מיכאל שמעון מייא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מיכאל שמעון מייא
לידה לפני 1765
לפני ה'תקכ"ה
ורוצלב
פטירה 1833
י"א בסיון ה'תקצ"ג
ורוצלב
חיבוריו חידושי הגהות

הרב מיכאל שמעון מייא (? - י"א בסיון ה'תקצ"ג, 29 במאי 1833) היה למדן ובעל בית דפוס משפחתי. ממחברי ה"חידושי הגהות" על ארבעה טורים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בברסלאו לרב יחיאל מיכל, מוכר ספרים בברסלאו ובעל בית הדפוס בדיהרנפורט (נפטר בי"ד בטבת תקנ"ה, 1 בינואר 1795), ולרעכיל מינא, בתו של הרב זנוויל כץ (נפטרה בי' באב תק"פ (21 ביולי 1820)[1]).

נשא לאישה את בתו של הרב יצחק איציק כהנא רפפורט, אב"ד לייפניק.

הרב מייא היה אמיד ובעל מעמד כלכלי גבוה בקהילתו.

היה מחותנו של הרב אריה ליב מרוטרדם (בעל הספר "פני אריה"), שבנו, הרב מרדכי לוונשטם, נשא את בתו של הרב מייא.

בית הדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תקמ"ג החל אביו הרב מיכל לרכז את פעילותו במחלקה המסחרית שלו בברסלאו והשגחת בית הדפוס עברה לידי שלושת בניו - הוא ואחיו. לאחר פטירת האב, בשנת תקנ"ה, המשיכה אלמנתו רעכיל את הפעלת בית הדפוס יחד עם שלושת בניה. בשנת תקס"ו, עזב הרב מיכאל שמעון את הדפוס יחד עם אחיו הרב אהרן, והדפוס נותר בבעלותו של האח הרב יוסף.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפטר בעירו ורוצלב בי"א בסיון תקצ"ג (29 במאי 1833). לאחר פטירתו, באותה שנה, הדפיס חתנו, הרב מרדכי לוונשטם, קונטרס "מספד מר" עם דברי הספד עליו. בראש הספר מופיע גם הספד שנישא על ידי בנו.[2]

על מצבתו של הרב מיכאל שמעון מייא נכתב:

זה האדם גדל ביהודים ורצוי לכל אחיו לפ"ק
מלאכים יובילו כתר אמת לעומתך
שר מיכאל עומד ויקבל נשמתך
מרום ינשאך ישגיא אחריתך
פ"נ איש אלקים קדוש הרב הגאון הגדול הצדיק אמיתי בוצינא קדישא, חסידא ופרישא, המפורסם בדורו כקש"ת מהר"ר מיכאל שמעון מייא נ"ע בן הרב הצדיק המפורסם מוהר"ר מיכל מ"ס זצלה"ה, אשר חיבר בצירוף אחיו הה"ג החסיד המפורסם מוהר"ר יוסף מייא נ"ע חידושי הגהות על ארבעה טורים, הנדפסים בווין ובדיהרענפורט, ולגודל ענותנותו לא רצה להזכיר שמו עליהם. אשר יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה, ביום ד' י"א סיון, והוא לקברות יובל בבכי' ובהספד גדול, ביום ה' י"ב סיון שנת חמשת אלפים תקצ"ג לפ"ק. תנצב"ה.

חיבוריו וכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מיכאל שמעון מייא כתב יחד עם אחיו הצעיר הרב יוסף חיבור בשם "חידושי הגהות" (בחלק מהמהדורות נקרא "חידושי מהרל"ח והגהות"[3]) על הספר ארבעה טורים. החיבור הודפס בעילום שם המחברים במהדורת הספר ארבעה טורים שהודפסה בבית הדפוס של אביו ובווינה בין השנים תק"ן-תקנ"ו.[4] החיבור מודפס עד היום בכל מהדורותיו של הספר ארבעה טורים, בצדי העמוד.

חידושים ופירושים שנאמרו על ידו לתלמידו ואחיינו, הרב פייבוש פרנקל, הועלו על הכתב על ידי זה האחרון בשם "פאר הלכה". כתיבת ספר זה הייתה בשנת תקס"ב, כמופיע בשער הספר. חידושיו בענייני חנוכה שבספר זה הודפסו בכתב העת מוריה.[5]

על פי דברי חתנו בקונטרס "שירי הבחינה", בספר שבט מוסר נדפס קטע (שתוכנו בגנות הגאווה) שנכתב על ידי הרב מייא. כך גם יש בספר זה מליצה שנכתבה על ידו.

