תהליך התירבות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''תהליך התִרבות''' הוא חיבור מכונן פרי עטו של הסוציולוג [[נורברט אליאס]], אשר התפרסם לראשונה בשנת [[1939]]. הספר, מהחשובים שבין ספרי המחקר בתחום ה[[סוציולוגיה]] [[היסטוריה|ההיסטורית]], בוחן את עיצובו של ה"אדם התרבותי" באירופה המערבית למ[[המאה ה-12]] בשלהי [[ימי הביניים]] ועד ל[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ב[[העת החדשה|עת החדשה]].<ref>הערך מבוסס על מאמרו של [[גדי אלגזי]], "הילכות הגוף וארגון החברה: תהליך הציוויליזציה של נורברט אליאס," '''[[זמנים]]''' 70 (2000), עמ' 83-62.</ref>
'''תהליך התִרבות''' הוא חיבור מכונן פרי עטו של הסוציולוג [[נורברט אליאס]], אשר התפרסם לראשונה בשנת [[1939]]. הספר, מהחשובים שבין ספרי המחקר בתחום ה[[סוציולוגיה]] [[היסטוריה|ההיסטורית]], בוחן את עיצובו של ה"אדם התרבותי" באירופה המערבית למ[[המאה ה-12]] בשלהי [[ימי הביניים]] ועד ל[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ב[[העת החדשה|עת החדשה]].<ref>הערך מבוסס על מאמרו של [[גדי אלגזי]], "הילכות הגוף וארגון החברה: תהליך הציוויליזציה של נורברט אליאס," '''[[זמנים]]''' 70 (2000), עמ' 83-62.</ref>


הנחת היסוד של אליאס היא, כי החיים בחברה מודרנית, היוצרים מידה גבוהה של תלות הדדית וצורך בתיאום פעולות וצפיות, מצריכים יחידים בעלי מיפרט נפשי מיוחד במינו. האנשים בחברה זקוקים למנגנון פיקוח פנימי, אשר ישלים את הפיקוח החברתי החיצוני. האדם המודרני מאופיין לפי אליאס בהתנהגות סדירה, שליטה עצמית מתמדת ויכולת צפייה לעתיד. אליאס מניח כי מבנה נפשי זה אינו נתון טבעי אלא תוצר תהליך היסטורי ארוך, שאותו הוא מכנה "תהליך ה[[ציוויליזציה|תִרבות]]". בחיבורו מבקש אליאס לשחזר את התהליך בן מאות השנים שבו התעצב, מתוך הנחה, כי ישנן תמורות היסטוריות מבניות איטיות, שניתן להבחין בהן רק בניתוח ארוך טווח.
הנחת היסוד של אליאס היא, כי החיים בחברה מודרנית, היוצרים מידה גבוהה של תלות הדדית וצורך בתיאום פעולות וצפיות, מצריכים יחידים בעלי מיפרט נפשי מיוחד במינו. האנשים בחברה זקוקים למנגנון פיקוח פנימי, אשר ישלים את הפיקוח החברתי החיצוני. האדם המודרני מאופיין לפי אליאס בהתנהגות סדירה, שליטה עצמית מתמדת ויכולת צפייה לעתיד. אליאס מביא ראיות רבות לכך שמבנה נפשי זה אינו נתון טבעי אלא תוצר תהליך היסטורי ארוך, שאותו הוא מכנה "תהליך ה[[ציוויליזציה|תִרבות]]". עם השלמת התהליך מתנהג כל פרט נורמטיבי בחברה על פי הפורמליזם התרבותי ממש כאילו היה זה טבעו, השפה משקפת תהליך זה בכינוי '''טבע שני'''. בחיבורו מבקש אליאס לשחזר את התהליך בן מאות השנים שבו התעצב הטבע השני במערב, מתוך הנחה, כי ישנן תמורות היסטוריות מבניות איטיות, שניתן להבחין בהן רק בניתוח ארוך טווח.


