכתר לבשו המלכות הרעיות אלכסנדרה מדנמרק ומרי מטק.
לאחר שאליזבת בווס ליון החליטה שלא תעשה שימוש בכתר, הכתר הועבר בשנת 1937 לבית התכשיטים שבמצודת לונדון בו הוא מוצג כיום.
תיאור הכתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכתר יוצר על ידי חברת הצורפות המלכותית ג'ררד ושות' ועוצב בסגנון האופייני לכתרי הממלכה המאוחדת. הכתר כלל ארבעה חצאי קשתות שיצאו מבסיס הכתר ונפגשו במרכז הכתר, בו התחברו למונד (גלובוס מוזהב) שעליו צלב. חצאי הקשתות התחברו לבסיס הכתר בצלב פאטה, ובין צלבי הפאטה היו פרחי חבצלת. הכתר היה קטן ממדים - קוטרו היה 9 ס"מ וגובהו 10 ס"מ. בשל קוטנו, לא כלל הכתר כובע בד פנימי.
הכתר עשוי כסף ומשובצים בו 1,187 יהלומים (וזאת מאחר שבניגוד לאבני חן שאותם, על פי הנוהג, לא לובשים בעת אבלות, יהלומים ניתן, על פי הנהוג במאה ה-19 בממלכה המאוחדת, ללבוש בתקופת אבל). מקורם של כל היהלומים היה מתכשיטים אישיים של המלכה ויקטוריה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
