מוסטפא מוראר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוסטפא מוראר
مُصطفى مُرَّار
לידה 28 בפברואר 1929
ג'לג'וליה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בדצמבר 2021 (בגיל 92)
ג'לג'וליה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פלשתינה (א"י), ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ערבית, עברית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוסטפא מוראר (مصطفى مرار) (28 בפברואר 1929[דרוש מקור] - 14 בדצמבר 2021) היה סופר פלסטיני, ערבי-ישראלי. לאורך יותר מ-70 שנה הוא חיבר יצירות שמתארות את חיי הכפר הפלסטיני הטיפוסי בכלל ואת כפרו שלו במיוחד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכפר ג'לג'וליה למשפחה שעובדת באדמה והתחיל את לימודיו היסודיים ב"חדר" שבכפר והשלים אותם ב"כפר ג'מאל". את לימודיו העל יסודיים סיים בהצטיינות בכפר קלקיליה. לאחר מכן, הוא הוכרח לחזור לכפר כדי לעזור להוריו באדמה, ועבד במחנות המנדט הבריטי.

ב-1948, נפגע מפיצוץ ואיבד את רגלו, וטופל בעיר שכם עד 1949. בחזרתו לכפר מצא שרוב המורים בבתי הספר של הכפר עזבו את עבודתם וזה פתח בפניו דרך לעולם הכתיבה שבו הוא השלים את דרכו עד למותו. שייח הכפר בזמנו ביקש ממנו ללמד בבית הספר וזה נתן לו את האופציה להשלים את לימודיו האקדמיים. ב-1952 הוא התחיל את לימודיו בבית ספר להכשרת מורים ביפו ואת הלימודים האקדמיים הגבוהים עשה באוניברסיטת בר-אילן. ב 1975 סיים תואר ראשון בלשון וספרות ערבית ובמדעי המדינה.

לאחר לימודיו נתמנה מנהל בית-הספר היסודי ע"ש אר-ראזי בג'לג'וליה. במשך עבודתו כמורה ומנהל בכפר התחיל לגלות את אהבתו לעולם הילד והתחיל להביע אהבה זו בסיפורים שהוא כתב. בין השנים 1958-1956 ערך והגיש את תוכניות פינת-הנוער בקול ישראל בערבית והשתתף בהכנת המשדרים לבתי-הספר. הוא יצא לפנסיה בשנת 1982.

סיפורי מוסטפא מוראר התמקדו בחיי הכפר הערבי ופער הדורות והמעמדות והשינויים שחלו בחברה הערבית. סיפורו הראשון נדפס ב-1952 בשבועון "חקיקת אלאמר".

נפטר ב-14 בדצמבר 2021.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלכיימה אלמת'קובה, (1970) - 14 סיפורים
  • דרך הייסורים , (1970)
  • קלאדת אלאפעא, (1972)
  • אבני פי אלג'אמעה, (1972)
  • ג'נאזת אלשייטאן, (1972)
  • חימארונא ובריטניה, (1972)
  • דמע ורמאד, (1972)
  • אלשארע אלטויל, (1972)
  • התאנים והשטנים, (1974, 3 מהדורות) - סיפורי ילדים בשבח הצדק, האמת ואהבת הזולת
  • למרות הערפל, (1976. פרס הוועד הבינדתי) - סיפור קצר בשבח אחוות העמים והעדות
  • ריחאנה, נסיכת הבוסתנים ,(1978, פרס המועצה לתרבות ואמנות) - מחזה לילדים שהוצג 100 פעמים
  • איאם בלאדנא, (1983)
  • כיתאב אלת'ורה, (1987)
  • אלמשרוע, (1987)
  • אלקונבולה אלשרקיה, (1988)
  • סלסלת אוראק מטרוד אל-חלואני, (1997)

ועוד קובצי סיפורים למבוגרים. מסיפוריו תורגמו לעברית על ידי חנה עמית- כוכבי, טוביה שמוש (בתוך "סיפורים ערביים", 1972), מרדכי טביב, מחמוד עבאסי (בתוך "מפגש", 1965 - 1966) ואליהו אגסי. סיפורו "אבו עודה" נכלל באנתולוגיה העברית לנוער "כולם בסנדלים" (1973).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוסטפא מוראר בוויקישיתוף