מלחמת שוורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
זירת מלחמת שוורים במאלגה

מלחמת שוורים היא מופע מסוגנן שבו מתנהל קרב בין אדם המכונה לוחם שוורים (בספרדית: "מטאדור", מילולית "הורג") לבין פר, לרוב עד להריגת הפר. פעילות זו מקובלת ברוב המדינות דוברות הספרדית, ואף בפורטוגל ובדרום צרפת, ונחשבת לאחד מסימניה המובהקים של התרבות הספרדית והלטינית. אמנם הביטוי שהשתרש בעברית הוא "מלחמת שוורים", אך שור הוא בדרך כלל פר מסורס, ואילו בזירה, המטאדורים נלחמים נגד פרים.

מהלך האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטדור אנטוניו בררה
הפיקאדור דוקר את הפר בחנית
הבנדריירו קורו מולינה
המטאדור "משחק" עם הפר

מלחמת השוורים היא אירוע טקסי עם סדר נוקשה.

הכנת הפר לאירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפר אשר מיועד למלחמה עובר שבועות לפני זה תהליך אינטנסיבי שנועד להחלישו. תהליך זה כולל הנחת מטענים כבדים על צווארו במשך תקופה ארוכה – וזאת על מנת להתיש את שריריו. בנוסף, סובל הפר מהכאה ממושכת על צלעותיו וכליותיו[דרוש מקור].

ימים מעטים לפני העלייה לזירה דואגים לכרות חלק מהקרניים[דרוש מקור] של הפר אשר, בדומה לשפמו של החתול, משמשות לחוש הכיוון, ולכן הפר הופך להיות מבולבל וחסר התמצאות. ישנם מקרים שבהם מחלישים את הפר באמצעות מתן חומרים משלשלים. בנוסף לכל אלה, 48 שעות לפני הכניסה לזירה מחזיקים את הפר בחשכה מוחלטת, ולעתים אף משפשפים חומרים על עיניו, כך שהפר שעולה לזירה עיוור כמעט לחלוטין.

הכנת הסוסים לאירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם הסוסים שעליהם רוכבים הפיקאדורים עוברים הכנה למלחמת השוורים. אלה סוסים שנועדו לנשיאת משאות וכאשר תש כוחם הם נמכרים בפרוטות למלחמת השוורים[דרוש מקור]. סוסים אלו מקבלים זריקת טישטוש לפני הכניסה לזירה. עיניהם מכוסות – כדי שלא יבהלו, אל אוזניהם מוכנסים עיתונים רטובים על-מנת שלא ישמעו טוב, מיתרי קולם נחתכים על-מנת שקולם לא יטריד את הקהל. כמו כן, רבות הפעמים שהסוסים מקבלים נגיחות מהפרים, נגיחות אשר לעתים משתקות ושוברות אותם, אך למרות זאת הם נגררים חזרה לזירה[דרוש מקור].

המערכה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכה הראשונה ישנם שני משתתפים:

  • פאון (Peón, ברבים פאונס) – בתחילת המערכה, הפאון מטעה את הפר עם שכמייתו המפורסמת.
  • פיקאדור (Picador, ברבים פיקאדורס), בספרדית: הנועץ – הוא לוחם רכוב על סוס המשליך חניתות על הפר, בהמשך המערכה.

המערכה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכה השנייה משתתף ה"בנדריירו" (בספרדית: Banderillero), המחזיק בנדרייות (Banderillas), חנית המקושטת בדגלון סביבה. הוא דוקר את הפר בעורפו.

בשתי המערכות הראשונות המשתתפים מכינים את השור לקראת מפגשו עם המטאדור.

המערכה השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכה השלישית הקטלנית, מגיע המטאדור לזירה, ובידו יריעת בד אדומה (מולטה- Muleta) שבתוכה נמצאת חרבו. במהלך המערכה האחרונה, המטאדור משחק עם החיה העייפה והמדממת עם המולטה, ובסוף המערכה הוא דוקר את הפר.

ביקורת ומחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות השוורים זוכות לגינוי במדינות רבות מחוץ לספרד, ובמדינות רבות אסורה פעילות זו. גם בספרד פעילות זו שנויה במחלוקת, ונשמעים נגדה קולות רבים. ארגונים לזכויות בעלי חיים מתנגדים בחריפות למלחמת שוורים, משום שלדעתם אין להפוך את הריגתה של חיה לבידור.

ההלכה היהודית מתנגדת להשתתפות או צפייה במלחמות שוורים. כך כותב הרב עובדיה יוסף, שאוסר זאת מטעמים של אכזריות וצער בעלי חיים.[1]

דעת קהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרד, התמיכה בקיומן של מלחמות השוורים ובהריגת השור בסופן נמצאת במגמת ירידה. על פי סקר שפורסם בעיתון El Mundo ב-2007, כמעט מחצית מהספרדים (43.6%) מתנגדים להריגת השור במהלך מלחמת השוורים, וכשליש מהספרדים בעד איסור מוחלט על מלחמות שוורים. בקרב צעירים (בני 18-30), ישנו רוב נגד הריגת השור.[2] גם העניין של הספרדים במלחמות השוורים הולך ופוחת - על פי סקר שנערך על ידי מכון גאלופ ב-2002, לכ-68.8% מהספרדים אין כל עניין במלחמות השוורים (לעומת 43% בשנות ה-70, 52% בשנות ה-80 ו-61% בשנות ה-90). בקרב צעירים בני פחות מ-24, לכ-83% אין כל עניין במלחמות השוורים.[3]

חקיקה נגד מלחמות שוורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2010 הוגשה הצעת חוק בפרלמנט של הקהילה האוטונומית קטלוניה, בידי ארגוני זכויות בעלי חיים לפיו יאסרו משנת 2012 מלחמות השוורים במחוז הקטלוני. וב-28 ביולי 2010 הצעת החוק עברה את אישור הפרלמנט ברוב של 68 קולות כאשר 55 הצביעו נגד ותשעה נמנעו.

הצעת החוק עברה תחת ביקורת חריפה הן בתוך קטלוניה והן בספרד, והיו שאף החלו לומר כי החוק הזה מצביע על היחסים השוררים בין קטלוניה לספרד במהלך ההיסטוריה.

בפורטוגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1928 נחקק בפורטוגל חוק שאוסר את הריגת השוורים בזירה. למעשה, רק בעיירה אחת בשם ברנקוס הותרה הריגת השוורים. לאחרונה, נחשף אירוע זה בטלוויזיה הפורטוגלית והרוחות של מגיני בעלי החיים סערו שוב. כתוצאה מכך, הגורמים המתפרנסים ממלחמות שוורים, היטו את הכף וגרמו לממשלה לבטל את החוק[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]