לואי רנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לואי רנו
Louis Renault
LouisRenault.jpg
לידה 21 במאי 1843
אוטן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בפברואר 1918 (בגיל 74)
ברביזון, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת בורגון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע משפטן, איש חינוך, מרצה באוניברסיטה, שופט, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד נשיא עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס נובל לשלום (1907) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לואי רֶנוֹצרפתית: Louis Renault;‏ 21 במאי 18438 בפברואר 1918) היה משפטן צרפתי, וחתן פרס נובל לשלום לשנת 1907, במשותף עם ארנסטו תאודורו מונטה האיטלקי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנו נולד בעיר אוטן אשר בחבל בורגון בצרפת. החל משנת 1868 שימש כפרופסור בפקולטות למשפטים של האוניברסיטאות בדיז'ון ופריז. ב-1890 מונה ליועץ המשפטי של משרד החוץ הצרפתי, ועיקר עבודתו התמקדה בבחינת מדיניות החוץ של צרפת באור המשפט הבינלאומי. במסגרת תפקידו השתתף רנו בשתי ועידות השלום בהאג ב-1899 וב-1907. באותה שנה זכה להכרה על פועלו כשהוכרז כחתן פרס נובל לשלום, ביחד עם ארנסטו תאודרו מונטה.

רנו שימש גם כבורר ומפשר בסכסוכים בינלאומיים וחיבר מספר דו"חות בתחום, כמו בפלישה הגרמנית לבלגיה ולוקסמבורג ב-1917.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לואי רנו בוויקישיתוף


P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.