סמואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
המדינה העצמאית של סמואה
Malo Sa'oloto Tuto'atasi o Samoa
Independent State of Samoa
Flag of Samoa.svgCoat of Arms Samoa.svg
Beach on Upolu Island, Samoa, 2009.jpg

לחצו כדי להקטין חזרה

יפןאיי מריאנה הצפונייםפלאומיקרונזיהמזרח טימוראינדונזיהאטול מידווייהוואיאטול ג'ונסטוןוייק (אי)פפואה גינאה החדשהאיי מרשלנאורוקיריבטיפולינזיה הצרפתיתפיטקרןטוקלאואיי קוקאיי שלמהנורפוקניו זילנדונואטוטובאלוואליס ופוטונהטונגהניואהאוסטרליהסמואהסמואה האמריקניתפיג'יהאולנדבייקראטול פאלמירהשונית קינגמןג'רוויסקלדוניה החדשהיפןאנטארקטיקהרוסיהאי הפסחאאלסקהקנדהמקסיקוארצות הבריתקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתהרפובליקה העממית של סיןטאיוואןוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדהפיליפיניםהרפובליקה העממית של סיןסינגפורמלזיהברונייSamoa on the globe (small islands magnified) (Polynesia centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי סמואה יוסדה על אלוהים
המנון לאומי דגל החירות
ממשל
משטר דמוקרטיה פרלמנטרית
ראש מדינה ראש המדינה עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש המדינה ולטואה סואלובי השני
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת סמואה עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת סמואה נעמי מאטא'אפה
שפה רשמית סמואית (אנ'), אנגלית
עיר בירה אפיה 13°35′S 172°20′W / 13.583°S 172.333°W / -13.583; -172.333
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת האספה המחוקקת של סמואה עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אוקיאניה
שטח יבשתי[1] 2,831 קמ"ר (178 בעולם)
אחוז שטח המים 0.3%
אזור זמן UTC +13
היסטוריה
הקמה  
עצמאות מניו זילנד 1 בינואר 1962
ישות קודמת ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 באוקטובר 2022)
201,369 נפש (190 בעולם)
צפיפות 71.13 נפש לקמ"ר (142 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 29.31%
גילאי 15 - 24 19.61%
גילאי 25 - 54 37.40%
גילאי 55 - 64 7.50%
גילאי 65 ומעלה 6.18%
כלכלה
תמ"ג[3] (2021) 788 מיליון $ (199 בעולם)
תמ"ג לנפש 3,915$ (135 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2021)
0.707 (111 בעולם)
מטבע טלה‏ (WST)
בנק מרכזי הבנק המרכזי של סמואה עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
סיומת אינטרנט ws
קידומת בין־לאומית 685
www.samoagovt.ws
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מפת סמואה
רגלי אישה סמואית עם קעקוע מאלו מסורתי

המדינה העצמאית של סמואהסמואית: Malo Sa'oloto Tuto'atasi o Samoa, באנגלית: Independent State of Samoa) או בקיצור סמואה היא מדינת איים בדרום האוקיינוס השקט. בין השנים 1900 לבין 1914 נקראה סמואה הגרמנית, ובין השנים 1914, למן כיבוש סמואה הגרמנית בידי ניו זילנד, לבין 1997, היה שמה סמואה המערבית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי אופולו התגלה על ידי יורד ים הולנדי בשנת 1722 והאי סוואיאי התגלה בשנת 1787.

במרוצת המאה ה-19 קיבלו על עצמם רוב התושבים את הנצרות בהשפעת מסיונרים אנגלים ואחרים. בשנת 1899 הייתה סמואה המערבית לקולוניה גרמנית, בעוד האיים המזרחיים היו למושבה אמריקאית.

ב-29 באוגוסט 1914, בתחילת מלחמת העולם הראשונה, נכבשה סמואה הגרמנית על ידי חיל משלוח מניו זילנד. ניו זילנד המשיכה להחזיק באי עד שנת 1962 תחת משטר נאמנות של האו"ם, אז הפכה סמואה המערבית למדינה עצמאית.

