סינגפור איירליינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סינגפור איירליינס
Singapore Airlines Logo.svg
SIA Airbus A380, 9V-SKA, SIN 8.jpg
איירבוס A380 של החברה
יאט"א
SQ
ICAO
SIA
אות קריאה
SINGAPORE
שנת ייסוד 1947
בסיס פעולה מרכזי נמל התעופה סינגפור צ'נגי
הנהלה סינגפורסינגפורסינגפור, סינגפור
מועדון הנוסע המתמיד

KrisFlyer

PPS Club
צי מטוסים 117 + 100 בהזמנה
מספר יעדים 64
סיסמה "דרך מצוינת לטוס"
חברת אם טמסק אחזקות עריכת הנתון בוויקינתונים
ברית חברות תעופה סטאר אלייאנס
http://www.singaporeair.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בואינג 777-300ER של החברה
דיילות החברה לבושות בבגד הלאומי

סינגפור איירליינסמנדרינית: 新 加 坡 航 空 公 司; באנגלית: Singapore Airlines, ידועה גם כ-SIA) היא חברת התעופה הלאומית של סינגפור. בסיס הבית שלה נמצא בנמל התעופה סינגפור צ'נגי, מהעמוסים בעולם. נחשבת לאחת מחברות התעופה היוקרתיות והטובות בעולם[1], בשנת 2018 זכתה במקום הראשון בתואר "חברות התעופה הטובות בעולם".[2]

תולדות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינגפור איירליינס נוסדה ב-12 באוקטובר 1947 בשם "מלאיאן איירוויז לימיטד".

כאשר סינגפור יצרה ברית עם מלזיה בשנת 1963, שונה שמה של החברה ל"מלזיאן איירליינס" או בקיצור MAS. בשנת 1966 כאשר פורקה הברית בין המדינות שונה שמה של החברה ל"מלזיה-סינגפור איירליינס" או בקיצור MSA. השנה הבאה הייתה שנת מפנה בחברה, יעדים חדשים נוספו, וכן הגיע מטוס הבואינג הראשון של החברה מסוג בואינג 707 וזמן קצר לאחר מכן נוספו גם מטוסי בואינג 737.

החברה במתכונתה הנוכחית פורקה בשנת 1972 בעקבות סכסוכים פוליטיים בין שתי המדינות. החברה התפרקה לשתי חברות, סינגפור איירליינס ומלזיה איירליינס.

בשנת 2000 רכשה החברה 49% ממניותיה של חברת התעופה הבריטית וירג'ין אטלנטיק.[3].

באוקטובר 2007 נמסר לחברה מטוס איירבוס A380, ובכך הפכה סינגפור איירליינס למפעילה הראשונה בעולם של מטוס זה.

בשנת 2012 מכרה החברה את כל מניותיה בוירג'ין אטלנטיק לחברת התעופה האמריקאית דלתא איירליינס.

עד 2013 הפעילה החברה את קו הטיסה המסחרי הארוך ביותר בעולם: מסינגפור לניו יורק, שהם 16,700 ק"מ בזמן טיסה של כ-18 שעות, שבוצעה במטוסי איירבוס A340 שהוסבו לצורך הפעלת הקו לתצורת מושבים הכוללת 100 מושבי מחלקת עסקים בלבד. ב-2013 בוטל הקו, והוא שב לפעול ב-11 באוקטובר 2018 במטוסי איירבוס A350-900ULR[4] בתצורת מחלקת תיירים פלוס, ומחלקת עסקים.

בחודש ספטמבר 2016 הודיע להחברה שהיא תוציא משירות את מטוס ה-A380 הראשון שלה 9V-SKA ושהיא תחליפו באחד ממטוסי הA380 שהזמינה.

במרץ 2018 קיבלה החברה את הבואינג 787-10 הראשון של החברה. החברה היא גם לקוח ההשקה של דגם זה.