לפי אליאס, תרבות אינה מצב קבוע, כי אם שלב בתהליך שינוי מתמיד בנורמות ההתנהגות, וכי הניגוד בין "תרבותי" ל"ברברי" הוא רק הפער בין השלבים השונים בתהליך, מה שהיה תרבותי פעם יכול להיחשב ברברי היום. את תהליך הציוויליזציה הוא מבקש לשחזר מתוך כללי התנהגות - החל במחיטה האף וכלה בשימוש בסכין ומזלג, היחס לצרכים הגופניים והשימוש ב"לשון נקיה". לצורך זה הוא בוחן ספרי הליכות ונימוסים, אותם הוא בוחן באופן סדרתי.
לפי אליאס, תרבות אינה מצב קבוע, כי אם שלב בתהליך שינוי מתמיד בנורמות ההתנהגות, וכי הניגוד בין "תרבותי" ל"ברברי" הוא רק הפער בין השלבים השונים בתהליך, מה שהיה תרבותי פעם יכול להיחשב ברברי היום. את תהליך התִרבות הוא מבקש לשחזר מתוך כללי התנהגות - החל במחיטה האף וכלה בשימוש בסכין ומזלג, היחס לצרכים הגופניים והשימוש ב"לשון נקיה". לצורך זה הוא בוחן ספרי הליכות ונימוסים, אותם הוא בוחן באופן כרונולוגי, ממוקדם למאוחר.


מעיון בספרי ההליכות למד אליאס, כי כללי הנימוס נוצרו בחצרות השליטים החל מן המאה השתים-עשרה ואומצו בהדרגה על ידי הבורגנות ומעמדות הביניים, ששאפו להידמות לאנשי החצר. אלה מצידם ניסו להיבדל מהם על ידי אימוץ צורות מורכבות יותר של עידון ההתנהגות. השינוי שמאתר אליאס אינו רק בכללי ההתנהגות עצמם אלא גם בדפוסי הנחלתם, בגיל הוא הם נדרשים, ובסנקציות - החברתיות החיצוניות, ומאוחר יותר הנפשיות - המופעלות על המפר אותם.
מעיון בספרי ההליכות למד אליאס, כי כללי הנימוס שנקבעו בחצרות השליטים החל מן המאה השתים-עשרה אומצו בהדרגה על ידי הבורגנות ומעמדות הביניים, ששאפו להידמות לאנשי החצר. אלה מצידם ניסו להיבדל מהם על ידי אימוץ צורות מורכבות עוד יותר של עידון ההתנהגות. השינוי שמאתר אליאס אינו רק בכללי ההתנהגות עצמם אלא גם בדפוסי הנחלתם, בגיל בו מחונכים להם, ובסנקציות - תחילה ענישה חברתית חיצונית, ומאוחר יותר הענישה נפשית פנימית, כדוגמת תחושות גועל וחרטה - המופעלות על המפר אותם.


בחלקו השני של הספר מפתח אליאס מודל היסטורי הקושר בין השינויים המבניים בחברה האירופית לשינויים הנפשים. בד בבד עם התמרכזות השלטון, התבססותו של שלטון מרכזי יציב באירופה והאינטגרציה הפוליטית הגוברת של החברה, מתעצמים האיסורים החברתיים על שימוש באלימות, עלה רמת התלות ההדיית, וגובר הצורך בפיקוח פנימי מצידם של יחידים על התנהגותם שלהם.
בחלקו השני של הספר מפתח אליאס מודל היסטורי הקושר בין השינויים המבניים בחברה האירופית לשינויים הנפשים. בד בבד עם התמרכזות השלטון, התבססותו של שלטון מרכזי יציב באירופה והאינטגרציה הפוליטית הגוברת של החברה, מתעצמים האיסורים החברתיים על שימוש באלימות, עלה רמת התלות ההדיית, וגובר הצורך בפיקוח פנימי מצידם של יחידים על התנהגותם שלהם.
שורה 11: שורה 11:
עם התגברות תהליך ה[[עיור|אורבניזציה]] החלה הבורגנות להתחרות עם האצולה בתחומי הכלכלה, ובד בבד מאמצת את סגנון חייה וגינוניה. המעמד השליט נתון בקודים התנהגותיים שהולכים ומתעדנים במרוצת השנים, אותם מחקה המעמד הבינוני. בצורה זו הולך ומצטמצם הפער התרבותי בין השכבות השונות. בה בעת מתחדדת הרגישות לפערים הנותרים, כך שהבדלים זעירים בהתנהגות ובנימוס מקבלים חשיבות כבדת משקל.
עם התגברות תהליך ה[[עיור|אורבניזציה]] החלה הבורגנות להתחרות עם האצולה בתחומי הכלכלה, ובד בבד מאמצת את סגנון חייה וגינוניה. המעמד השליט נתון בקודים התנהגותיים שהולכים ומתעדנים במרוצת השנים, אותם מחקה המעמד הבינוני. בצורה זו הולך ומצטמצם הפער התרבותי בין השכבות השונות. בה בעת מתחדדת הרגישות לפערים הנותרים, כך שהבדלים זעירים בהתנהגות ובנימוס מקבלים חשיבות כבדת משקל.


