לואיס "צ'סטי" פולר

לואיס בורוואל פולר
Lewis Burwell Puller
לידה	26 ביוני 1898; וירג'יניה
פטירה	11 באוקטובר 1971 (בגיל 73); וירג'יניה
מקום קבורה	וירג'יניה
מדינה	ארצות הברית
כינוי	צ'סטי
השכלה	המכון הצבאי וירג'יניה; officer candidate school; Marine Corps Recruit Depot Parris Island ;
צאצאים	לואיס בורוואל פולר הבן
השתייכות	חיל הנחתים של ארצות הברית
תקופת הפעילות	1918–1955 (כ־37 שנים)
דרגה	לוטננט גנרל בחיל הנחתים של ארצות הברית
תפקידים בשירות
	מפקד גדוד הנחתים הראשון ברגימנט הנחתים ה-7, מפקד רגימנט הנחתים הראשון
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם השנייה קרב גוודלקנל; הקרב על פלליו; ; מלחמת קוריאה הקרב על אינצ'ון; קרב מאגר צ'וסין; ;
עיטורים
	חמישה עיטורי צלב הצי ועיטור צלב השירות המצוין אחד
הנצחה
	ספינת בסיס צף USS Lewis B. Puller (אנ')

לואיס בורוואל "צ'סטי" פולר (באנגלית: Lewis Burwell "Chesty" Puller;‏ 26 ביוני 1898 – 11 באוקטובר 1971) היה לוטננט גנרל אמריקני יוצא חיל הנחתים של ארצות הברית. הוא הנחת המעוטר ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית וקיבל במהלך שירותו חמישה עיטורי צלב הצי ועיטור צלב השירות המצוין אחד^[1].

ילדות ונעורים

פולר נולד בעיירה ווסט פוינט, שבמדינת וירג'יניה. אביו היה בעל מכולת שמת כאשר פולר היה בן עשר. בעת ילדותו שתה פולר בצמא את סיפוריהם של ותיקי מלחמת האזרחים והעריץ את הגנרל תומאס "סטונוול" ג'קסון. פולר הוא קרוב משפחה רחוק של גנרל ג'ורג' פטון. בשנת 1916 ביקש להתגייס לצבא ארצות הברית ולהשתתף במסע המלחמה כנגד פנצ'ו וייה, אולם נדחה בשל היותו צעיר מדי ומשום שאמו סירבה להסכים לכך. פולר למד במכון הצבאי של וירג'יניה אולם פרש בסוף השנה הראשונה שלו, זאת משום ששאף לקחת חלק בלחימה במלחמת העולם הראשונה.

שירותו הצבאי

ממלחמת העולם הראשונה עד ערב מלחמת העולם השנייה

בהשראת לחימת רגימנט הנחתים החמישי בקרב על יער באלו התגייס פולר לחיל הנחתים כטוראי. פולר עבר טירונות באי פאריס שבדרום קרוליינה, והכשרה כלוחם. בהמשך הוכשר כמפקד כיתה, אולם לא השתתף בפועל במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1919 עבר פולר קורס קצינים והוסמך כסג"ם במילואי הנחתים, אולם בשל צמצום בכוח האדם של החיל בוטלה דרגתו והוא הורד לדרגת רב"ט. הוא נשלח להאיטי כחלק מכוח השיטור "ז'אנדרמריה של האיטי". פולר אשר שימש כסגן ב"ז'אנדרמריה" פעל כנגד המורדים האיטיים במשך כחמש שנים. במהלך תקופה זו ניסה פעמיים להשיב לעצמו את דרגת הקצונה ושימש כשלישו של רס"ן אלכסנדר ונדגריפט, לימים מפקד חיל הנחתים. בשנת 1924 שב פולר לארצות הברית ומונה לסג"ם בחיל הנחתים. בשנת 1928 נשלח פולר לניקרגואה כחלק מחיל המשלוח האמריקני שם. בשנת 1930 הוענק לו עיטור צלב הצי הראשון בעבור חמישה פטרולים שהוביל כנגד חבורות שודדים. בשנת 1931 עבר פולר קורס מפקדי פלוגות בבסיס צבא היבשה בפורט בנינג, ג'ורג'יה. בשנת 1932 עוטר פולר בצלב צי נוסף, בעבור פטרול חדירה עמוקה עליו פיקד בניקרגואה, במהלכו נתקלו פולר וארבעים אנשי המשמר המקומי בכוח שודדים עדיף פי שלושה. פולר הוביל את אנשיו בקרב והניס את השודדים, אשר הותירו מאחור עשרה מאנשיהם הרוגים ופצועים רבים. הכוח עליו פיקד פולר ספג בקרב שני הרוגים וארבעה פצועים^[2]. בשנים הבאות שירת פולר בסין ושימש כקצין אג"ם של רגימנט הנחתים הרביעי ולאחר מכן כמפקד הגדוד השני ברגימנט זה.