אישיותו ומעמדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתנו, הרב מרדכי לוונשטם, ששימש אותו כ-30 שנה, מתאר אותו בהספד שכתב עליו בקונטרס "מספד מר" (ברסלאו, תקצ"ג) "כי כל עסקיו וענייניו בלתי לה' לבדו המה". הרב לוונשטם מציין גם את כך שהעמיד הרבה תלמידים. כמו כן הוא מתאר אותו כמתמיד גדול, מכניס אורחים ובעל צדקה, הן בימי עושרו והן בתקופת עוניו. הרב לוונשטם מספר שם עוד על פרישותו וסגפנותו המפורסמות בסביבתו. בתקופה מסוימת, כאשר רצה רבי עקיבא איגר לעזוב את הרבנות ונקלע לקשיי פרנסה ומחסור בביתו, נחלץ עם אחיו לתת קצבה שבועית לפרנסת ביתו של רבי עקיבא איגר.[6] היכרותו עם בני משפחה זו הייתה כבר מימי ילדותו, בהם שהה בעיר ברסלאו.

היה מקורב לרב צבי הירש בושקא, אב"ד המבורג, ומוערך על ידי רבני דורו (בהם הרב יחזקאל לנדא), כמופיע בהסכמותיהם על הטור חלק יורה דעה שהודפס בשנת תקנ"ד. הוא מופיע אף כמסכים בספרו של הרב חיים (בנו של הרב אריה ליב) מברסלאו, "דרך חיים" (על שמות נרדפים). במכתב מרבי עקיבא איגר הוא מתאר אותו ואת אחיו "היקרים יראי ה'".[7]

הרב מייא היה דרשן בעירו.[8]

בנוסף לכתיבתו התורנית, היה גם משורר. חלק משיריו הודפסו בחייו בהקדמות של ספרים שיצאו תחת בית הדפוס המשפחתי או במקומות אחרים, וחלק נותרו בכתב יד. לאחר פטירתו הודפסו כל שיריו בסוף "שירי הבחינה" של חתנו, שאף הוא היה משורר.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אחיו, הרב יוסף מייא. חיבר עמו את ה"חידושי הגהות".
  • אחיו, אהרן מייא. השתתף בהפעלת בית הדפוס אחר פטירת האב יחד עם שאר אחיו.
  • בתו צירל רחל. נישאה לרב מרדכי לוונשטם, בנו של בעל הפני אריה. נפטרה בי"ב בתמוז תקצ"ו.
  • בנו, משה יהודה לייבוש מייא.[9] נפטר בכ"ב באלול תרכ"ז.[10]

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דברי חתנו, הרב לוונשטם, רבים נמנו כתלמידיו. הידוע בין תלמידיו:

  • אחיינו (בן אחות אשתו), הרב שרגא פייביש פרנקל.[11]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי העתק מצבתה, ראו יהושע מונדשיין, "עוד לתולדות משפחת מייא", מוריה, גיליון נד (אדר תש"ם), עמ' קא-קג.
  2. ^ ההספד באתר HebrewBooks.
  3. ^ למעשה, רק בחלק אורח חיים חלק מהחיבור הוא מרבי ליב חנליש.
  4. ^ זהותו כבעל חיבור זה מופיעה על מצבתו בוורוצלב. כך גם העיד חתנו בהספדו שכתב בקונטרס "מספד מר". ראו גם יהושע מונדשיין, "עוד לתולדות משפחת מייא", מוריה, גיליון נד (אדר תש"ם), עמ' קא-קג, ראיות לכך מהחיבור עצמו (הראיות בעיקר כלפי אחיו).
  5. ^ בגיליון נג, כסליו תש"ם, עמ' יב ואילך, ובגיליון קכו, כסליו תש"ס, עמ' כו ואילך.
  6. ^ אגרות רבי עקיבא איגר, ירושלים, תשנ"ד, נושא בעול רבנות, מכתב יח, עמ' כט.
  7. ^ אגרות רבי עקיבא איגר, ירושלים, תשנ"ד, מכתב עה, עמ' קכא.
  8. ^ תלמידו ואחיינו, הרב פייביש פרנקל, בחיבורו "תלת גוונין דשרגא" (הודפס בסוף הספר "אמרי שפר"), פרשת בראשית, בפסוק "ויאמר קין אל הבל".
  9. ^ נתן הסכמה על ספרו של רבי יששכר דב ליכטנשטיין, אֹהל יששכר, אלטונה, תקפ"ה.
  10. ^ על פי העתק מצבתו, ראו יהושע מונדשיין, "עוד לתולדות משפחת מייא", מוריה, גיליון נד (אדר תש"ם), עמ' קא-קג.
  11. ^ הרב פייביש פרנקל מזכירו בחיבורו "תלת גוונין דשרגא" (הודפס בסוף הספר "אמרי שפר"), פרשת בראשית, בפסוק "ויאמר קין אל הבל".