ממשלת צללים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עובר את גבול הסבירות לעיברות
זו ויקיפדיה בעברית
שורה 1: שורה 1:
'''ממשלת צללים''' (מאנגלית: Shadow government) הוא מונח המקובל בכמה [[דמוקרטיה פרלמנטרית|דמוקרטיות פרלמנטריות]], בפרט ב[[בריטניה]], לתיאור הרכב ה[[ממשלה]] המוצע על ידי ה[[אופוזיציה]], אם וכאשר תזכה ב[[בחירות]]. כשמדובר במשטרים לא-דמוקרטיים, מונח זה משמש לפעמים לתיאור ממשלה [[מחתרת|מחתרתית]] הפועלת בסתר נגד הממשלה המכהנת מתוך שאיפה להחליפה ב[[הפיכה]].
'''ממשלת צללים''' (מאנגלית: Shadow government) הוא מונח המקובל בכמה [[דמוקרטיה פרלמנטרית|דמוקרטיות פרלמנטריות]], בפרט ב[[בריטניה]], לתיאור הרכב ה[[ממשלה]] המוצע על ידי ה[[נגדה]], אם וכאשר תזכה ב[[בחירות]]. כשמדובר במשטרים לא-דמוקרטיים, מונח זה משמש לפעמים לתיאור ממשלה [[מחתרת|מחתרתית]] הפועלת בסתר נגד הממשלה המכהנת מתוך שאיפה להחליפה ב[[הפיכה]].


במשטר [[דמוקרטיה|דמוקרטי]] קיומה של אופוזיציה חיוני לא רק לשם ביקורת על פעילות הממשלה, אלא גם כדי להציג אלטרנטיבה לממשלה המכהנת ולמדיניותה. הקמת ממשלת צללים היא ביטוי מעשי להיותה של האופוזיציה אלטרנטיבה לממשלה. בבריטניה מקובל שהאופוזיציה מרכיבה ממשלת צללים מיד עם מינויה של ממשלה חדשה, כשמול כל [[שר]] בממשלה ניצב "שר" בממשלת הצללים של האופוזיציה. ה"שר" בממשלת הצללים אחראי לבקר את השר המכהן בממשלה, להגיב על הצהרותיו ולהציע אלטרנטיבה למדיניותו. אף שאין זו התחייבות רשמית, ציבור הבוחרים מצפה לכך ש"שר הצללים" ימונה לתפקיד שר, אם האופוזיציה תזכה בבחירות הקרובות.
במשטר [[דמוקרטיה|דמוקרטי]] קיומה של נגדה חיוני לא רק לשם ביקורת על פעילות הממשלה, אלא גם כדי להציג חלופה לממשלה המכהנת ולמדיניותה. הקמת ממשלת צללים היא ביטוי מעשי להיותה של הנגדה חלופה לממשלה. בבריטניה מקובל שהנגדה מרכיבה ממשלת צללים מיד עם מינויה של ממשלה חדשה, כשמול כל [[שר]] בממשלה ניצב "שר" בממשלת הצללים של הנגדה. ה"שר" בממשלת הצללים אחראי לבקר את השר המכהן בממשלה, להגיב על הצהרותיו ולהציע חלופה למדיניותו. אף שאין זו התחייבות רשמית, ציבור הבוחרים מצפה לכך ש"שר הצללים" ימונה לתפקיד שר, אם הנגדה תזכה בבחירות הקרובות.