תהליך הציוויליזציה איפשר לאנשים לבוא במגע זה עם זה, בעודם מוקפים חומות בלתי נראות, אותן הם חווים כחלק מאישיותם. באופן זה ככל שהאנשים נהפכים לחברותיים יותר, כך הם נוטים לתפוס עצמם כנבדלים זה מזה.
תהליך התִרבות איפשר לאנשים לבוא במגע זה עם זה, בעודם מוקפים חומות בלתי נראות, אותן הם חווים כחלק מאישיותם. באופן זה ככל שהאנשים נהפכים לחברותיים יותר, כך הם נוטים לתפוס עצמם כנבדלים זה מזה.


עבודתו של אליאס הייתה חלוצית בזמנה, ועם גילוייה מחדש בסוף שנות הששים עוררה עניין עצום, ביקורות וניסיונות שונים להעמיד אותה במבחן אמפירי, לבדוק את תחולתה ולהציע לה תיקונים ותוספות. ככלל קיימת הסכמה רחבה{{הערה|Steven Pinker: The Better Angels Of Our Nature, p59}} שההיפותזה של אליאס חזתה שינויים שארעו בפועל טרם זמנם - תכונה מובהקת של [[מודל (מדע)|מודל מדעי]] בר תוקף.
עבודתו של אליאס הייתה חלוצית בזמנה, ועם גילוייה מחדש בסוף שנות הששים עוררה עניין עצום, ביקורות וניסיונות שונים להעמיד אותה במבחן אמפירי, לבדוק את תחולתה ולהציע לה תיקונים ותוספות. ככלל קיימת הסכמה רחבה{{הערה|Steven Pinker: The Better Angels Of Our Nature, p59}} שההיפותזה של אליאס חזתה שינויים שארעו בפועל טרם זמנם - תכונה מובהקת של [[מודל (מדע)|מודל מדעי]] בר תוקף.


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==

גרסה מ־17:46, 15 באוגוסט 2012

תהליך התִרבות הוא חיבור מכונן פרי עטו של הסוציולוג נורברט אליאס, אשר התפרסם לראשונה בשנת 1939. הספר, מהחשובים שבין ספרי המחקר בתחום הסוציולוגיה ההיסטורית, בוחן את עיצובו של ה"אדם התרבותי" באירופה המערבית למהמאה ה-12 בשלהי ימי הביניים ועד למאה ה-19 בעת החדשה.[1]

הנחת היסוד של אליאס היא, כי החיים בחברה מודרנית, היוצרים מידה גבוהה של תלות הדדית וצורך בתיאום פעולות וצפיות, מצריכים יחידים בעלי מיפרט נפשי מיוחד במינו. האנשים בחברה זקוקים למנגנון פיקוח פנימי, אשר ישלים את הפיקוח החברתי החיצוני. האדם המודרני מאופיין לפי אליאס בהתנהגות סדירה, שליטה עצמית מתמדת ויכולת צפייה לעתיד. אליאס מביא ראיות רבות לכך שמבנה נפשי זה אינו נתון טבעי אלא תוצר תהליך היסטורי ארוך, שאותו הוא מכנה "תהליך התִרבות". עם השלמת התהליך מתנהג כל פרט נורמטיבי בחברה על פי הפורמליזם התרבותי ממש כאילו היה זה טבעו, השפה משקפת תהליך זה בכינוי טבע שני. בחיבורו מבקש אליאס לשחזר את התהליך בן מאות השנים שבו התעצב הטבע השני במערב, מתוך הנחה, כי ישנן תמורות היסטוריות מבניות איטיות, שניתן להבחין בהן רק בניתוח ארוך טווח.

