למידת עמיתים
למידת עמיתים (באנגלית: Peer instruction) הידועה גם כהוראת עמיתים היא שיטת הוראה אינטראקטיבית שפותחה באוניברסיטת הרווארד על ידי פרופסור אריק מזור (אנ') באמצע שנות ה-90[1]. השיטה ממוקדת בתלמיד ומתבססת על שילוב התלמידים בהעברת התוכן הלימודי כחלק מפעילות הלמידה. השיטה מיושמת רבות בתפיסות למידה מקוונת ושיעור הפוך.
הוראת עמיתים מול הוראה מסורתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהוראה מסורתית הקניית החומר הלימודי מתבצעת בכיתה באמצעות הרצאה, והתלמידים מתרגלים בבית דרך מטלות. בהוראה עמיתים פעילות ההקניה הראשונית של התלמידים מתבצעת על ידי קריאה מקדימה של החומר הלימודי, כאשר בכיתה הלמידה מתבססת על שאלות מובנות שעליהן מתקיים דיון בין התלמידים. להבדיל מהוראה מסורתית בהוראת העמיתים כל התלמידים שותפים לפעילות בכיתה[2].
בהוראת עמיתים נושא הנלמד מחולק להצגת נושאים קצרים, שכל אחד מתמקד בנושא מרכזי וסביבו מוצגות השאלות המובנות שנקראות ConcepTests. מטרת שאלות אלו לדגום את הבנת התלמידים של הנושא שהוצג. תהליך ההוראה כפי שהוגדר על ידי מזור מורכב מ:
- המדריך/המורה מציג שאלה המתבססת על הקריאה המקדימה
- התלמידים מתלבטים על השאלה
- כל תלמיד מספק מענה לשאלה
- המדריך סוקר את תשובות התלמידים
- התלמידים מנהלים דיון משותף על תהליך החשיבה והמענה על השאלה
- כל תלמיד עונה מחדש על השאלה
- המדריך סוקר שוב את תשובות התלמידים ומחליט האם נדרש דיון נוסף על הנושא או שניתן להתקדם לנושא הבא
אסטרטגיית הלמידה בסיוע עמיתים נועדה לחזק את יכולות המורים על מנת לענות על הצרכים הלימודיים המגוונים של התלמידים באמצעות פעילויות מובנות שונות. כמו כן, התלמידים יכולים להסביר וללמד מושגים אחד לשני. הם נותנים ומקבלים עזרה, משתפים ידע, מזהים ופותרים סתירות בין נקודות המבט שלהם לבין אלה של תלמידים אחרים אשר מופיעים במהלך למידה עמיתים.
הוראת עמיתים מתאימה לכיתות קטנות אך גם לכיתות מרובות תלמידים. כיום היא בדרך כלל מיושמת בשילוב שיטות פדגוגיות נוספות כגון שיעור הפוך. השיטה מיושמת בהרבה דיסציפלינות למידה כולל פילוסופיה, פסיכולוגיה, גאולוגיה, מתמטיקה, ביולוגיה, מדעי המחשב והנדסה.
למידת עמיתים בסביבה מתוקשבת
[עריכת קוד מקור | עריכה]למידה בסיוע עמיתים היא אחת השיטות היעילות ביותר בחינוך. ושילוב אסטרטגיה כזו ב-CSCL יכול לשפר באופן משמעותי את התוצאות הלימודיות של התלמידים במיוחד בקריאה. הדמיה של השתתפות במהלך שיעורי עמיתים ברשת הוא אחד התרומות הגדולות ל-CSCL מוצלח.
יישום אסטרטגיית הלמידה המקוונת של עמיתים בלימוד; יוצרת השפעה חיובית חזקה על מיומנויות הקריאה, והיא מועילה ביותר כאשר היא יוצרת הזדמנויות שוות לכל חברי הקבוצה. בנוסף, לתלמידים המשתתפים בתוכנית למידה מקוונת בסיוע עמיתים, יש להם רווח חיובי בתפיסה העצמית ובתפיסה הבין אישית.
יתרונות הלמידה בסיוע עמיתים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אסטרטגיית הלמידה בסיוע עמיתים נועדה לחזק את יכולות המורים על מנת לענות על הצרכים הלימודיים המגוונים של התלמידים באמצעות פעילויות מובנות שונות. השיעורים בלמידת עמיתים מאופיינים בתפקידים ספציפיים שמטרתם לשפר את הלמידה, המוטיבציה וההישגים.
כמו כן, בעזרת המודל הזה כל סטודנט תורם מידיעותיו ומהבנתו לשאר החברים, הם יכולים להסביר וללמד מושגים אחד לשני. למשל: נותנים ומקבלים עזרה, משתפים ידע, מתבססים על רעיונותיהם של אחרים ומזהים ופותרים סתירות בין נקודות המבט שלהם לבין אלה של תלמידים אחרים אשר מופיעים במהלך למידה של עמיתים.
- הסטודנטים מפגינים כישורי חשיבה שונים כאשר הם משויכים לעמיתים ברמות שונות של יכולת.
- מערכת השיעורים של עמיתים היא כלי יעיל לשיפור הלמידה של התלמידים, כמו גם לקדם מושגים עצמיים חיוביים.
- למידת עמיתים מפעילה השפעות חיוביות על מגוון רחב של תוצאות חברתיות-רגשיות, כולל הערכה עצמית מוגברת, שיפור היחס לנושא וללמידה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אריק מזור פיתח את שיטת למידת העמיתים בתחילת שנות ה-90. במקור הוא השתמש בה לשיפור קורסים של פיזיקה לתואר ראשון בהארוורד וראה ששיטת הוראה זאת מאוד אפקטיבית להעברת הנושאים.
בהמשך הוא שכלל את השיטה ושילב שימוש בלמידה מבוססת מחשב לבחינת הנושאים וה-ConcepTests, בעיקר בתחום הפיזיקה, קורסי הכנה אלגברה וחשבון אינפיניטסימלי.
בסוף שנות ה-90 אריק מזור שילב את למידת העמיתים עם למידה לשליטה (אנ').
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שושנה קיני, מכון מופ"ת, "חשיבה אקולוגית, גישה חדשה לשינוי חינוכי" פרק ג + פרק ה. 2002
- סרטון הסבר קצר של Julie Schell
- Peer Instruction Network רשת חברתית גלובלית למדריכים הרוצים להשתמש בלמידת עמיתים