ליב חנליש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף לייב חנליש)

רבי יהודה ליב חנה'ליש (נפטר בכ"א בשבט ה'שנ"ו;[1] מכונה בדרך כלל: ר' ליב חנליש, ובראשי תיבות: מהרל"ח או מהר"ל מלובלין) היה ראש ישיבה בלובלין, ומחבר "חידושי מהרל"ח" על ספר ארבעה טורים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי ליב נולד לרבי מאיר מטנהויזן, והיה אחיו של רבי יעקב תמרליש (הראשון)[2].

למד אצל הרמ"א, שהיה גם קרוב משפחתו. התיישב בעיר לובלין וניהל שם ישיבה יחד עם אחיו יעקב. יש שסברו שכיהן כאב"ד לובלין,[3] ואף הציעו לזהות אותו עם ר' ליבא אב"ד לובלין הנזכר בשו"ת הב"ח.[4] אולם, הוא אינו מכונה אב"ד, ונראה שלא היה מרא דאתרא ולא נשא במשרה רשמית בלובלין.[5]

נפטר בלובלין ביום כ"א בשבט שנ"ו, ונקבר בבית החיים היהודי בעיר.

ספר "חידושי מהרל"ח"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישיבתו הרצה רבי ליב שיעורי הלכה בספר "ארבעה טורים". לבקשת תלמידיו העלה את ביאוריו על הכתב והתכוון להדפיסו ולהוציאו לאור, אך הוא נפטר באמצע ההדפסה. אחיו רבי יעקב סיים להדפיס את ספרו על חלק "אורח חיים" בשם "ויגש יהודה" שיצא לאור כשלש וחצי שנים אחר פטירתו, ביום כ"ו באלול שנ"ט. הספר לא נדפס שוב והוא לא היה נפוץ.[6]

בין השנים תק"נ-תקנ"ו, הדפיס רבי מיכאל שמעון מייא את הטורים בדפוס דיהרנפורט. בחלק אורח חיים שבמהדורה נוסף מדור חדש בשם "חידושי מהרל"ח" בו נאספו חידושים מתוך הספר "ויגש יהודה" (בקיצור), ובשאר החלקים נדפס מדור בשם "חידושי הגהות" שאין מקורו בדברי מהרל"ח. לימים שונה השם בעקבות שאר חלקי הטור, וחידושי מהרל"ח כונו גם כן בשם "חידושי הגהות". בשל כך, ישנם דפוסים שבטעות ייחסו את כלל ההגהות למהרל"ח.

מאז מהדורה זו, מודפסים חידושי מהרל"ח בכל מהדורות הטור המודפסות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים שלמה רוזנטל, "הגאון רבי ליב חנליש וחידושי ההגהות על הטור", מוריה, עב (תשל"ו), עמ' מו-נ.
  • הרב יחיאל דוב ולר, "ספר ויגש יהודה על הטור לרבי יהודה ליב חנליש", זכור לאברהם תשס"ב–תשס"ג, חלק א, עמ' קיח–קלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ויש אומרים שנפטר בכ"א בשבט ה'שנ"ז. ראו במאמרו של הרב י"ד ולר, עמ' קכד.
  2. ^ ראו: מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג, נו' 375, עמ' 258.
  3. ^ שלמה ברוך ניסנבוים, לקורות היהודים בלובלין, לובלין תר"ס, עמ' 43, בשם הרב יוסף לוינשטיין.
  4. ^ אליעזר גרטינהויז, אשל הגדולים, ניו יורק תשי"ח, עמ' עו.
  5. ^ ראו מ"ד צ'צ'יק, "מיהו ר' ליבא רבה של לובלין?", המעין מח [ג] (ניסן תשס"ח), עמ' 73; מאיר רפלד ומ"ד צ'צ'יק, "עוד בענין חידת ר' ליבא מלובלין ומסביב לה", המעין מח [ד] (תמוז תשס"ח), עמ' 80–81, 86, 88.
  6. ^ פינחס זליג גליקסמן, רבינו אליקים געץ, לודז' תרצ"ו, עמ' 16, באתר אוצר החכמה.
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.