משפט וילסון – הבדלי גרסאות
מ r2.6.4) (בוט מוסיף: ar:مبرهنة ويلسون |
מ ←ראו גם |
||
שורה 22: | שורה 22: | ||
[[קטגוריה:משפטים מתמטיים]] |
[[קטגוריה:משפטים מתמטיים|וילסון]] |
||
[[קטגוריה:תורת המספרים]] |
[[קטגוריה:תורת המספרים]] |
||
[[קטגוריה:מספרים ראשוניים]] |
[[קטגוריה:מספרים ראשוניים]] |
גרסה מ־18:26, 7 ביולי 2011
משפט וילסון הוא משפט בתורת המספרים, הקובע שאם p מספר ראשוני, אז p מחלק את (ראו עצרת למשמעות הסימון "!"). המשפט נקרא על-שם ג'ון וילסון, למרות שלגראנז' היה הראשון להוכיח את המשפט, בשנת 1773.
הכיוון ההפוך למשפט נכון גם הוא, משום שאם p אינו ראשוני אז הוא מחלק את .
היסטוריה
הראשון שגילה את המשפט היה ככל הנראה המתמטיקאי ההודי Bhāskara I, מאוחר יותר המשפט הוסבר על ידי המדען הערבי איבן אל-היית'ם שחי בתקופת ימי הביניים, בערך בשנת 1000 לספירה. המשפט קרוי על שמו של וילסון, מתמטיקאי אנגלי וסטודנט של אדוארד וארינג, שהזכיר את המשפט במאה ה-18. וארינג הכריז על המשפט בשנת 1770 למרות שגם הוא וגם וילסון לא יכלו להוכיח אותו, ולגראנז', ב-1773, היה הראשון שסיפק לו הוכחה. ישנן ראיות שלייבניץ היה מודע לכך כתשעים שנה קודם לכן, אך מעולם לא פרסם זאת.
הוכחה
נניח ש- p ראשוני. לכל קיים b יחיד באותו טווח, המקיים (זהו ההפכי של a בחבורת אוילר ). אם a הפוך לעצמו אז , ולכן המספרים היחידים ההפוכים לעצמם הם 1 ו- p-1. מכאן שבמכפלה , כל המספרים פרט ל- 1 ו- p-1 מסודרים בזוגות שמכפלתם 1, ולכן המכפלה כולה שקולה מודולו p ל-.
אותה הוכחה מתאימה לתוצאה כללית יותר: מכפלת כל האיברים בחבורה אבלית סופית שווה למכפלת האיברים מסדר 2 בחבורה.
יישומים
אם p ראשוני אי-זוגי, אז , ולפי משפט וילסון . לכן, אם , הערך מהווה שורש ריבועי של 1-. (מאידך, אם אז 1- אינו שארית ריבועית).