אבחון דידקטי

אבחון דידקטי הוא תהליך מאבחן, שבמסגרתו מנסה איש המקצוע לאתר ולסווג לקויות למידה אצל הנבדק. האבחון בודק יכולות קוגניטיביות כגון חשיבה ועיבוד מידע, כישורי קריאה, הבנת הנקרא והכתיבה, הזיכרון וההתארגנות. האבחון נועד לסייע באיתור הסיבות לכשלים לימודיים, ולאפשר ללומד למצות את יכולותיו הלימודיות ובבניית תוכנית לימודית מותאמת או שיפורה.

אבחון דידקטי

השימוש באבחון דידקטי נעשה כחלק מהערכת התפקוד באבחון ליקויי למידה. אבחון דידקטי עוסק במיפוי קשייו וכשריו של הנבדק בתחומי הלמידה השונים. המיפוי נעשה תוך אפיון של מיומנויות למידה בסיסיות, ובכללן: קריאה וכתיבה, הבעה בכתב ובעל פה וחשבון . האבחון מתאר גם את הפן ההתנהגותי, מזהה את אסטרטגיות הלמידה הקימות ובודק את היעילות שלהן.

מטרת האבחון

מטרתו של אבחון זה היא לגלות קשיים ולהתוות את הבסיס להמשך הטיפול בקשיים שנתגלו ולאבחן דרכים לעקיפת הקשיים הללו. בהתאם לכך, האבחון הדידקטי משמש בסיס לבניית ושיפור של תכנית חינוכית לתלמיד במסגרת בית הספר, ומסייע רבות להתאמת התוכנית הטיפולית. מטרה נוספת של אבחון זה היא לספק לנבדק התאמות במבחנים על מנת שיוכל למצות את יכולתו הלימודית על הצד הטוב ביותר בסינכרון עם הקשיים הלימודיים שלו.

מתי יש צורך לפנות לאבחון דידקטי

יש לפנות לאבחון דידקטי כאשר מועלה חשד לקיומן של לקויות למידה. לרוב חשד זה יתעודד בעקבות קשיים לימודיים והישגים נמוכים מהמצופה.

על פי משרד החינוך בית הספר צריך להפנות את התלמיד לאבחון דידקטי כאשר יש יסוד להניח, על סמך התערבות חינוכית והיכרות עם התלמיד, שהכשלים בלמידה הם על רקע של ליקויי למידה ראשוניים (ללא עדויות לקשיים נוספים), או שקיים פער לא מוסבר בין היכולת השכלית המשוערת לתפקודו של התלמיד .

מה בודק האבחון הדידקטי

האבחון הדידקטי בודק את התפקוד האקדמי של הנבדק במיומנויות היסוד:

• קריאה - שטף, דיוק וקצב הקריאה, שליטה ביסודות הקריאה, פענוח מילים בתוך הקשר וללא הקשר, הפקת משמעות מהכתוב וכו'
• כתיבה - קצב, כתב היד, ארגון, עיצוב, כתיב, ויכולת ההבעה.
• חשיבה מתמטית - תפקודי חישוב אוטומטיים, שליטה באלגוריתם חשבוני, הבנה מתמטית, הבנה גיאומטרית וכו'.

כמו כן, הוא בודק את התפקודים הקוגניטיביים העומדים בבסיס הלמידה:

• תפיסה חזותית, מרחבית ושמיעתית
• תפקודים ויזו-מוטוריים וגרפו-מוטוריים
• תפקודי הזיכרון על היבטיהם השונים (כמו: זיכרון מיידי, זיכרון עבודה, זיכרון לטווח קצר, זיכרון לטווח ארוך וזיכרון הרצף)
• תפקודי השפה הדבורה והכתובה (כמו: אוצר מילים, ניסוח וארגון של המבע המילולי, מהירות שיום ושטף שפתי, תחביר, עיבוד פונולוגי ועוד)
• סגנון העבודה: קצב, תכנון, התארגנות, אסטרטגיות למידה ומנגנוני פיצוי ובקרה.

בנוסף לכל האמור לעיל האבחון הדידקטי יכול לסייע בגילוי בעיות רגשיות אצל הנבדק.

תהליך האבחון ותוצאותיו

האבחון מתבצע מול מאבחן דידקטי המוסמך לכך על ידי משרד החינוך. האבחון אורך בין 4-6 שעות, במספר מפגשים, תלוי בצורכי הנבדק. אבחון דידקטי תקף לתקופה של 5 שנים בלבד. לאחר סיום האבחון והסקת המסקנות של המאבחן, ממצאיו מוגשים לנבחן (ובמקרה שהנבחן הוא ילד להוריו של הנבדק). המסקנות כוללות את נקודות החוזק והקשיים של הנבחן. בנוסף נכללות דרכי התמודדות עם הקשיים שהועלו והמלצות המאבחן להתמודדות עם קשיים אלו. גם המלצות להמשך טיפול יכללו במסקנות. בעקבות האבחון מתכנסת וועדה בית ספרית הכוללת את הצוות החינוכי המלמד את התלמיד ונציגים מהנהלת בית הספר, הוועדה מאשרת את יישום המלצות המאבחן הדידקטי. הצוות החינוכי מחוייב לפעול בהתאם להתאמות להן זכאי התלמיד.

