רונדו – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ שוחזר מעריכות של 46.120.103.207 (שיחה) לעריכה האחרונה של JAnDbot |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
הרונדו הוא גם שם של [[ריקוד]] אותו רוקדים במעגל (Round), כחלק מ[[סוויטה]]. |
הרונדו הוא גם שם של [[ריקוד]] אותו רוקדים במעגל (Round), כחלק מ[[סוויטה]]. |
||
כמו כן יש המשתמשים במונח רונדו לתיאור אופי של מוזיקה - מוזיקה מהירה (Allegro). שימוש זה נעוץ בכך שקצבם של רבים מהרונדואים הוא מהיר. יתר על כן, אף על פי שקיימות יצירות איטיות שלהן מבנה של רונדו, מרבית המלחינים המודרניים אינם מחשיבים |
כמו כן יש המשתמשים במונח רונדו לתיאור אופי של מוזיקה - מוזיקה מהירה (Allegro). שימוש זה נעוץ בכך שקצבם של רבים מהרונדואים הוא מהיר. יתר על כן, אף על פי שקיימות יצירות איטיות שלהן מבנה של רונדו, מרבית המלחינים המודרניים אינם מחשיבים אותן כרונדו לכל דבר. |
||
דוגמה לצורת הרונדו ניתן לראות ב[[קונצ'רטו]] מאת [[יוזף היידן]] ל[[חצוצרה]] ול[[תזמורת]]. הפרק השני ב[[קונצ'רטו]] זה בנוי בצורת רונדו. מבנה הפרק: א-1: ה[[תזמורת]] מבצעת את ה[[נושא]], א-2: ה[[סולן]] מצטרף בחזרה על ה[[נושא]], ב, ג, א-2 (בו ה[[סולן]] משתתף),ב, [[קודה]]; למרות ה[[מפעם]] של הקונצ'רטו ([[אנדנטה]]), הוא נחשב כרונדו לכל דבר |
דוגמה לצורת הרונדו ניתן לראות ב[[קונצ'רטו]] מאת [[יוזף היידן]] ל[[חצוצרה]] ול[[תזמורת]]. הפרק השני ב[[קונצ'רטו]] זה בנוי בצורת רונדו. מבנה הפרק: א-1: ה[[תזמורת]] מבצעת את ה[[נושא]], א-2: ה[[סולן]] מצטרף בחזרה על ה[[נושא]], ב, ג, א-2 (בו ה[[סולן]] משתתף),ב, [[קודה]]; למרות ה[[מפעם]] של הקונצ'רטו ([[אנדנטה]]), הוא נחשב כרונדו לכל דבר |
||
גרסה מ־20:05, 5 בדצמבר 2011
רונדו - צורה מוזיקלית, וכן שם של אופי של מוזיקה.
מקור השם הוא בצרפתית Rondeau - מעגל, ואכן, מבנה הרונדו הוא א. ב. א. ג. א. ד. וכן הלאה - נושא ראשי שחוזר על עצמו, ובין חזרה לחזרה מפריד חומר מוזיקלי חדש (נושא משני, אפיזודה). במקורו של הרונדו, אמנם, צורתו הייתה א. ב. א. ג. ב. א. . הרונדו הוא פעמים רבות הפרק האחרון בסונאטה, בסימפוניה או בקונצ'רטי הקלאסיים, וכן ישנם רונדואים שנכתבו כיצירות עצמאיות.
הרונדו הוא גם שם של ריקוד אותו רוקדים במעגל (Round), כחלק מסוויטה.
כמו כן יש המשתמשים במונח רונדו לתיאור אופי של מוזיקה - מוזיקה מהירה (Allegro). שימוש זה נעוץ בכך שקצבם של רבים מהרונדואים הוא מהיר. יתר על כן, אף על פי שקיימות יצירות איטיות שלהן מבנה של רונדו, מרבית המלחינים המודרניים אינם מחשיבים אותן כרונדו לכל דבר.
דוגמה לצורת הרונדו ניתן לראות בקונצ'רטו מאת יוזף היידן לחצוצרה ולתזמורת. הפרק השני בקונצ'רטו זה בנוי בצורת רונדו. מבנה הפרק: א-1: התזמורת מבצעת את הנושא, א-2: הסולן מצטרף בחזרה על הנושא, ב, ג, א-2 (בו הסולן משתתף),ב, קודה; למרות המפעם של הקונצ'רטו (אנדנטה), הוא נחשב כרונדו לכל דבר
