אבן חן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מגוון אבני חן

אבן חן (מכונה גם אבן טובה), בהגדרתה הרחבה, היא סלע, מינרל או מאובן נדיר, יפה במיוחד ובעלת ערך כספי רב לאחר עיבודה. היא משומשת לרוב כתכשיט, עיטור או קישוט. מאז ומתמיד נמשך האדם לאבני חן עקב יופיין ונדירותן ויצר מהם תכשיטים, פסלים וקישוטים. בדרך כלל נמצאות אבני החן בסלעים במעמקי האדמה או בנהרות ובנחלים.

אבני חן מוגדרות לפי הקשיות שלהם. קשיות מוגדרת על פי סולם מוס המגדיר קשיות על רצף מ1 עד 10 כאשר הקשה ביותר הוא 10 והרך ביותר הוא 1. לדוגמא: היהולום מוגדר כ10 וטלק מוגדר כ-1. ככל שהאבן יותר קשה היא מעורכת יותר מבחינה כספית. אבנים בדרגת קשיות 7 בערך נחשבות לאבני חן, כמו הקוורץ, הטורקיז, האכטיס, האחלמה, הנפך, הירקן, הטופז ועוד.

יש אבני חן כגון היהלום, ברקת, אודם וספיר שיש להם מבנה גבישי, בעל סידור מחזורי ארוך טווח של אטומי החומר, המקנה לאבנים את צורותיהן הייחודיות ואת אופן השתקפות האור בהן.

האבנים היקרות מקבלות את צבען מריכוז התחמוצת המתכתית שבהן. הן מצויות בעיקר בסלעי פרץ וצפחה, ולעתים גם בסלעי משקע. ריכוזים גבוהים יחסית של אבני חן נמצאים בדרום אפריקה, גרמניה, ברזיל, מקסיקו, טיבט ובארצות רבות אחרות. כאשר האבנים הן במצבן הטבעי הן נראות כמו אבנים רגילות. לאחר שמקלפים את קליפתם העשויה ממינרלים, ומלטשים אותם, מגלים את האבן המבריקה הנמצאת בפנים. ערכה הכספית של האבן נקבעת על פי משקלה בקרטים. זיהויה של אבן החן נקבע על ידי מומחים שיודעים להבחין בין סוגי המינרלים. ניתן ליצור אבני חן כאבני האודם, הברקת והספיר, והיהלום באופן מלאכותי.

תליונים עשויים מאבן החן ענבר

ביהדות, שובצו אבני חן בגדי הכהונה שלבש הכהן הגדול בזמן עבודת הקודש במשכן ובבית המקדש. בחושן היו משובצות תריסר אבני חן, כמספר שבטי ישראל: אודם, פטדה, ברקת, נופך, ספיר, יהלום, לשם, שבו, אחלמה, תרשיש, שהם, ישפה. האבנים היו ערוכות בארבעה טורים אנכיים, ולצד כל אבן היה חקוק שם של אחד משבטי ישראל. גם על כתפות האפוד שובצו שני אבני שוהם. (ספר שמות פרק לט, פסוקים ו-ז, י-יד, בהתאמה)

עם השנים, ייחס האדם לאבני חן סגולות ותכונות שונות, והן תפסו ועדיין תופסות מקום רב בדתות ובאמונות טפלות שונות.

בקברים קדומים נקברו עם המת לעתים גם אבנים יקרות. את האבנים האלו מצאו הצלבנים בימי הביניים ולקחו אותם לאירופה, שם ייחסו לאבנים האלו כוחות קסם. לדוגמה, אבן הספיר נחשבה כמגנה מפני עוני. רק היהלום, האודם, הספיר, הברקת, האופאל והאחלמה נחשבו לאבנים טובות ממש, וכל השאר נחשבו רק לאבנים טובות למחצה, או אבנים נחותות יותר.

אבני חן מלאכותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לייצר אבני חן כדוגמת יהלום, אודם, ספיר וברקת באופן מלאכותי בתנאי מעבדה מבוקרים (תוך שימוש בטכנולוגיות גידול גבישים). ניתן לשלוט על צבען וברקן של האבנים המלאכותיות על ידי זיהום באמצעות הוספת תחמוצות שונות, ביצוע טיפולים תרמיים, והקרנת הגביש.

אבני חן אחרות כדוגמת אקווה אורה אינן קיימות כלל בטבע כמחצב טבעי אלא מיוצרות בתהליכים תעשייתיים במעבדות לשימושים שונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]