ב-7 בספטמבר 2009, בהחלטת ממשלת סמואה, עברו נהגי האי לנהוג בצידו השמאלי של הכביש, במטרה להוזיל את מחירי המכוניות ועלויות היבוא של כלי רכב מאוסטרליה וניו זילנד, אשר גם בהן נוסעים בצד שמאל.[5]

בסופו של ה-29 בדצמבר 2011, דלגה סמואה יום אחד קדימה ופסחה על ה-30 בדצמבר 2011 בלוח השנה המקומי, כאשר האומה עברה לצד המערבי של קו התאריך הבינלאומי. הדבר נעשה על מנת לסייע לתושבים המבססים את כלכלתם על עסקים עם אוסטרליה וניו זילנד. לפני השינוי, הייתה השעה בסמואה 21 שעות אחרי השעה בסידני, ובעקבות השינוי סמואה מקדימה את סידני בשלוש שעות. לפני השינוי הייתה סמואה מצידו המזרחי של קו התאריך הבינלאומי, וכתוצאה מכך הפסידו תושבי סמואה יום עבודה מול אוסטרליה וניו זילנד ושבוע העבודה המשותף היה של ארבעה במקום חמישה ימים. אזור הזמן הקודם, שנקבע ב-4 ביולי 1892, נקבע כדי לעבוד בנוחות עם סוחרים אמריקאיים מקליפורניה.

ב-2019 פרצה מגפת חצבת בסמואה, בה חלו אלפי בני אדם ומתו 83, רובם ילדים.

בזמן מגפת הקורונה, לא חלה בקורונה בשנים 20202021 אף חולה בסמואה, אך בשנת 2022 חלו מספר אנשים במדינה.

פוליטיקה וממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם השגת העצמאות בשנת 1962, נקבעה חוקה המגדירה את המדינה כדמוקרטיה פרלמנטרית. ראש המדינה נבחר על ידי האספה המחוקקת של סמואה מדי 5 שנים. אספה זו היא הפרלמנט הסמואי, והיא מורכבת מ-49 נציגים שנבחרים בבחירות מחוזיות מדי 5 שנים.

המערכת המשפטית משלבת משפט מקובל ומנהגים מקומיים. בית המשפט העליון של סמואה הוא בית המשפט הגבוה ביותר. נשיא בית המשפט העליון מתמנה על ידי ראש המדינה בהמלצת ראש הממשלה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – כלכלת סמואה

בשנת 2006 התמ"ג הארצי נאמד ב -1.218 מיליארד דולר. הסקטור התעשייתי הוא המרכיב הגדול ביותר בתמ"ג, ומהווה כ-58.4%. ענף השירותים מהווה כ־30.2%. החקלאות מהווה רק 11.4% מהתמ"ג.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמואה מורכבת משני איים עיקריים, סוואיאי ואופולו, וכן ממספר איים קטנים יותר. רוב איי סמואה הם געשיים וחלק ניכר מהם מכוסה אדמת לבה. מקור הגעשיות באיי סמואה הוא בנקודה חמה הנמצאת מתחת לסמואה ונקראת הנקודה החמה של סמואה (אנ').

באי סוויאיאי מתרוממים ההרים לגובה של כ-1,800 מטרים. באי זה הר געש פעיל, שהתפרץ בשנת 1905, וכן כמה הרי געש כבויים, חלק מאדמותיו פוריות וחלקן אינן מתאימות לחקלאות.

הגשמים מרובים מאוד, בעיקר בתקופת סערות ההוריקן, הנמשכות מדצמבר עד מרץ.

במקומות רבים במדינה זו, מצויה צמחייה טרופית סבוכה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

92.9% מתושבי סמואה הם ילידי האי (בני העם הסמואי), 2.9% אסיאתים, 2.8% צבעוניים, 1.2% לבנים, 0.2% ערבים. מבחינת דת, 50% מהתושבים נוצרים אוונגליסטים, 20% קתולים ו-30% פרוטסטנטים ואחרים (בודהיסטים, הינדו, אנימיסטים). כחמישית מתושבי האי חיים בערים ואילו היתר מתגוררים בכפרים, רובם לאורך החופים. עיר הבירה, אפיה, שוכנת על האי אופולו המשמש בית לכ-75 אחוזים מכלל אזרחי המדינה.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-20 באוגוסט 2022
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2021 בדו"ח 2021/2022 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  5. ^ "הנהגים מתבקשים לעבור לנתיב השמאלי", באתר ynet, 7 בספטמבר 2009
  6. ^ אנציקלופדיה ידיעות אחרונות, כרך 11, עריכה: דליה טסלר, ירושלים: הוצאת יבנה, עמ' 113