שכול

שְׁכוֹל הוא מצב של אבל בו נמצא מי שיַלדוֹ מת. תחושה זו נחשבת קשה יותר מתחושת אבלות של אדם קרוב אחר, כגון בן משפחה או חבר, מכיוון שמקובל לחשוב שהאהבה הגדולה בעולם היא אהבת הורה לילדיו, ומותם בטרם עת הוא בלתי טבעי. אף שבדרך כלל מדובר בתגובה הרגשית, הרי שהדיון בשכול כולל גם היבטים פיזיים, קוגניטיביים, חברתיים ופילוסופיים. הורים שאיבדו את ילדיהם מכונים הורים שַׁכּוּלים.

התמודדות עם השכול

רגשות השכול קשים מאוד להכלה, והתמודדות איתם מצריכה משאבי נפש גדולים. כחלק מתהליך ההתמודדות עם השכול נהוג לבצע פעולות שונות גם לאחר סיום האבלות הרשמית.

הנצחה

פעולת התמודדות חשובה עם השכול היא פעולת הנצחה, שבה מנציחים את זכרונו של האדם האהוב בדרכים שונות. בפעולות אלו נרתמים הצער והכאב כמנוע לעשיה חיובית שמקדמת את החברה. רבים מבין המנציחים בוחרים להקים אנדרטת הנצחה. ישנם הבוחרים כי האנדרטה תהיה ספר זיכרון שבו מסופרים מעלותיו של האדם שנפטר. בעולם הישיבות ובאקדמיה מקובל להוציא ספר זיכרון של מאמרים בתחום מסוים, שמשתתפים בו אנשים הבולטים בתחום, בעיקר כאלה שהיו קרובים לנפטר. ישנם כאלו הבוחרים פעולות הנצחה אחרות כמו תרומות למוסדות תורניים או ארגוני צדקה וחסד.

ימי זיכרון

המנהג לעלות לקברו של המנוח ביום השנה למותו אף הוא רווח בתרבויות שונות. בנוסף לימי זיכרון אישיים, מקיימות מדינות רבות ובהן מדינת ישראל ימי זיכרון ממלכתיים אחדים.

ימי אבל וזיכרון לאומיים במדינת ישראל

במדינת ישראל נהוגים ימי הזיכרון הממלכתיים הכלליים הבאים:

• יום הזיכרון לשואה ולגבורה: חל בכ"ז בניסן.
• יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל: חל בד' באייר, ערב יום העצמאות.
• יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע: חל בז' באדר.
• יום הקדיש הכללי: חל בעשרה בטבת ונועד לאפשר לקרובי הנספים בשואה שיום פטירתם לא נודע לנהוג במנהגי יום היארצייט של הנפטרים.

בנוסף נהוגים ימי זכרו לאישים בולטים בתולדות האומה.

קריסה תחת השכול

לעיתים ההתמודדות עם השכול איננה מצליחה. הכאב, התסכול והעצב גורמים לקריסה תחת משא השכול. במיוחד כאשר מדובר באירוע טראגי של מחלה קשה, תאונה, פיגוע או נפילה בקרב, המתרחשת לאדם צעיר שנפטר בטרם עת. במקרים כאלה הורים שכולים עלולים להסתגר ולהגיע למצב דיכאוני חמור, הדורש התערבות וטיפול תרופתי ופסיכותרפי על מנת לחזור לחיי שגרה תקינים.

הזדקנות בצל השכול

במחקר שפורסם על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בשנת 2018, נמצאה תחלואה עודפת בקרב ההורים השכולים המבוגרים בחלק מן המחלות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית המקבילה, ובחלק מן המחלות התחלואה דומה לאוכלוסייה הכללית. דיכאון ובעיות בשינה נמצאו בשכיחות גבוהה יותר בקרב ההורים השכולים המבוגרים. בנוסף לכך נמצא, כי בפריפריה שיעורי הנעזרים בשירותים הפורמליים ובבני משפחתם גבוהים יותר, ושכיחותן של תחושות בדידות ודיכאון נמוכה יותר, בהשוואה להורים שכולים מבוגרים הגרים במרכז הארץ. עם זאת, בפריפריה זקוקים ההורים לעזרה נוספת בניקיון, בטיפול אישי ובליווי או הסעה לטיפולים ולקניות.

ראו גם

• יתמות

קישורים חיצוניים

• שכול, אבל ואובדן - הסברים, מאפיינים והתמודדות, נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי
• על המילה שְׁכוֹל ומשמעה באתר האקדמיה ללשון
• אפרי בר-נדב, 2007, אובדן בן זוג והמודל הדו-מסלולי לשכול, עבודת דוקטורט, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה
• דיונים והרצאות מצולמות על שכול, באתר הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה
• ענת מרנין שחם, ‏שכול: נקודת מבט, באתר פסיכולוגיה עברית, 07 במאי 2011
• טל פסטרנק מגנזי ואתי אבלין, ‏נשים מתאבלות וגברים מתאבלים: הבדלים מגדריים בשכול הורי, באתר פסיכולוגיה עברית, 09 בפברואר 2014
• ליאת רותם מלמד, כאב השכול: הורים שוקעים - אחים ממשיכים הלאה, באתר ynet, 13 ביולי 2011
• אמנון לוי, במלחמת יום כיפור נוסד הטיפול במשפחות השכולות: "הורים התאבדו על קברי בניהם", באתר של "רשת 13", 9 בספטמבר 2013 (במקור, מאתר "nana10")
• נדב שרגאי, ‏השכול שלנו, פולחן המוות שלהם, באתר ישראל היום, 18 בפברואר 2016
• על המילה שכול ומשמעה, באתר האקדמיה ללשון, יולי 2017
• אודי לבל וגדעון דורון, פוליטיזציה של השכול, פנים, אוקטובר 1999