ג'ודי פוסטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ודי פוסטר
Jodie Foster
פוסטר, 2011
פוסטר, 2011
לידה 19 בנובמבר 1962 (בת 55)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, מפיקה ובמאית קולנוע
פרסים גלובוס הזהב על שם ססיל ב. דה-מיל
פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר (1988)
פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר (1991) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלישה כריסטיאן "ג'ודי" פוסטראנגלית: Alicia Christian "Jodie" Foster; נולדה ב-19 בנובמבר 1962) היא שחקנית, מפיקה ובמאית קולנוע אמריקאית. זכתה פעמיים בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר ופעמיים בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסרט דרמטי. היא זכתה בפרס מפעל חיים על שם ססיל ב. דה-מיל בטקס גלובוס הזהב בינואר 2013.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסטר נולדה בלוס אנג'לס שבקליפורניה שבארצות הברית למשפחה נוצרית ממוצא גרמני ואירי. הוריה הם אבלין "ברנדי" אלה ולוציוס פישר פוסטר ה-3. אביה של פוסטר היה איש קבע בחיל האוויר האמריקאי והגיע לדרגת סגן אלוף. פוסטר הופיעה לראשונה בטלוויזיה כתינוקת בפרסומת בהיותה בת שלוש. עד גיל שבע הספיקה להופיע בפרסומות שונות והחלה להשתתף בסדרות וסרטי טלוויזיה. פוסטר דוברת צרפתית וכשהייתה נערה, נשארה לעתים לעבוד בצרפת.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסטר בצעירותה עם כריסטופר קונלי בסדרה "Paper Moon"

את פרסומה הבינלאומי הראשון קיבלה פוסטר בגיל 13, עם קבלת תפקיד הילדה הזונה איריס, בסרט נהג מונית (1976) של מרטין סקורסזה. על תפקיד זה הייתה מועמדת לאוסקר שחקנית המשנה.

ב-30 במרץ 1981 ירה ג'ון הינקלי הבן, ביציאה ממלון הילטון בוושינגטון, 6 יריות לעבר הנשיא רונלד רייגן. אחת מהן פגעה בנשיא, והוא נפצע, נותח, התאושש וחזר לתפקידו. הינקלי זוכה בבית המשפט מניסיון רצח בנימוק של אי שפיות.

הינקלי טען כי הושפע רבות מדמותם של טרוויס ואייריס בסרט "נהג מונית". הוא צפה בסרט לפחות 15 פעמים, התאהב בדמותה כאייריס, ונכנס לדמותו של טרוויס. הוא החל לכתוב מכתבים לפוסטר ואף נרשם לאוניברסיטת ייל, שבה למדה, כדי להיות קרוב אליה. היא מצידה אמרה לו שהיא לא מעוניינת, אך הינקלי פירש זאת כמו טרוויס בסרט והחל לתכנן התנקשות בנשיא ארצות הברית כדי להרשים אותה.

במשך השנים השתתפה פוסטר בסרטים נוספים, כגון: "הנערה מהבית במורד השדירה" (1976), "באגסי מלון" (1976), "אמא ליום אחד" (1977), "נערות מתבגרות" (1980), "מלון ניו המפשייר" (1984) לצידו של רוב לאו, סרט הטלוויזיה "אישה במבחן" (1984) של קלוד שברול, "נל" (1994) שהקנה לה מועמדות לאוסקר.

תפקידה הבולט הבא הגיע ב-1988 בסרט הנאשמים, שבו שיחקה תפקיד אישה העוברת אונס קבוצתי ומתעמתת עם תוקפיה בבית המשפט. התפקיד הקנה לה את פרס האוסקר הראשון שלה, כשחקנית ראשית. ב-1991 קיבלה את פרס האוסקר השני והאחרון שלה עד היום, על משחקה בסרטו של ג'ונתן דמי, שתיקת הכבשים, שבו גילמה את דמותה של קלריס סטרלינג, קצינת FBI החוקרת מקרה של רוצח סדרתי בעזרת פסיכיאטר כלוא. באותה שנה ביימה פוסטר את סרטה הראשון, איש קטן ושמו טייט (Little Man Tate), שבו שיחקה בתפקיד הראשי בתור אם חד הורית לילד מחונן. הסרט לא הצליח, אך מיצב את פוסטר בתודעה כמי שהיא יותר משחקנית בלבד, וכדמות דומיננטית בהוליווד.

ב-2004 שיחקה בסרט 'הטיסה'.

ב-1995 ביימה את סרטה השני, חופשה משפחתית, שגם הוא לא זכה להצלחה רבה, וקיבל ביקורות פושרות. ב-2008 שיחקה בסרט "האי של נים".

ב-2014 פוסטר ביימה את פרק הפתיחה של העונה השנייה של סדרת הטלוויזיה המצליחה כתום זה השחור החדש.

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2007 הצהירה פוסטר בפומבי כי היא מנהלת מערכת יחסים זוגית - ובכללה אמהות משותפת - עם תסריטאית בשם סידני ברנרד. במאי 2008, לאחר 14 שנות זוגיות, הן נפרדו[1].

ב-14 בינואר 2013 פוסטר יצאה מהארון, מעל במת גלובוס הזהב[2]. באפריל 2014 נישאה לבת זוגה אלכסנדרה הדיסון[3].

פוסטר היא אתאיסטית, אך לדבריה זה חשוב ללמד ילדים על דתות שונות. בראיון למגזין "Entertainment Weekly" היא סיפרה שהיא חוגגת עם ילדיה גם את חג המולד, גם את השבת, וגם את חג הקוואנזה.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ודי פוסטר בטקס האוסקר, 1989

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ודי פוסטר - פרסים