לולה בלטראן

**לולה בלטראן**
**Lola Beltrán**
לידה	7 במרץ 1935; אל רוסאריו, המדינות המקסיקניות המאוחדות
פטירה	24 במרץ 1996 (בגיל 61); מקסיקו סיטי, המדינות המקסיקניות המאוחדות
מוקד פעילות	מקסיקו
תקופת הפעילות	1940–1996 (כ־56 שנים)
סוגה	רנצ'רה
שפה מועדפת	ספרדית
חברת תקליטים	Peerless Records
בן או בת זוג	Alfredo Leal Kuri
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

מריה לוסילה בלטארן רואיס (בספרדית: María Lucila Beltrán Ruiz;‏ 7 במרץ 1932 – 24 במרץ 1996) הייתה זמרת "ראנצ'רה" ושחקנית קולנוע מקסיקנית, המכונה "לולה לה גראנדה" ("לולה הגדולה").

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלטארן נולדה ב-1932 בעיר אל רוסאריו במדינת סינאלואה ,שבמקסיקו. היא סיימה לימודי מזכירות, והשתתפה שם לראשונה בתחרויות זמרה. היא עברה לגור במקסיקו סיטי על מנת לעבוד כמזכירה בתחנת הרדיו XEW, שם נתגלה כשרונה על ידי הזמרים מטילדה סאנצ'ס "לה טורקאסיטה" (1988-1927) ומיגל אסווס מחיה (2006-1915). בהמשך הוחתמה על ידי חברת ההקלטות "פילס" (Peeless), שם המלחין איגנאסיו פרננדס אָספרון העניק לה את שם הבמה "לולה בלטארן".

בלטארן הקליטה להיטים רבים מאת מלחינים כמו אגוסטין לארה, איגנאסיו חאימה, קוקו סאנצ'ס, תומאס מנדס, חוס אלפרדו חימנס ואחרים. קיימות מעל שבעים הקלטות שלה הכוללות שירים ידועים כמו "הואפנגו טוררו", "לה סיגארה" ו"פאלומה נגרה". בסיוריה ובמופעיה לוותה במיטב להקות המריאצ'י כמו "מריאצ'י דה אמריקה" של חסוס רודריגס דה היחאר, לוס קאמפרוס דה נאטי קאנו, קוברה, סול דה מחיקו, נסיונל דה ארקאדיו אליאס, אוקלטלאן (נוצ'יסטלאן), מחיקו דה פפה ויליה, צ'ארוס דה אמקה של רומן פאלומר והכי מפורסמת שבהם "וארגאס דה טקאליטלאן".

קריירת הקולנוע של בלטארן החלה בשנת 1954 בסרט "אוצר המוות" (El Tesoro de la Muerte). היא הופיעה בהמשך בעשרות סרטים, רובם מוזיקליים, ביניהם גם הסרט "קוקורוקו פאלומה" שבו חזרה לבצע את להיט בעל אותו שם של תומאס מנדס. יש אומרים שביצועה את השיר הזה הוא הטוב ביותר^[1]. בלטארן כיכבה בסדרת הטלוויזיה (טלנובלה) "היריב שלי" (Mi rival) לצידו של סאבי קאמאליץ'. בין השנים 1876 – 1984 לולה ארחה את התוכניות המוזיקליות "Noches Tapatías" ו"האולפן של לולה בלטראן ("El Estudio de Lola Beltrán").

בלטראן נחשבת לאחת מהמצליחות שבזמרות ראנצ'רה והיא שרה בפני מנהיגים ידועים בעולם כמו דה גול, פרנקו, טיטו, ברז'נייב, המלך חואן קרלוס (1978), מלכת אליזבת השנייה, נשיאי ארצות הברית מאייזנהאואר ועד ניקסון.

בלטארן הייתה זמרת הראנצ'רה הראשונה שהתארחה על במת האופרה במקסיקו סיטי – "פאלאסיו דה בליאס ארטס". היא הופיעה גם במדיסון סקוור גארדן בניו יורק, ב"אולימפיה" בפריז (1981), באולם צ'ייקובסקי של הקונסרבטוריון למוזיקה במוסקבה ובקונסרבטוריון למוזיקה בסנקט פטרבורג.

זמן קצר לאחר שהקליטה את "לה טראיקורי " La Tariácuri" שנחשב "אלבום המאה" ('Disco del Siglo') לצידן של לוצ'ה ויליה ועמליה מנדוסה, נפטרה בלטארן ב- 1966, בגיל 64 מתסחיף ריאתי בבית החולים אנחלס במקסיקו סיטי. באותם ימים עבדה על הקלטות נוספות והייתה אמורה להופיע על במות רבות ברחבי ארצה. גופתה הונחה ברוטונדה של האופרה במקסיקו סיטי כדי לאפשר לעמה להיפרד ממנה.

השאירה בעל, המטאדור ושחקן הקולנוע אלפרדו ליאל, ושני ילדים.

פרסים ומחוות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיטור וירחיניה פאברגאס - לרגל מלאת 25 שנות שריירה אמנותית
1982 - העיטור לאומנות בחו"ל (Medalla del Artistica del Extranjero) - על ייצוג ארצה בחו"ל
1982 - הוזמנה למופע על במת היכל האומנויות במקסיקו לרגל מלאת 40 שנות קריירה אמנותית
1995- דיוקנה הופיע, עוד בחייה, על בול דואר של מקסיקו, בסדרת "אלילים של הרדיו".

כהכרה של מפעל חייה בתחום המוזיקה הפופולרית וכשגרירת התרבות המקסיקנית ברחבי העולם.