מוציו קלמנטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוציו קלמנטי
Muzio Clementi
לידה 23 בינואר 1752
רומא, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 במרץ 1832 (בגיל 80)
אוושם, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מנזר וסטמינסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית, איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, עוגב, צ'מבלו עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Emma Gisborne (6 ביולי 1811–?)
Caroline Lehmann (ספטמבר 1804–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Carl Clementi, Ceceilia Susanna Clementi, Vincent Clementi, John Muzio Clementi, Caroline Emma Clementi עריכת הנתון בוויקינתונים
www.clementisociety.com
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוציו קלמנטיאיטלקית: Muzio Clementi;‏ 24 בינואר 1752 - 10 במרץ 1832) היה פסנתרן ומלחין איטלקי שחי את מרבית שנותיו באנגליה. רוב היצירות שכתב היו לפסנתר.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלמנטי נולד ברומא, והיה הבן הבכור מבין שבעה ילדים. הכישרון המוזיקלי שלו נודע כבר בגיל צעיר: בגיל שבע הוא התחיל ללמוד מוזיקה, והצטיין כל כך עד שכבר בגיל תשע ניגן מול קהל. ב-1766, בהיותו בן 14, לקח אותו פיטר בקפורד לאנגליה, כדי ללמד אותו מוזיקה. ארבע שנים אחר-כך הופיע קלמנטי בפעם הראשונה כפסנתרן מקצועי בפני קהל. ההופעה הייתה מוצלחת. באותה תקופה הוא התאמן בעיקר בצ'מבלו ובעוגב. הוא הלחין אז מספר יצירות, ורובן אבדו.

ב- 1774 סיים קלמנטי ללמוד אצל בקפורד. הוא עבר ללונדון, שם הופיע לעיתים קרובות, והלחין יצירות רבות. יצירותיו המפורסמות ביותר מאותה תקופה הן שתי הסונאטות, שאותן כתב ב- 1779 ו-1780. קלמנטי התפרסם ונחשב לאחד הפסתרנים הטובים בעולם. ב- 1781 יצא קלמנטי להופיע באירופה. הוא ביקר בצרפת, גרמניה ואוסטריה. בהיותו בווינה, הסכים להתחרות נגד מוצרט, על מנת לשעשע את הקיסר יוזף השני. כל אחד מהם ניגן קטע שהלחין בעצמו. שתי היצירות היו מעולות ולכן הכריז הקיסר על שוויון בין המתמודדים. הסונאטה בסי במול מז'ור של קלמנטי הרשימה את מוצרט מאוד, והוא אפילו השתמש בה עשר שנים לאחר מכן כנושא בפתיחה לאופרה הנודעת שלו, "חליל הקסם". קלמנטי ידע שהשפיע על מוצרט, ובכל המהדורות של הסונאטה שלו דאג להבהיר, שהיא נכתבה זמן רב לפני "חליל הקסם". על כל פנים, מוצרט לא העריך את קלמנטי במיוחד, ובמכתב לאחותו כינה אותו "מכניקוס ותו לא" (כלומר, בעל טכניקה מבריקה ללא עומק).

ב-1782 חזר קלמנטי לאנגליה, ולא עזב אותה במשך עשרים שנה. הוא המשיך להלחין, לנגן וללמד נגינה. שניים מתלמידיו הבולטים היו יוהאן בפטיסט קרמר וג'ון פילד, שלאחר מכן הרשים את פרדריק שופן בנגינתו. קלמנטי הקים בית מלאכה לפסנתרים, שנשרף ב-1807. באותה שנה הוא הפך להיות המוציא לאור של יצירות לודוויג ואן בטהובן.

ב-1810 ערך קלמנטי הופעה גדולה לסיכום כל יצירותיו. ב-24 בינואר 1813 הקים, יחד עם נגנים אחרים, את "האגודה הפילהרמונית של לונדון". ב-1830 עבר קלמנטי לגור ליד ליצ'פילד, ושם עברו עליו שנותיו האחרונות, עד למותו בגיל 80. הוא נקבר בכנסיית וסטמינסטר. במהלך חייו התחתן קלמנטי שלוש פעמים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוציו קלמנטי בוויקישיתוף