סיזיפוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המלך סיזיפוס מאת מתיאס לודר

סיזיפוסיוונית: Σίσυφος) הוא דמות במיתולוגיה היוונית, מייסדה ומלכה הראשון של קורינתוס.[1] הוא מתואר במקורות השונים כמלך רשע וערמומי.

סיזיפוס מוכר בעיקר מהמיתוס על העונש שקיבל לאחר מותו. נגזר עליו לגלגל סלע ענק במעלה הר רק כדי להגיע לפסגה ולצפות בו נופל חזרה למטה. עונשו של סיזיפוס הוא המקור לביטוי "עבודה סיזיפית", שמשמעותו עבודה מפרכת ואינסופית ללא תכלית.

מיתוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו של סיזיפוס הוא איולוס שליט תסליה ואמו היא הנימפה אנרטה.[2] הוא נשא לאישה את מרופה, אחת הפליאדות בנות לוויתה של ארטמיס. יחד עם מרופה הוא הביא מספר בנים, ביניהם גלואוקוס ששלט בקורינתוס אחריו. בנו של גלאוקוס, בלרופון, הוא נכדו של סיזיפוס ואחד מגדולי הגיבורים במיתולוגיה היוונית.[3]

מסופר שבין סיזיפוס לאחיו, סלמוניאוס, שררה שנאה עזה. סיזיפוס הערמומי רצה להרוג את אחיו והלך לאורקל בדלפי בכדי לטכס עצה. נאמר לו שעליו להביא ילד עם בתו של סלמוניאוס, טירו, ושילד זה עתיד להרוג את סבו. סיזיפוס פיתה את טירו והביא עמה ילד, אך טירו גילתה את תוכניתו של סיזיפוס והרגה את ילדה בכדי להציל את אביה.

אח מוכר נוסף של סיזיפוס וסלמוניאוס הוא קרתאוס, שהביא יחד עם טירו אחייניתו את איסון.

המחזה פילוקטטס מאת סופוקלס מציג גרסה של המיתוס בה סיזיפוס הוא אביו האמיתי של אודיסיאוס. סיזיפוס רצה להערים על אבטוליקוס הידוע כתחבולן בעצמו ופיתה את בתו אנתיקליאה שילדה את אודיסיאוס. אולם, גרסה זו של הסיפור מוכרת רק מהמחזה והגרסה המקובלת היא המופיעה באודיסיאה ובמיתוסים אחרים, שאנתיקליאה הרתה את אודיסיאוס לבעלה לארטס.

סכסוכו עם זאוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיזיפוס מתואר כמלך רע וערמומי. מסופר עליו שנהג לגרום למטיילים ואורחים שהגיעו לקורינתוס לתעות בדרכם ולהרוג אותם. בכך פגע בערך ה"קסניה" היווני שקובע שהכנסת אורחים היא ערך עליון. והחל את סכסוכו עם שליט האלים, זאוס, הידוע גם כמגנם של האורחים.

עונשו המפורסם של סיזיפוס בשאול ניתן לו על שחשף את מקומו של זאוס לאל הנהר אזופוס.[1] זאוס חטף את בתו של אזופוס, אגינה. כאשר אזופוס הגיע בחיפושיו לקורינתוס, סיזיפוס גילה לו את מיקומה של בתו. בסופו של דבר, זאוס הצליח להבריח את אזופוס עם ברק והביא עם אגינה את בנם איאקוס.

התחמקויות מהמוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות המקרה עם אזופוס אל הנהר, זאוס פנה לתנטוס וציווה עליו לכבול את סיזיפוס בשאול. סיזיפוס חשד כאשר הגיע אליו תנטוס ולא האל הרמס שתפקידו ללוות את המתים לשאול. על כן, הוא הערים על תנטוס וכבל אותו תחתיו. בעקבות כליאתו של תנטוס המוות הפסיק לפעול בעולם. לא היה ניתן להעלות עולות או לאכול בשר והזקנים והגוססים סבלו בלי שיגיע הקץ. המצב ליבה את חמתו של ארס, אל המלחמה, ששחרר לבסוף את תנטוס.[4]

