ארנסטו תאודורו מונטה – הבדלי גרסאות
מ ויקיזציה |
מ ←קישורים חיצוניים: ויקיזציה |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
{{סדרה| |
{{סדרה| |
||
| הקודם = [[תאודור רוזוולט]] |
| הקודם = [[תאודור רוזוולט]] |
||
| הבא = [[קלאס פונטוס ארנולדסון]] ו[[פרדריק |
| הבא = [[קלאס פונטוס ארנולדסון]] ו[[פרדריק באייר]] |
||
| רשימה = [[פרס נובל לשלום]] |
| רשימה = [[פרס נובל לשלום]] |
||
| שנה = [[1907]] |
| שנה = [[1907]] |
גרסה מ־22:05, 21 באוגוסט 2011
ארנסטו תאודורו מונטה (Ernesto Teodoro Moneta; 20 בספטמבר 1833 - 10 בפברואר 1918) היה עיתונאי איטלקי וחתן פרס נובל לשלום לשנת 1907, במשותף עם לואי רנו הצרפתי. מונטה קבע את הביטוי "In varietate unitas", אשר שימש כהשראה למוטו של האיחוד האירופי - In varietate concordia ("מאוחדים בגיוון").
ב-1848, כנער בן 15, מונטה השתתף בנסיון הפיכה כנגד השלטון האוסטרי, שנודע בשם "חמשת הימים של מילאן". לאחר מכן היה חניך באקדמיה הצבאית באיווריאה. ב-1859 הצטרף למסע האלף של גריבלדי, וכמו כן לחם בשורות הצבא האיטלקי במלחמת העצמאות האיטלקית השלישית נגד האוסטרים ב-1866.
למרות השקפתו הלאומנית החזקה, הפך מונטה בהדרגה לפעיל שלום בינלאומי, ובשנת 1887 ייסד את הליגה הלומברדית לשלום (באיטלקית: Unione Lombarda per la Pace e l'Arbitrato). מונטה קרא לפירוק מנשק וראה בחזונו יצירת ארגון בינלאומי לשלום בדומה לחבר הלאומים. ב-1907 זכה מונטה בפרס נובל לשלום, ביחד עם לואי רנו.
בשנות חייו האחרונות חידש מונטה את משנתו הלאומנית והביע תמיכה פומבית בכיבוש האיטלקי בלוב ב-1912, ובהשתתפותה של איטליה במלחמת העולם הראשונה ב-1915.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:סדרה
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
הקודם: תאודור רוזוולט |
פרס נובל לשלום 1907 |
הבא: קלאס פונטוס ארנולדסון ופרדריק באייר |