מצר קורינתוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Korinth Isthmus de.png|שמאל|ממוזער|250px|מצר קורינתוס]]
[[תמונה:Isthmus of Corinth in ancient Greece.svg|שמאל|ממוזער|250px|מצר קורינתוס]]
'''מצר קורינתוס''' (ב[[יוונית]]: Ισθμός της Κορίνθου, "האיסתמוס הקורינתי") הוא [[מצר יבשה]] המחבר את [[חצי האי]] [[פלופונסוס]] בדרום עם [[יוון]] התיכונה, דרך חבל [[אטיקה]] בצפון, ומפריד בין [[מפרץ סרוני|המפרץ הסרוני]] ([[הים האגאי]]) לבין [[מפרץ קורינתוס]], שמסתעף, דרך [[מפרץ פטרס]], מ[[הים היוני]].
'''מצר קורינתוס''' (ב[[יוונית]]: Ισθμός της Κορίνθου, "האיסתמוס הקורינתי") הוא [[מצר יבשה]] המצוי ב[[יוון]] התיכונה. המיצר מחבר את [[חצי האי]] [[פלופונסוס]] שבדרומו עם חבל [[אטיקה]] שבצפונו ומפריד בין [[מפרץ סרוני|המפרץ הסרוני]] שב[[הים האגאי]] לבין [[מפרץ קורינתוס]], שמסתעף, דרך [[מפרץ פטרס]], מ[[הים היוני]].


המצר היווה לאורך ה[[היסטוריה]] נקודה בעלת חשיבות אסטרטגית, כלכלית ותחבורתית. אורכו של המצר 125 קילומטר וגובה הקרקע המקסימלי בו 79 מטר מעל פני הים. רוחבו המזערי 6 קילומטרים בלבד.
המצר היווה לאורך ה[[היסטוריה]] נקודה בעלת חשיבות אסטרטגית, כלכלית ותחבורתית. אורכו של המצר 125 קילומטר וגובה הקרקע המקסימלי בו 79 מטר מעל פני הים. רוחבו המזערי 6 קילומטרים בלבד.

גרסה מ־13:45, 9 באפריל 2011

מצר קורינתוס

מצר קורינתוסיוונית: Ισθμός της Κορίνθου, "האיסתמוס הקורינתי") הוא מצר יבשה המצוי ביוון התיכונה. המיצר מחבר את חצי האי פלופונסוס שבדרומו עם חבל אטיקה שבצפונו ומפריד בין המפרץ הסרוני שבהים האגאי לבין מפרץ קורינתוס, שמסתעף, דרך מפרץ פטרס, מהים היוני.

המצר היווה לאורך ההיסטוריה נקודה בעלת חשיבות אסטרטגית, כלכלית ותחבורתית. אורכו של המצר 125 קילומטר וגובה הקרקע המקסימלי בו 79 מטר מעל פני הים. רוחבו המזערי 6 קילומטרים בלבד.

המצר קרוי על שם העיר קורינתוס (Korinthos), הנמצאת בצדו הדרום מערבי ושולטת עליו. בשנת 1893 נפתחה תעלת קורינתוס, החוצה את המצר ומהווה ציר תחבורה ימי חשוב בין הים האגאי והיוני.

היסטוריה

שמו הקדום של המצר הוא "האיסתמוס", שפירושו ביוונית מעבר צר, והוא משמש מאז כמונח הגאוגרפי של כל מצרי היבשה.

בעבר היה קיים על האיסתמוס מקדש לפוסידון, ליד המפרץ הסארוני, והמצר היה המרכז העיקרי לפולחן אל זה ביוון. בסביבת המקדש היו נערכים אחד לשנתיים משחקים לכבוד פוסידון, שהיו ידועים בשם המשחקים האיסתמיים. כיוון שהיה אסורה פעילות מלחמתית בזמן המשחקים, הם נקראו גם "שלום איסתמה" ו"ברית איסתמה".

יצירת החגים יוחסה על ידי תושבי קורינתוס לסיזיפוס, ועל ידי האתונאים לתיסוס. משנת 581 לפנה"ס נעשה חג האיסתמה למאורע כלל יווני, שהיה מושך למצר קורינתוס המונים מכל רחבי יוון.

כ 5,000 יהודים שבויי מלחמה מהגליל נשלחו לעבודות כפייה באיסתמוס בשנת 67 לספירה, על ידי אספסיאנוס.