הערכת שווי

הערכת שווי מימונית היא שיטה להערכת שוויים של נכסים פיננסיים מוחשיים כגון: ניירות ערך, מניות, אופציות, וכן נכסים פיננסיים לא מוחשיים כגון: פטנטים וסימן מסחרי) והתחייבויות (איגרות חוב שהוצאו ע"י חברות).

מכיוון שערכם של נכסים משתנה עם הזמן, נכונותה של הערכת שווי היא ליום ביצועה בלבד.

הערכת שווי מימונית אינה מדע מדויק, מכיוון שהיא נסמכת על השערות ושיקול דעת. הפונים לקבלת הערכת שווי מסוג זה, מצליחים לקבל החלטות יותר מדויקות, כאשר מתגלה להם מידע חשוב, השערות ומגבלות. במקרה זה, הם יכולים לשקול את מהימנות ההערכה ולקבל החלטה בהתאם.

הסיבות לביצוע הערכת שווי הן רבות. העיקריות שבהן הן לצורך ביצוע ההשקעות הון, הערכה לפני מיזוג ורכישת חברות, תביעות משפטיות ולצורך עידכון מידע כחלק מדוחות פיננסיים.

מודלים להערכת נכסים פיננסיים

מודלים של ערך מוחלט

מושתתים על חישוב מתמטי, הקובע את הערך הנוכחי של תזרים המזומנים העתידי של הנכס.

1. מודלים רב תקופתיים כגון The Discounted Cash Flow. מודל זה בוחן את השינוי בתזרים המזומנים על פני מספר רב של תקופות (לאורך זמן). המודל לוקח בחשבון את כל ההכנסות וכל ההוצאות העתידיות ומחשב את הערך הנוכחי הנקי של תזרים המזומנים.
2. מודל חד תקופתי כגון - The Gordon growth model, מודל זה משמש בעיקר לצורך הערכת שווי של נכסים והון עצמי בתביעות משפטיות. כמו כן משמש מודל זה לצורך תכנון מס ולעסקאות שאין להן שווי שוק מוגדר.

מודלים של ערך יחסי

קובעים את ערך הנכס בהשוואה לערך השוק של נכס דומה.

מודלים לתמחור אופציות

כגון אופציות פוט (PUT) וקול (CALL) ואופציות שניתנו לעובדים. אלו הם מודלים מסובכים הנותנים את הערך הנוכחי של האופציות. המפורסם שבהם הוא מודל בלק ושולס.

הערכת שווי של עסקים

להערכת שווי של עסקים מספר מטרות, העיקריות שבהן הן מיזוגים ורכישות של חברות, מכירה של ניירות ערך והשפעות מיסוי שונות על העסק.

הערכת שווי של חברה פרטית, מבוצעת על ידי החברה ומסתמכת בעיקר על מהימנות הנתונים הפיננסיים ההיסטוריים שלה, כפי שמתפרסמים על ידי בעליה. לעומת זאת, הערכת שווי של חברה ציבורית מבוצעת ע"י רואה חשבון מוסמך, המוכר על ידי לשכת רואי החשבון ונמצאת תחת הפיקוח של המחוקק. מסיבה זו, חברה פרטית בדרך כלל נוטה להקטין רווחים על מנת לשלם פחות מס, בשעה שבחברה ציבורית יש נטייה להגדיל רווחים, על מנת להגדיל את ערך המניה. כתוצאה מכך, המידע שמספקת חברה פרטית לא בהכרח מדויק ויכול להוביל להערכת יתר או חסר של חברה. בכל מקרה, כאשר מדובר ברכישה של חברות, הקונה בדרך כלל מבצע תהליך של בדיקה מקדמית (המכונה דיו-דיליג'נס Due Diligence). תהליך של בדיקה ומחקר על נאותות עסקית ופיננסית של החברה אותה הוא מעוניין לרכוש. בתהליך הבדיקה, מתבסס הקונה על מידע המסופק לו ע"י היזם או המוכר וכן מידע נוסף הנאסף ממקורות חוץ. המידע מאומת, מנותח ונבדק ובסיכום התהליך, מכין הבודק דוח חוות דעת המשקף את ממצאי הבדיקה.

לתהליך הבדיקה המקדמית ארבע מטרות עיקריות:

1. לקבוע או לאמת את שווי העסק או הנכס.
2. בדיקת נאותות עסקית ופיננסית.
3. לנתח את העסק הנרכש, המתחרים והסביבה בהם הוא פועל.
4. להעריך את רמת הסיכון מול הסיכוי הטמונה ברכישה.

הערכת שווי של נכסים פיננסיים לא מוחשיים

במקרים אלו הכוונה היא להערכת שווי של פטנטים, זכויות יוצרים, תוכנות, סודות מסחריים וקשרים עם לקוחות. מכיוון שקיים קושי רב לאמוד את ערכם של נכסים אלו, קיימות שתי גישות להערכתם:

1. הערך הנוכחי שלהם
2. הערכת העלות של יצירתם מחדש.

בדרך כלל שתי השיטות דורשות השקעה רבה של זמן וכסף.