מלחמת העולם השנייה

ערך מורחב – קרב גוודלקנל

פולר שב לארצות הברית ב-28 באוגוסט 1941. לאחר חופשה קצרה, הוא מונה למפקד גדוד הנחתים הראשון ברגימנט הנחתים ה-7. הגדוד נשלח לסמואה וב-18 בספטמבר 1942 נחת באי גוודלקנל והחל לקחת חלק בלחימה באי^[3]. זמן קצר לאחר שהגיע בגוואדלקנל, הוביל פולר הגדוד שלו בפעילות לאורך נהר מטניקאו. במהלך הפעילות נותקו שלוש מפלוגותיו והוקפו על ידי כוח יפני גדול יותר. חשיבה מהירה מצידו של פולר הצילה את המצב. הוא רץ לחוף ואותת למשחתת אמריקנית לפתוח באש תותחים לחילוץ. כמו כן דאג כי נחתת שטה לאזור ואנשיו עלו עליה ונחלצו מן הכיתור. על פעולתו הוענק לו עיטור כוכב הארד. בהמשך הקרבות פיקד פולר על גדודו בהגנה על רכס לונגה (Lunga), בצידו הדרומי של מתחם ההגנה על שדה התעופה הנדרסון, שדה תעופה יפני שעליו השתלטו הנחתים באי^[4]. רגימנט ובו למעלה מ-3,000 חיילים יפנים תקף את דרום המתחם, אשר הוחזק על ידי כוחות אמריקניים דלילים. גדודו של פולר עמד עמד בהתקפות והדף פעם אחר פעם באמצעות אש ארטילרית, מכונות ירייה וירי נ"ט, עד שהשמיד למעשה את הרגימנט היפני. בין המש"קים בגדודו היה גם הסמל ג'ון בזילון אשר פיקד בקו ההגנה על שתי כיתות של מקלעים כבדים. היפנים ירו לעברן אש נשק קל, מקלעים ומרגמות. כל אימת שתחמושת המקלעים החלה לאזול, היה בזילון רץ אחורה תוך סיכון עצמי רב ומביא לעמדות אספקת תחמושת. במהלך הקרב נפגעה אחת מחוליות המקלע שבפיקודו והיפנים השתלטו על עמדתה, בניסיון להפעיל את מקלעיה נגד האמריקנים. בזילון וחייל נוסף תקפו את העמדה וטיהרו אותה מאויב. מקלעי העמדה המטוהרת היו תקועים, ועל כן החיש בזילון אליה מעמדה סמוכה מקלע נוסף והפעילו. לאחר מכן הוא תיקן במהירות מקלע נוסף וירה בו בעצמו^[5]. מחלקת המקלעים של בזילון חיסלה באותה התקפה לפחות 100 תוקפים יפנים^[6]. בסך הכל קיימו המקלעים שבפיקודו אש רצופה במשך 48 שעות ויותר. בסיום הקרב חוסל למעשה הרגימנט היפני. אחד מפקודיו העיד לימים על הקרב כך:

בזילון החזיק מקלע בפעולה במשך שלושה ימים ושלושה לילות, ללא שינה, מנוחה או אוכל. הוא היה ממוקם היטב וגרם ליפנים צרות צרורות, כשאיננו רק יורה במקלעו, אלא גם מפעיל את אקדחו.

על פעולתיהם בקרב זה הוחלט להעניק לפולר את עיטור צלב הצי השלישי שלו ולבזילון את מדליית הכבוד של הקונגרס^[7].

