לוקהיד F-80 שוטינג סטאר

לוקהיד P-80/F-80 שוטינג סטאר
P-80 / F-80 Shooting Star

מטוס P-80 של חיל האוויר האמריקאי, 1946-1947.
מטוס P-80 של חיל האוויר האמריקאי, 1946-1947.
מאפיינים כלליים
סוג	מטוס קרב
ארץ ייצור
יצרן	לוקהיד קורפוריישן
טיסת בכורה	8 בינואר 1944
תקופת שירות	1945–1975 (כ־30 שנה)
צוות	1
יחידות שיוצרו	1,715
משתמש ראשי	חיל האוויר של ארצות הברית
מחיר	110,000 דולר בשנת 1945
ממדים  אורך 10.49 מטר גובה 3.43 מטר מוטת כנפיים 11.81 מטר שטח כנפיים 22.07 מ"ר משקל ריק 3,819 ק"ג משקל טעון 5,738 ק"ג משקל המראה מרבי 7,646 ק"ג
ביצועים  מהירות שיוט 660 קילומטר בשעה מהירות מרבית 965 קמ"ש (492 מייל בשעה מאך 0.76) בגובה 40,000 רגל קצב נסיקה 23.3 מטר לשנייה (4,580 רגל לדקה) טווח טיסה מרבי 1,930 ק"מ עומס כנף 260 ק"ג למטר רבוע
חימוש  תותחים 6 מקלעי בראונינג בקוטר 0.50 אינץ' פצצות 2 פצצות 1,000 ליברות (454 קילוגרם) רקטות 8 רקטות טיפשות בקוטר 127 מילימטר
הנעה  מנוע סילון אליסון J33-A-35
תרשים

לוקהיד P-80 שוטינג־סטאר (באנגלית: Lockheed P-80 Shooting Star מאוחר יותר סומן F-80) הוא מטוס קרב סילוני תת־קולי מהדור הראשון שיוצר על ידי לוקהיד והיה למטוס הסילון המבצעי הראשון של ארצות הברית. פיתוח המטוס החל בשנת 1943 וראשוני המטוסים נמסרו לידי צבא ארצות הברית תוך 143 ימים וסומן P-80. למרות תקופת הפיתוח הקצרה המטוס לא ראה שירות מבצעי במהלך מלחמת העולם השנייה.

לאחר המלחמה כאשר חיל האוויר האמריקאי נהיה עצמאי, המטוס סומן כ-F-80, והיה למטוס טורבו סילון הראשון בשירותו. הניסיון שהחיל צבר עם המטוס הזה עזר לו להיכנס ל"עידן הסילון".

המטוס ראה שירות נרחב במהלך מלחמת קוריאה והוא התעלה בביצועיו על מרבית מטוסי הקרב של האויב. עם זאת, עם הופעת מטוס המיג־15 בזירה המטוס לא היה יכול להמשיך ולתפקד בתפקידי יירוט וליווי ולכן שימש בעיקר כמטוס תקיפה.

על בסיס המטוס הזה פותח ה־F-94 סטארפייר ששימש כמטוס יירוט לכל מזג אוויר. כמו כן ממטוס זה פותח ה־T-33 שוטינג סטאר שהיה למטוס אימון מוצלח במיוחד שנשאר בשירות חיל האוויר האמריקאי עד אמצע שנות ה־80.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לוקהיד F-80 שוטינג סטאר בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלי טיס צבאיים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.