דמוקרטיה פרלמנטרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
     רפובליקות עם נשיא שנבחר על ידי פרלמנט      רפובליקות פרלמנטריות
     מונרכיה חוקתית      מדינות בעלות שלטון אחר

דמוקרטיה פרלמנטרית היא שיטת ממשל דמוקרטית בלתי ישירה, שבה בוחר העם את נציגיו בפרלמנט, הרשות המחוקקת, אשר לפי שיוכם הפוליטי והצבעת רוב, ממנים את הממשלה (הרשות המבצעת) ובסמכותם גם להחליט על קיום בחירות חדשות. דמוקרטיה פרלמנטרית יכולה להיות רפובליקה (כמו ישראל, איטליה, יוון, בולגריה, פולין, צ'כיה, הונגריה, גרמניה ואירלנד) או מונרכיה חוקתית (כמו ספרד, בלגיה, הולנד, בריטניה, שוודיה, דנמרק, נורווגיה, לוקסמבורג, ויפן).

מאפייניה העיקריים של הדמוקרטיה הפרלמנטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת פרלמנטרית או דמוקרטיה פרלמנטרית היא מערכת שלטון דמוקרטי של מדינה (או ישות כפופה) בה ההוצאה לפועל שואבת את הלגיטימיות הדמוקרטית שלה מיכולתה לפקד על תמיכת ("אמון") המחוקק, בדרך כלל פרלמנט, והיא גם אחראי על אותו פרלמנט. במערכת פרלמנטרית, ראש המדינה הוא בדרך כלל אדם נבדל מראש הממשלה. זאת בניגוד למערכת נשיאותית, שבה ראש המדינה לעיתים קרובות הוא גם ראש השלטון ובעיקר, כאשר ההנהלה אינה שואבת את הלגיטימיות הדמוקרטית שלה מהמחוקק.

מדינות עם דמוקרטיות פרלמנטריות עשויות להיות מונרכיות חוקתיות, בהן מונרך הוא ראש המדינה ואילו ראש הממשלה כמעט תמיד חבר בפרלמנט (כמו דנמרק, נורווגיה, יפן, מלזיה, שוודיה ובריטניה) או רפובליקות פרלמנטריות., שם נשיא חגיגי בעיקר הוא ראש המדינה ואילו ראש הממשלה הוא באופן קבוע מהמחוקק (כמו אירלנד, גרמניה, הודו, איטליה, פקיסטן וסינגפור). בכמה רפובליקות פרלמנטריות, כמו בוטסואנה, קיריבטי ודרום אפריקה, בין היתר, ראש הממשלה הוא גם ראש המדינה, אך הוא נבחר על ידי הפרלמנט. בפרלמנטים דו-מפלגתיים, ראש הממשלה הוא בדרך כלל, אם כי לא תמיד, חבר בבית התחתון.

פרלמנטריזם הוא צורת השלטון הדומיננטית באירופה, כאשר 32 מתוך 50 המדינות הריבוניות שלה הן פרלמנטריות. זה נפוץ גם באיים הקריביים, בהיותו צורת ממשל של 10 מתוך 13 מדינות האי שלה ובאוקיאניה. במקומות אחרים בעולם, מדינות פרלמנטריות פחות נפוצות, אך הן מופצות בכל היבשות, לרוב במושבות לשעבר של האימפריה הבריטית המנויים על מותג מסוים של פרלמנטריזם המכונה מערכת וסטמינסטר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר ביוון העתיקה פעלה שיטת משטר דמוקרטית, צורת שלטון שבה התאספו כל אזרחי פוליס מסוימת לאסיפות עם על מנת להחליט החלטות, ועל מנת לבחור במחזיקי תפקידים שונים (דמוקרטיה ישירה). החל מאמצע המאה ה-18 נוצרו באירופה ובאמריקה מדינות שאפשרו לקבוצות אזרחים מגוונות השתתפות בחיים הפוליטיים באמצעות בחירות לפרלמנטים. בתחילה למעמדות נוספים לאריסטוקרטיה, אחר כך למיעוטים, ולבסוף לנשים. תהליכים אלה הובילו לפיתוח של צורת ממשל חדשה, דמוקרטיה ייצוגית, המבוססת בחלקה על רעיון הדמוקרטיה העתיקה, אלא שבניגוד לימי קדם השתתפות האזרחים איננה ישירה.

בתחילת המאה ה-21 רוב המדינות הדמוקרטיות מחזיקות בצורת שלטון של דמוקרטיה פרלמנטרית, שהיא ביטויה הנפוץ ביותר של דמוקרטיה ייצוגית. מתוכן, רק שתי מדינות בולטות לא היו דמוקרטיות פרלמנטריות: צרפת (שיש בה שילוב של משטר פרלמנטרי ומשטר נשיאותי) וארצות הברית (שמשטרה נשיאותי מובהק).

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינת ישראל המשטר הוא פרלמנטרי. הפרלמנט הישראלי נקרא הכנסת, שבו חברים 120 נציגים ממפלגות שונות, הנבחרים על ידי כלל אזרחי ישראל מעל גיל 18. הבחירות לכנסת הן כלליות, ישירות, חופשיות, שוות, חשאיות, תקופתיות, ארציות ויחסיות. המפלגות בכנסת מיוצגות באופן יחסי על-פי אחוז המצביעים להן, בתנאי שעברו את אחוז החסימה (לקראת הבחירות לכנסת העשרים הועלה אחוז החסימה מ-2% ל-3.25%). ב-18 במרץ 1992 נכנס לתוקפו חוק הבחירה הישירה, ויישום לראשונה בבחירות לכנסת הארבע עשרה, לפי חוק זה המצביעים בוחרים בו זמנית לכנסת ולראשות הממשלה (שני פתקים נפרדים). החוק בוטל לקראת הבחירות לכנסת השש עשרה. שיטה זו שיקפה משטר פרלמנטרי מעורב: שילוב בין שיטה נשיאותית, שבה ראש הרשות המבצעת נבחר בבחירה ישירה, אך עדיין תלוי תלות גדולה בפרלמנט. קיריבטי משתמשת עד היום בשיטה זו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]