לאחר מכן מונה פולר לקצין האג"מ של רגימנט הנחתים השביעי ולחם בקרב על קייפ גלוסטר שבבריטניה החדשה. בעת שירותו בתפקיד זה הוענק לפולר צלב הצי הרביעי. העיטור הוענק לפולר על פעולותיו בין התאריכים ה-26 בדצמבר 26, 1943 ו ה-19 בינואר 1944, עת בשתי הזדמנויות שונות נטל פולר פיקוד על הגדוד השלישי של רגימנט הנחתים השביעי ולאחר מכן הגדוד השלישי של רגימנט הנחתים החמישי אשר היו מצויים תחת אש כבדה, ארגן מחדש במומחיות את הגדוד והוביל התקפה מוצלחת נגד עמדות הגנה יפניות מבוצרות היטב.

ערך מורחב – הקרב על פלליו

בפברואר 1944 הועלה לדרגת קולונל ומונה למפקד רגימנט הנחתים הראשון. פולר לחם בראש הרגימנט בקרב על פלליו. על תפקודו במהלך הקרבות באי הוענק לפולר עיטור לגיון ההצטיינות. בקיץ אותה שנה נהרג אחיו הצעיר, סמואל פולר, אשר שימש כקצין אג"מ של רגימנט הנחתים הרביעי בעת הקרב על האי גואם. פולר חזר לארצות הברית בנובמבר ומונה לקצין האג"מ של הרגימנט לאימוני חיל רגלים במחנה לאג'ון בצפון קרוליינה ולאחר מכן מונה למפקד הרגימנט. עם תום המלחמה מונה למפקד מפקדת הנחתים בפרל הארבור.

מלחמת קוריאה

ערך מורחב – מלחמת קוריאה

במהלך מלחמת קוריאה פיקד פולר על רגימנט הנחתים הראשון. ב-15 בספטמבר 1950, במהלך הקרב על אינצ'ון, נחת פולר בראש הרגימנט בחוף ה"כחול" כחלק מן הדיוויזיית הנחתים הראשונה שבקורפוס העשירי^[8]. מפקד כוח המשלוח האמריקני אשר תכנן את המבצע ופיקד עליו, גנרל דאגלס מקארתור הודה לאחר הקרב לכוחות הלוחמים, ואמר כי- "חיל הים והנחתים מעולם לא הבריקו יותר מאשר הבוקר^[9]. תוך זמן קצר נותק הצבא הצפון קוריאני ממקורות אספקתו, ונלכד בין שתי הזרועות של כוח האו"ם, האחת מאינצ'ון והשנייה מפוסאן. תוך ימים ספורים נפלה גם סיאול בידי כוחות האו"ם וצבא קוריאה הדרומית. גנרל מקארתור נכנס אליה עטור כבוד והחזיר את השלטון לידיו של סינגמן רי^[10]. על לחימתו בראש רגימנט הנחתים הראשון הוענק לפולר עיטור כוכב הכסף^[11]. בהמשך המלחמה הוענק לפולר עיטור צלב השירות המצוין של צבא ארצות הברית אף שהיה שייך לחיל הנחתים. על פועלו בקרב מאגר צ'וסין הוענק לו עיטור צלב הצי החמישי^[12]. בשנת 1951 הועלה פולר לדרגת בריגדיר גנרל ומונה לתפקיד עוזר מפקד דיוויזיית הנחתים הראשונה ובשל העובדה שמפקדה, גנרל אוליבר פרינס סמית, קודם לתפקיד בכיר יותר הפך למפקד הדיוויזיה בפועל. עם סיום המלחמה ושובו לארצות הברית הועלה לדרגת מייג'ור גנרל ושימש בתפקידים שונים. בתפקידו האחרון שימש מפקד דיוויזיית הנחתים השנייה. הוא סיים את שירותו בחיל הנחתים בשנת 1955 כלוטננט גנרל וכנחת המעוטר ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית.

לקריאה נוספת

ברק דייוויס, "Marine! The Life of Chesty Puller", הוצאת בנטהאם, 1962 (יצא מחדש בשנת 1991).
רוברט דאבס האינל, "ניצחון בשיא הגאות", מערכות, 1980.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לואיס "צ'סטי" פולר בוויקישיתוף

