מאבטח טיסה
מאבטח טיסה הוא סוכן אכיפת חוק סמוי או סוכן נגד טרור הנמצא על סיפון מטוס מסחרי כדי להתמודד עם חטיפת מטוסים. הוא ידוע גם בתור מרשל אוויר, מרשל טיסה או קצין אבטחה בטיסה (IFSO). מאבטחים עשויים להיות מסופקים על ידי חברות תעופה כגון אל על (המספק מאבטח בכל טיסה), או על ידי סוכנויות ממשלתיות כגון יחידת קוברה האוסטרית, המשטרה הרכובה המלכותית של קנדה, המשטרה הפדרלית הגרמנית, משמר הביטחון הלאומי בהודו, משטרת המטרופולין של לונדון, כוח הביטחון של שדות התעופה בפקיסטן או שירות המרשל האווירי הפדרלי של ארצות הברית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההיסטוריה של האבטחה בטיסה החלה במרץ 1962 כאשר מינהל התעופה הפדרלי של ארצות הברית הנחה ליישם תוכנית למאבק בחטיפת מטוסים. באותה שנה, היו חטיפות מטוסים רבות בארצות הברית במטרה סופית לטוס לקובה. בתגובה, מינהל התעופה הפדרלי יצר את התפקיד קצין שלום של ה-FAA. קציני השלום של המינהל היו האנשים הראשונים שסיפקו אבטחה חמושה על סיפון מטוסים מסחריים.
אוסטרליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתגובה לפיגועי 11 בספטמבר, יושמה בדצמבר 2001 תוכנית קציני ביטחון אווירי (ASO) תחת המשטרה הפדרלית האוסטרלית. קצינים אלה מכונים בדרך כלל בתקשורת "מרשל שמיים".[1] תוכנית ASO מספקת יכולת דיסקרטית נגד חטיפת מטוס אוסטרלי על ידי הכנסת אנשי אבטחה חמושים למטוסים. הדבר מבוצע הן על ידי הצבה אקראית בטיסות והן בהצבה בעקבות מודיעין. הם מוצבים חמושים בטיסות המופעלות על ידי חברות אוויר רשומות באוסטרליה, הן בטיסות פנים והן בטיסות בינלאומיות.
אוסטריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוסטריה מרשלי אוויר חמושים קיימים מאז 1981 באמצעות יחידת קוברה.
קנדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכנית ההגנה על מפעילי האוויר הקנדיים (CACPP) החלה ב-17 בספטמבר 2002, כאשר נחתם מזכר הבנות בין המשטרה הקנדית ו"קנדה תחבורה", הרשות האחראית על אבטחת התעופה הקנדית, לבין הרשות לביטחון תחבורה אווירית בקנדה. התוכנית מנוהלת על ידי מאבטחים סמויים חמושים שהוכשרו במיוחד (הידועים כ"מאבטחי הגנת מטוסים" (APOs) בטיסות פנים ובינלאומיות נבחרות ובכל הטיסות לנמל התעופה רונלד רייגן וושינגטון נשיונל. טייסים ודיילים מודעים לנוכחותם והמאבטח מוסמך להתערב פיזית במקרה שאדם לא מורשה ינסה להשיג שליטה על כלי טיס.[2] עם זאת, APOs לא יהיו מעורבים בשליטה בנוסעים סוררים. בעוד שהם סוכני אכיפת חוק בתוך שטחי קנדה, הם מסתמכים על סעיף 6(2) של אמנת טוקיו כבסיס משפטי להתערבות בתקרית מחוץ למרחב האווירי של קנדי. על פי חוק, מאבטחים אלה פטורים מלקבל אישור להוציא או להכניס את כלי הנשק שלהם בעת חציית הגבול.[3] עם זאת, הסוג המדויק של כלי הנשק שלהם אינו מפורסם לציבור, אלא רק שהם "קטלניים ויעילים ולא אמורים לפגוע בכלי הטיס".[4] אנשיהמשטרה הצבאית של הכוחות הקנדיים, אחראים לספק אבטחה למטוסים, לצוות ונוסעים של הכוחות הקנדיים – נוסעים שעשויים לכלול את המושל הכללי, ראש הממשלה ובני משפחת המלוכה.
הודו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאבטחים הוטמעו על ידי אינדיאן איירליינס בדצמבר 1999, לאחר חטיפת טיסה 814 של אינדיאן איירליינס בקנדהאר.[5] בעקבות התקפות 11 בספטמבר, מפעילים פרטיים כמו אייר סהרה הכניסו גם מאבטחים בחלק מהטיסות והצהירו על תוכניות להגדיל אותם.
בשנת 2003, היה לאייר אינדיאן הסכם עם ארצות הברית לנוכחות מאבטחים בכל טיסות החברה לארצות הברית. מעבדה למחקר בליסטי בהודו (TBRL) פיתחה כדורים שבירים שמתנפצים אם הם פוגעים בחומר קשה יותר מהכדור. הפתרון יאפשר למאבטחים שלהם להשתמש בכדורים אלה כדי לירות, או לאיים לירות על חוטפים שעל סיפון המטוס, תוך הבטחה שלמטוס עצמו לא יגרם נזק משמעותי.[6]
אירלנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאירלנד אין סוכנות ייעודית למרשלי אוויר, אף על פי שקיימת ועדה לאומית לביטחון תעופה אזרחית (NCASC). יכולות מוגבלות מסופקות על ידי יחידת תגובת החירום של גארדה שיכנה (ERU), היחידה הטקטית החמושה של המשטרה הלאומית, וגיבוי עשוי להינתן על ידי הכוחות המיוחדים ללוחמה בטרור, יחידת הבילוש המיוחדת של גארדה (SDU) והכוחות המיוחדים של זרוע הסיירים של הצבא (ARW).[7][8]
ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוכנים סמויים הנושאים כלי נשק סמויים יושבים בין הנוסעים בכל הטיסות הבינלאומיות של אל על.[9] רוב טייסי אל על הם טייסי חיל האוויר הישראלי לשעבר.[10]בכל מטוסי אל על יש דלתות כפולות בתא הטייסים למניעת כניסה של אנשים לא מורשים. נדרש קוד לגישה לדלתות, והדלת השנייה תיפתח רק לאחר סגירת הראשונה והאדם זוהה על ידי הקפטן או הקצין הראשון.[10] יתר על כן, ישנן רצפות פלדה מחוזקות המפרידות בין תא הנוסעים לתא המטען.[11]
פקיסטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפקיסטן פרוסים מאבטחים חמושים בכל הטיסות. הם מופעלים על ידי על ידי כוחות הביטחון של שדות התעופה (ASF).