שיטת ממשלת הצללים הפכה למעין מוסד בבריטניה כיוון שהיא מתאימה למבנה [[הפרלמנט הבריטי]] ולשיטת הבחירות בבריטניה. בבריטניה לא נהוגות ממשלות [[קואליציה|קואליציוניות]], אלא מקובל שראש המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט מתמנה ל[[ראש ממשלה|ראשות הממשלה]] וממנה שרים מבין חברי מפלגתו. לפיכך, יכול ראש המפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט להניח כי מפלגתו היא האלטרנטיבה העיקרית למפלגת השלטון, ולמנות ממשלת צללים מבין חברי מפלגתו. בנוסף, שיטת הבחירות באנגליה היא אישית-אזורית (המדינה מחולקת למחוזות-בחירה, ובכל אחד מהם נערכות בחירות אישיות למינוי נציג המחוז בפרלמנט), כך שיש דגש רב על אישיותם של המועמדים לחברות בפרלמנט ולכהונה כשרים.
שיטת ממשלת הצללים הפכה למעין מוסד בבריטניה כיוון שהיא מתאימה למבנה [[הפרלמנט הבריטי]] ולשיטת הבחירות בבריטניה. בבריטניה לא נהוגות ממשלות [[קואליציה|יחדה]], אלא מקובל שראש המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט מתמנה ל[[ראש ממשלה|ראשות הממשלה]] וממנה שרים מבין חברי מפלגתו. לפיכך, יכול ראש המפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט להניח כי מפלגתו היא החלופה העיקרית למפלגת השלטון, ולמנות ממשלת צללים מבין חברי מפלגתו. בנוסף, שיטת הבחירות באנגליה היא אישית-אזורית (המדינה מחולקת למחוזות-בחירה, ובכל אחד מהם נערכות בחירות אישיות למינוי נציג המחוז בפרלמנט), כך שיש דגש רב על אישיותם של המועמדים לחברות בפרלמנט ולכהונה כשרים.


ב[[ישראל]] נהוגה שיטת בחירות יחסית (הבוחר מצביע לרשימת מועמדים ולא למועמד מסוים), והממשלות הן ממשלות קואליציוניות, כלומר ממשלות המורכבות ממספר מפלגות שהגיעו להסכם לאחר משא ומתן. הרכב הקואליציה עשוי להשתנות במידה ניכרת במהלך כהונת הפרלמנט. לפיכך, קשה לדעת מה יהיה הרכב הקואליציה לאחר הבחירות הבאות, וקשה להרכיב ממשלה אלטרנטיבית לפני היוודע תוצאות הבחירות. לאור כל זאת, שיטת ממשלת הצללים אינה נהוגה בישראל, אם כי היו הצעות להשתמש בה בתקופה שבה הייתה מפלגת אופוזיציה דומיננטית, למשל בסוף שנות ה-80 ובראשית שנות ה-90, כש[[מפלגת העבודה]] הייתה האלטרנטיבה העיקרית למפלגת [[הליכוד]] שהייתה אז מפלגת השלטון. הרעיון נדחה, כיוון שלא היה ברור מי ייבחר לעמוד בראש מפלגת העבודה לקראת הבחירות ב-1992. בעיה זו הוכחה כמשמעותית, שכן [[יצחק רבין]] אכן החליף את [[שמעון פרס]] לקראת הבחירות, והתמנה כראש ממשלה לאחר הבחירות. אילו הייתה מורכבת ממשלת צללים בתקופה שבה שימשה מפלגת העבודה כאופוזיציה, היא לא הייתה משקפת את ההתפתחות הזו.
ב[[ישראל]] נהוגה שיטת בחירות יחסית (הבוחר מצביע לרשימת מועמדים ולא למועמד מסוים), והממשלות הן ממשלות יחדה, כלומר ממשלות המורכבות ממספר מפלגות שהגיעו להסכם לאחר משא ומתן. הרכב היחדה עשוי להשתנות במידה ניכרת במהלך כהונת הפרלמנט. לפיכך, קשה לדעת מה יהיה הרכב היחדה לאחר הבחירות הבאות, וקשה להרכיב ממשלה אלטרנטיבית לפני היוודע תוצאות הבחירות. לאור כל זאת, שיטת ממשלת הצללים אינה נהוגה בישראל, אם כי היו הצעות להשתמש בה בתקופה שבה הייתה מפלגת נגדה דומיננטית, למשל בסוף שנות ה-80 ובראשית שנות ה-90, כש[[מפלגת העבודה]] הייתה החלופה העיקרית למפלגת [[הליכוד]] שהייתה אז מפלגת השלטון. הרעיון נדחה, כיוון שלא היה ברור מי ייבחר לעמוד בראש מפלגת העבודה לקראת הבחירות ב-1992. בעיה זו הוכחה כמשמעותית, שכן [[יצחק רבין]] אכן החליף את [[שמעון פרס]] לקראת הבחירות, והתמנה כראש ממשלה לאחר הבחירות. אילו הייתה מורכבת ממשלת צללים בתקופה שבה שימשה מפלגת העבודה כנגדה, היא לא הייתה משקפת את ההתפתחות הזו.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־14:08, 20 בפברואר 2011