לואיס "צ'סטי" פולר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ חנן גרינווד, קורע: זה הקמע החדש של הנחתים, באתר ישראל היום, 20 במרץ 2018.
^ רוברט דאבס האינל, "ניצחון בשיא הגאות", מערכות, 1980, עמוד 138.
^ עמוס רגב, לגיהנום - ובחזרה, ישראל היום, ‏ 15.07.2010, "סביבם מופיעות דמויות נוספות, חלקן אמיתיות, כמו הקולונל צ'סטי פולר, מפקד החטיבה, האב-טיפוס של לוחמי המארינס, שכבר במשעולי הג'ונגלים של גואדלקאנל מכריז שהוא מוביל את אנשיו 'בדרך לטוקיו', מרחק אלפי קילומטרים משם".
^ ג'ון טולנד, "השמש העולה: שקיעתה ונפילתה של הקיסרות היפנית, 1936-1945", תל אביב: משרד הביטחון, 1970, עמודים 306-307.
^ פרשיות נעלמות, עמ' 112.
^ ‏Ross, p.70‏
^ רוברט דאבס האינל, "ניצחון בשיא הגאות", מערכות, 1980, עמוד 280.
^ גל פרל פינקל, ‏להילחם שלא על מנת לנצח, מערכות 465-466, יוני 2016 .
^ ארנון גוטפלד, "שערים לחוויה האמריקנית", הוצאת "רמות"- אוניברסיטת תל אביב, 2006, עמודים 322-323.
^ גל פרל, "מערכת קאנא של המאה ה־20", הבלוג על הכוונת, ‏ 2 בפברואר 2021.
^ רוברט דאבס האינל, "ניצחון בשיא הגאות", מערכות, 1980, עמוד 161.
^ יגיל הנקין, בשבח הנחילים, מערכות 418, ‏ אפריל 2008, עמוד 12, "בזמן הקרב על מאגר צ'וסין במלחמת קוריאה הצהיר קולונל צ'סטי פולר, עוזרו של מפקד דיוויזיית הנחתים מס' 1: 'חיפשנו את האויב כבר כמה ימים. סוף- סוף מצאנו אותו. הם מכתרים אותנו. זה מקל על הבעיה שלנו למצוא את הברנשים האלה ולהרוג אותם'. מה שבעיני אדם אחד נחשב לסיטואציה מייאשת, עשוי להיחשב בעיני האחר להזדמנות".

[1] חנן גרינווד, קורע: זה הקמע החדש של הנחתים, באתר ישראל היום, 20 במרץ 2018.

[2] רוברט דאבס האינל, "ניצחון בשיא הגאות", מערכות, 1980, עמוד 138.

[3] עמוס רגב, לגיהנום - ובחזרה, ישראל היום, ‏ 15.07.2010, "סביבם מופיעות דמויות נוספות, חלקן אמיתיות, כמו הקולונל צ'סטי פולר, מפקד החטיבה, האב-טיפוס של לוחמי המארינס, שכבר במשעולי הג'ונגלים של גואדלקאנל מכריז שהוא מוביל את אנשיו 'בדרך לטוקיו', מרחק אלפי קילומטרים משם".

[4] ג'ון טולנד, "השמש העולה: שקיעתה ונפילתה של הקיסרות היפנית, 1936-1945", תל אביב: משרד הביטחון, 1970, עמודים 306-307.

[5] פרשיות נעלמות, עמ' 112.

[6] ‏Ross, p.70‏

[7] רוברט דאבס האינל, "ניצחון בשיא הגאות", מערכות, 1980, עמוד 280.

[8] גל פרל פינקל, ‏להילחם שלא על מנת לנצח, מערכות 465-466, יוני 2016 .

[9] ארנון גוטפלד, "שערים לחוויה האמריקנית", הוצאת "רמות"- אוניברסיטת תל אביב, 2006, עמודים 322-323.

[10] גל פרל, "מערכת קאנא של המאה ה־20", הבלוג על הכוונת, ‏ 2 בפברואר 2021.

[11] רוברט דאבס האינל, "ניצחון בשיא הגאות", מערכות, 1980, עמוד 161.

[12] יגיל הנקין, בשבח הנחילים, מערכות 418, ‏ אפריל 2008, עמוד 12, "בזמן הקרב על מאגר צ'וסין במלחמת קוריאה הצהיר קולונל צ'סטי פולר, עוזרו של מפקד דיוויזיית הנחתים מס' 1: 'חיפשנו את האויב כבר כמה ימים. סוף- סוף מצאנו אותו. הם מכתרים אותנו. זה מקל על הבעיה שלנו למצוא את הברנשים האלה ולהרוג אותם'. מה שבעיני אדם אחד נחשב לסיטואציה מייאשת, עשוי להיחשב בעיני האחר להזדמנות".

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]