סינגפור
[עריכת קוד מקור | עריכה]סינגפור איירליינס מפעילה מאבטחים בטיסותיה. הם חמושים בנשק חם הטעון בתחמושת מיוחדת ורובי חצים.
המאבטחים הם בדרך כלל מיחידת מרשלי האוויר, פיקוד הביטחון או משטרת סינגפור. הם עוברים הכשרה מקיפה כדי לאפשר להם לפעול ביעילות בתחומי המטוס.
הממלכה המאוחדת
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוכנית המרשלים האווירים החמושים החלה בבריטניה בשנת 2002, בתגובה לאיומים הולכים וגדלים על מטוסי נוסעים אזרחיים. היקף וגודל התוכנית אינם ידועים יחסית שכן מעט פרטים מתפרסמים לתקשורת בשל רגישות הפעילות.[12]
ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מינהל התעופה הפדרלי של ארצות הברית החל את תוכנית האבטחה שלו ב-1968. התוכנית הפכה מאוחר יותר לשירות המרשל האווירי הפדרלי בינואר 2002. נכון להיום, מרשלי האוויר הפדרלי נמצאים תחת מינהל אבטחת התחבורה. משנת 2005 החלו מרשלים אוויריים פדרליים לפטרל באתרים שאינם שדות תעופה כמו מסופי אוטובוסים ותחנות רכבת.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרשל אוויר בגילומו של פיטר סארסגארד הוא דמות מרכזית במותחן המתח "Flightplan", בכיכובם של ג'ודי פוסטר, אריקה כריסטנסן ושון בין.[13]
- בסרט "נון-סטופ" העלילה סובבת סביב מרשל אוויר אמריקאי (ליאם ניסן) המואשם בהריגת נוסעים בזמן שהיה בדרכו מניו יורק ללונדון.[14]
- בסרט "הרולד וקומר בורחים ממפרץ גואנטנמו" מרשל אמריקאי ועמיתו מכניעים את הרולד וקומר לאחר שהם מאיימים על סיפון מטוס. המטוס חוזר לארצות הברית והשניים נמסרים למשטרה הפדרלית.
- בסרט האימה של נטפליקס משנת 2021 "שמיים אדומים כדם", טרוריסטים על סיפון הטיסה הטרנס-אטלנטית הפיקטיבית 473 מברלין לניו יורק הורגים שלושה לוחמי אוויר גרמניים של המשטרה הגרמנית ומשתמשים בזרועותיהם כדי להשתלט על המטוס.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Cost row hits sky marshals". The Age. 24 בדצמבר 2003. נבדק ב-10 בינואר 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Gauthier, Marc-André (3 בנובמבר 2008). "The Canadian Air Carrier Protective Program". RCMP Gazette. Royal Canadian Mounted Police. 70. אורכב מ-המקור ב-26 ביוני 2012.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "SOR/2008-45: Export and Import Permits Act: Exemption Regulations (Persons)" (PDF). The Canada Gazette Part II. 142: 400. 19 במרץ 2008. אורכב מ-המקור (PDF) ב-21 במרץ 2012.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Proceedings of the Standing Senate Committee on National Security and Defence". Government of Canada. 18 בנובמבר 2002.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Private airlines brace to meet hijack threats". The Times of India. 11 באוקטובר 2001. אורכב מ-המקור ב-23 במאי 2013. נבדק ב-23 במאי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Sharma, Aakriti (2019-05-23). "Meet Ipsita Biswas, scientist who developed non-lethal plastic bullets". Hindustan Times (באנגלית). נבדק ב-2020-05-09.
- ^ O'Brien, Stephen (8 בפברואר 2004). "Brennan to reject US air marshal bid". The Sunday Times. אורכב מ-המקור ב-4 במאי 2014. נבדק ב-3 במאי 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Aer Lingus will comply with U.S. gun request". The Irish Echo. 16 בפברואר 2011. נבדק ב-3 במאי 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "El Al sets security standards" (באנגלית בריטית). 2002-07-05. נבדק ב-2022-07-07.
- ^ 1 2 "CNN.com - Model for air travel security may be El Al - September 26, 2001". 2007-06-24. אורכב מ-המקור ב-24 ביוני 2007. נבדק ב-2022-07-07.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Silver, Eric (2006-08-15). "Flying under the eagle eyes of El Al's famed high security". New Zealand Herald.
- ^ "Armed air marshals for UK flights" (באנגלית). 2003-02-14. נבדק ב-2018-09-20.
- ^ "Flight attendants hope to ground 'Flightplan'". Today. 29 בספטמבר 2005. נבדק ב-30 בינואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Chitwood, Adam (8 בנובמבר 2012). "First Synopsis for Director Jaume Collet-Serra's NON-STOP Starring Liam Neeson". Collider. נבדק ב-11 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה)