לפי אליאס, תרבות אינה מצב קבוע, כי אם שלב בתהליך שינוי מתמיד בנורמות ההתנהגות, וכי הניגוד בין "תרבותי" ל"ברברי" הוא רק הפער בין השלבים השונים בתהליך, מה שהיה תרבותי פעם יכול להיחשב ברברי היום. את תהליך התִרבות הוא מבקש לשחזר מתוך כללי התנהגות - החל במחיטה האף וכלה בשימוש בסכין ומזלג, היחס לצרכים הגופניים והשימוש ב"לשון נקיה". לצורך זה הוא בוחן ספרי הליכות ונימוסים, אותם הוא בוחן באופן כרונולוגי, ממוקדם למאוחר.

מעיון בספרי ההליכות למד אליאס, כי כללי הנימוס שנקבעו בחצרות השליטים החל מן המאה השתים-עשרה אומצו בהדרגה על ידי הבורגנות ומעמדות הביניים, ששאפו להידמות לאנשי החצר. אלה מצידם ניסו להיבדל מהם על ידי אימוץ צורות מורכבות עוד יותר של עידון ההתנהגות. השינוי שמאתר אליאס אינו רק בכללי ההתנהגות עצמם אלא גם בדפוסי הנחלתם, בגיל בו מחונכים להם, ובסנקציות - תחילה ענישה חברתית חיצונית, ומאוחר יותר הענישה נפשית פנימית, כדוגמת תחושות גועל וחרטה - המופעלות על המפר אותם.

בחלקו השני של הספר מפתח אליאס מודל היסטורי הקושר בין השינויים המבניים בחברה האירופית לשינויים הנפשים. בד בבד עם התמרכזות השלטון, התבססותו של שלטון מרכזי יציב באירופה והאינטגרציה הפוליטית הגוברת של החברה, מתעצמים האיסורים החברתיים על שימוש באלימות, עלה רמת התלות ההדיית, וגובר הצורך בפיקוח פנימי מצידם של יחידים על התנהגותם שלהם.

עם התגברות תהליך האורבניזציה החלה הבורגנות להתחרות עם האצולה בתחומי הכלכלה, ובד בבד מאמצת את סגנון חייה וגינוניה. המעמד השליט נתון בקודים התנהגותיים שהולכים ומתעדנים במרוצת השנים, אותם מחקה המעמד הבינוני. בצורה זו הולך ומצטמצם הפער התרבותי בין השכבות השונות. בה בעת מתחדדת הרגישות לפערים הנותרים, כך שהבדלים זעירים בהתנהגות ובנימוס מקבלים חשיבות כבדת משקל.

תהליך התִרבות איפשר לאנשים לבוא במגע זה עם זה, בעודם מוקפים חומות בלתי נראות, אותן הם חווים כחלק מאישיותם. באופן זה ככל שהאנשים נהפכים לחברותיים יותר, כך הם נוטים לתפוס עצמם כנבדלים זה מזה.

עבודתו של אליאס הייתה חלוצית בזמנה, ועם גילוייה מחדש בסוף שנות הששים עוררה עניין עצום, ביקורות וניסיונות שונים להעמיד אותה במבחן אמפירי, לבדוק את תחולתה ולהציע לה תיקונים ותוספות. ככלל קיימת הסכמה רחבה[2] שההיפותזה של אליאס חזתה שינויים שארעו בפועל טרם זמנם - תכונה מובהקת של מודל מדעי בר תוקף.

לקריאה נוספת

  • Norbert Elias, Über den Prozess der Zivilisation: Soziogenetische und psychogenetische Untersuchungen. Frankfurt am Main: Suhrkamp, 1997.
  • Eric Dunning & Stephen Mennel, eds., Norbert Elias. London, Sage, 2003.

הערות שוליים

  1. ^ הערך מבוסס על מאמרו של גדי אלגזי, "הילכות הגוף וארגון החברה: תהליך הציוויליזציה של נורברט אליאס," זמנים 70 (2000), עמ' 83-62.
  2. ^ Steven Pinker: The Better Angels Of Our Nature, p59