ממשלת צללים (מאנגלית: Shadow government) הוא מונח המקובל בכמה דמוקרטיות פרלמנטריות, בפרט בבריטניה, לתיאור הרכב הממשלה המוצע על ידי הנגדה, אם וכאשר תזכה בבחירות. כשמדובר במשטרים לא-דמוקרטיים, מונח זה משמש לפעמים לתיאור ממשלה מחתרתית הפועלת בסתר נגד הממשלה המכהנת מתוך שאיפה להחליפה בהפיכה.

במשטר דמוקרטי קיומה של נגדה חיוני לא רק לשם ביקורת על פעילות הממשלה, אלא גם כדי להציג חלופה לממשלה המכהנת ולמדיניותה. הקמת ממשלת צללים היא ביטוי מעשי להיותה של הנגדה חלופה לממשלה. בבריטניה מקובל שהנגדה מרכיבה ממשלת צללים מיד עם מינויה של ממשלה חדשה, כשמול כל שר בממשלה ניצב "שר" בממשלת הצללים של הנגדה. ה"שר" בממשלת הצללים אחראי לבקר את השר המכהן בממשלה, להגיב על הצהרותיו ולהציע חלופה למדיניותו. אף שאין זו התחייבות רשמית, ציבור הבוחרים מצפה לכך ש"שר הצללים" ימונה לתפקיד שר, אם הנגדה תזכה בבחירות הקרובות.

שיטת ממשלת הצללים הפכה למעין מוסד בבריטניה כיוון שהיא מתאימה למבנה הפרלמנט הבריטי ולשיטת הבחירות בבריטניה. בבריטניה לא נהוגות ממשלות יחדה, אלא מקובל שראש המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט מתמנה לראשות הממשלה וממנה שרים מבין חברי מפלגתו. לפיכך, יכול ראש המפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט להניח כי מפלגתו היא החלופה העיקרית למפלגת השלטון, ולמנות ממשלת צללים מבין חברי מפלגתו. בנוסף, שיטת הבחירות באנגליה היא אישית-אזורית (המדינה מחולקת למחוזות-בחירה, ובכל אחד מהם נערכות בחירות אישיות למינוי נציג המחוז בפרלמנט), כך שיש דגש רב על אישיותם של המועמדים לחברות בפרלמנט ולכהונה כשרים.

בישראל נהוגה שיטת בחירות יחסית (הבוחר מצביע לרשימת מועמדים ולא למועמד מסוים), והממשלות הן ממשלות יחדה, כלומר ממשלות המורכבות ממספר מפלגות שהגיעו להסכם לאחר משא ומתן. הרכב היחדה עשוי להשתנות במידה ניכרת במהלך כהונת הפרלמנט. לפיכך, קשה לדעת מה יהיה הרכב היחדה לאחר הבחירות הבאות, וקשה להרכיב ממשלה אלטרנטיבית לפני היוודע תוצאות הבחירות. לאור כל זאת, שיטת ממשלת הצללים אינה נהוגה בישראל, אם כי היו הצעות להשתמש בה בתקופה שבה הייתה מפלגת נגדה דומיננטית, למשל בסוף שנות ה-80 ובראשית שנות ה-90, כשמפלגת העבודה הייתה החלופה העיקרית למפלגת הליכוד שהייתה אז מפלגת השלטון. הרעיון נדחה, כיוון שלא היה ברור מי ייבחר לעמוד בראש מפלגת העבודה לקראת הבחירות ב-1992. בעיה זו הוכחה כמשמעותית, שכן יצחק רבין אכן החליף את שמעון פרס לקראת הבחירות, והתמנה כראש ממשלה לאחר הבחירות. אילו הייתה מורכבת ממשלת צללים בתקופה שבה שימשה מפלגת העבודה כנגדה, היא לא הייתה משקפת את ההתפתחות הזו.

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.