סיזיפוס הבין בשלב זה שייאלץ לחזור לשאול. הוא ביקש מאשתו מרופה שלא תשים על עיניו מטבעות כמנהג הקבורה ביוון. כך, בהגיעו לשאול עמד על נהר הסטיקס ולא יכול לשלם למשיט המעבורת כארון כדי לעבור את הנהר. האדס אל השאול (בגרסאות אחרות מדובר באשתו, פרספונה) אפשר לו לחזור לעולם החיים כדי לבקש מאשתו לבצע את הקבורה כראוי. על ידי תחבולה זו חזר סיזיפוס לעולם החיים ומת כעבור שנים בשיבה טובה.[4]

עונשו של סיזיפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיזיפוס מאת טיציאן 1549

כעונש על תחבולותיו של סיזיפוס נגזר עליו לגלגל סלע ענק במעלה הר בשאול. זאוס גרם לכך שבכל פעם, כמעט לפני שסיזיפוס מגיע לפסגה, הסלע מתגלגל חזרה למטה ומצריך את סיזיפוס לחזור על הפעולה. סיזיפוס נידון לנצח למאמץ חסר תועלת וייאוש ללא סוף.

גַּם אֶת-סִיזִיפוֹס רָאִיתִי בְּעֹצֶר עִנּויָיו הַגְּדוֹלִים:

גּוֹלֵל בִּשְׁתַּיִם כַּפּוֹתָיו אֶבֶן-הַמִּדּוֹת הַגְּדוֹלָה.

וְהָיָה בְּגָלְלוֹ הָאֶבֶן, נֶאֱחָז בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו,

עַד פְּנֵי הָרָמָה יְבִיאֶנָּה, כְּבָר יֹאמַר לְגוֹלֵל אֶל-עֵבֶר

שִׂיא אוֹתוֹ הָר, וְהַכֹּחַ הַגָּדוֹל הוּא יַהַפְכֶנָּה.

שׁוּב תִּתְגּוֹלֵל הָאֶבֶן זוֹ הַנּוֹכֶלֶת לַשָּׂדֶה.

שׁוּב יַסִּיעֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ מִתְמַתַּח מְלֹא אָרְכּוֹ, אֲבָרָיו

יִזְּלוּ שִׁפְעַת זֵעָה, וְאָבָק יְכַסֶּה אֶת-רֹאשׁוֹ.

אודיסיאה 11 ש' 593-600 תרגום: שאול טשרניחובסקי

ישנו אזכור אחד בו סיזיפוס עצר ממלאכת עונשו. בספר העשירי של מטמורפוזות מאת אובידיוס מובא סיפורם של אורפאוס ואאורידיקה. אורפאוס ידוע כנגן שמצליח לשבות את כל שומעיו. בעת נגינתו להאדס בשאול ישנו תיאור כיצד כל הפעילות בשאול עצרה מלכת, שם מסופר כי אפילו סיזיפוס נח, נשען על הסלע והקשיב.[5]

אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו של אלבר קאמי "המיתוס של סיזיפוס", תוהה הגיבור, מה המשמעות לחיים בעולם מודרני של אבסורד, שבו אין ערכים מוחלטים. שאלתו היא מה הטעם לבכר קיום כזה על פני התאבדות. הוא השווה את חייו של האדם המודרני לגורלו של סיזיפוס שנגזר עליו לגלגל במעלה ההר אבן כבדה מבלי שיצליח להשלים את משימתו לעולם. הוא כותב: "די במאבק אל הפסגה כשלעצמו, כדי למלא בשמחה את לב האדם. יש לחשוב על סיזיפוס שמח".

ריצ'רד רייט, קלידן להקת פינק פלויד, תרם לאלבום של הלהקה Ummagumma (בה כל חבר להקה מבצע יצירה שלו) יצירה אינסטרומנטלית משלו בשם "Sysyphus" (אף על פי שמאייתים את השם באנגלית כ-"Sisyphus") יצירת רוק מתקדם ואוונגרד בת 13 דקות המחולקות לארבעה חלקים. כל חלק מבוסס על חלק מסיפורו של סיזיפוס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיזיפוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ביבליותקה (פסאודו-אפולודורוס) 1.9.3 (באנגלית)
  2. ^ ביבליותקה (פסאודו-אפולודורוס) 1.7.3 (באנגלית)
  3. ^ איליאדה ספר VI שורות 155-206
  4. ^ 4.0 4.1 המדריך האינטרנטי של אוקספורד למיתולוגיה הקלאסית. פרק 25
  5. ^ מטמורפוזות ספר 10 ש' 44