צי המטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צי מטוסי חברת סינגפור איירליינס, נכון ל-31 באוקטובר 2018:

צי מטוסי סינגפור איירליינס
כלי טיס בשירות בהזמנה נוסעים[5] הערות
R F J S Y סה"כ
איירבוס A330-300 19 30 255 285 יצאו משירות החל משנת 2019.
יוחלפו במטוסי אייאבוס A350-900 ובואינג 787-10.[6]
איירבוס A350-900 21 39 42 24 187 253 יחליף את מטוסי איירבוס A330-300, בואינג 777-200, בואינג 777-200ER ובואינג 777-300.
40 263 303[7]
איירבוס A350-900ULR 6 1 67 94 161 לקוח השקה.[8][9]
איירבוס A380-800 19 12 86 36 245 379 לקוח השקה.
מטוסים ישנים יותר יוחלפו לתצורה של 471 מושבים עד 2020.[10]
12 60 36 333 441
6 78 44 343 471
בואינג 777-200 7 38 228 266 יוחלפו במטוסי איירבוס A350-900 ובואינג 787-10.
בואינג 777-200ER 6 26 245 271
בואינג 777-300 5 8 50 226 284
בואינג 777-300ER 27 4 48 28 184 264 [11][12]
8 42 228 278
בואינג 777-9 20[13]
טרם הוכרז
קבלת ההזמנה החל משנת 2021.
בואינג 787-10 7 40[14] 36 301 337 לקוח השקה.
סה"כ 117 100

פעילות החברה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2018 התפרסם שהחברה שוקלת לפתוח קו מסינגפור לתל אביב החל משנת 2019[15].

חברות בת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סינגפור איירליינס בוויקישיתוף

Camera-photo.svg מדיה וקבצים בנושא סינגפור איירליינס באתר Airliners.net

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סוכנויות הידיעות, חברות התעופה הנערצות בעולם, באתר כלכליסט, 2 באפריל 2011
  2. ^ "World's Top 100 Airlines 2018 | SKYTRAX". SKYTRAX (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-18 ביולי 2018. 
  3. ^ "Branson sells 49% of Virgin Atlantic". BBC News (באנגלית). 20 בדצמבר 1999. בדיקה אחרונה ב-27 ביוני 2018. 
  4. ^ "יש כבר תאריך: הטיסה הארוכה ביותר בעולם תמריא השנה - וואלה! תיירות". וואלה! תיירות (בעברית). בדיקה אחרונה ב-30 במאי 2018. 
  5. ^ "Our fleet". Singapore Airlines. ארכיון ארכיון מהמקור מ-8 July 2017. בדיקה אחרונה ב-11 באוקטובר 2018. 
  6. ^ "Singapore Airlines confirms Airbus A350 'medium-range' config". Business Travel Media Pty Ltd.. 9 בינואר 2016. בדיקה אחרונה ב-10 בינואר 2016. 
  7. ^ Creedy, Steve (6 בספטמבר 2018). "Adelaide to get first Singapore medium-haul A350 - Airline Ratings". Airline Ratings. בדיקה אחרונה ב-6 בספטמבר 2018. 
  8. ^ "Firm orders for the A350-900 to 60, with 7 on Airbus A350-900ULR". Airbus. 13 באוקטובר 2015. בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2015. 
  9. ^ "SQ A350-900ULR to feature 162 seats - Airliners.net". www.airliners.net (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-28 בפברואר 2018. 
  10. ^ "SIA's new A-380s to offer better seats and carry more economy, premium economy passengers". The Straits Times (באנגלית). 2 בנובמבר 2017. 
  11. ^ "SIA To Invest US$325 Million To Fit Latest Cabin Products To Boeing 777-300ER". singaporeair.com. בדיקה אחרונה ב-9 במאי 2014. 
  12. ^ "Singapore Airlines caps momentous 2017 with new cabin products; 2018 promises to be another year of milestones – Blue Swan Daily". blueswandaily.com. 
  13. ^ "Boeing, Singapore Airlines Announce Order for 39 Airplanes". Boeing. 23 באוקטובר 2017. בדיקה אחרונה ב-23 באוקטובר 2017. 
  14. ^ http://active.boeing.com/commercial/orders/displaystandardreport.cfm?cboCurrentModel=787&optReportType=AllModels&cboAllModel=787&ViewReportF=View+Report
  15. ^ https://travel.walla.co.il/item/3202798