כלי אבחון

כלי האבחון נועדו לספק למאבחן את המידע הנדרש לכתיבת האבחון ומתן אבחנה על פי הנדרש בחוק על ידי מדידה והערכה. כדי להחליט אם כלי מסויים מתאים לצורכי אבחון יש לבדוק את תחום הערכה שלו לאור המדדים לבדיקות אבחון של תורת המבחנים. כמו כן, כדי לדעת האם הערכים שנמדדו תקינים או לא ביחס להתפלגות נורמלית באוכלוסייה חייבת להיות אפשרות להשוות אותם לנורמה. משום שכל כלי מספק מידע מסוג מסויים בלבד, אסור לקבוע אבחנה על סמך ממצאים של כלי בודד.

דרכים המוצעות לעזרה בקשיים העולים באבחון

הפתרונות השכיחים ביותר המוצעים להתמודדות עם הקשיים הלימודיים שעולים באבחון הן התאמות במבחנים. מאבחן דידקטי ממליץ על התאמות בין רמה 1-2. התאמות נפוצות הן, לדוגמה: תוספת זמן בבחינות, שעתוק, התעלמות משגיאות כתיב, הגדלת שאלון הבחינה, הכתבה לבוחן, הוראה מתקנת, הקראת שאלון הבחינה ולימוד אסטרטגיות למידה. אם המאבחן רואה צורך באבחון נוסף הוא ימליץ על כך, אך מאבחן דידקטי אינו רשאי לרשום תרופות (לדוגמה ריטלין) על מנת לפתור את בעיית ליקוי הלמידה שהתגלתה.

אבחון פסיכודידקטי לעומת אבחון דידקטי

בשונה מאבחון דידקטי מתבצע אבחון פסיכודידקטי על ידי פסיכולוג בעל הכשרה מתאימה . האבחון כולל אבחון אינטליגנציה מלא בחינת היבטים רגשיים ובנוסף היבטים של האבחון הדידקטי. אם המאבחן הדידקטי רואה צורך להרחיב את הבדיקה מעבר לאבחון הדידקטי, הוא ימליץ על אבחון פסיכודידקטי. מטרתו של אבחון זה היא לעצב פרופיל אינטליגנציה של הנבדק בנוסף לפרופיל הלימודי שגובש באבחון הדידקטי. כמו כן, אבחון פסיכודידקטי כולל הערכה של המצב הרגשי, בכל הנוגע לתהליכי הלמידה. ההערכה הרגשית מתבצעת דרך איסוף נתונים ממקורות מידע מגוונים, כגון אינטייק, שאלונים מובנים, מבחנים השלכתיים ועוד, המאפשרים ללמוד על גורמים רגשיים העלולים להשפיע על קשיי הלמידה (בטחון עצמי נמוך,חרדה וכו). מאבחן פסיכודידקטי ממליץ על התאמות ברמה 1-3 בהתאם להגדרות משרד החינוך, ההתאמות הן:התאמות ברמה 1 ו-2,ההתאמות של אבחון דידקטי,ובנוסף התאמות ברמה 3 הכוללות– היבחנות בע"פ ושאלון מותאם- שאלון מצומצם יותר מהשאלון הסטנדרטי- לרוב מפחיתים נושא לימוד אחד או שניים. התאמות ברמה 3 מחייבות את אישור משרד החינוך. קיים ויכוח נרחב ועמוק בין אנשי המקצוע (מאבחנים לעומת פסיכולוגים) בנוגע ליתרונות והחסרונות של כל אבחון. מתנגדי האבחון הפסיכודידקטי טוענים כי ביחס לאבחון הדידקטי, האבחון הפסיכודידקטי מציע תמונה מצומצמת יותר של נקודות החוזק והחולשה הלימודיות של הנבדק,ולכן אינו יכול למקד פתרונות לבעיות אלו. לעומת זאת, חסידי האבחון הפסיכודידקטי טוענים כי התמונה המתקבלת מאבחון פסיכודידקטי הינה תמונה רחבה ומקיפה, שכן התפקוד הקוגניטיבי והרגשי הינם היבטים מהותיים בתפקוד האקדמי והם נבחנים רק באבחון הפסיכודידקטי.

ראה גם

• לקות למידה
• התאמות בבחינות

קישורים חיצוניים

• רותי פרגר-מאור, מי מפחד מאבחונים?, אתר גבעתיים-נט