מטמון עספיא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה
מ ויקיזציה
שורה 5: שורה 5:
*160 [[דינר]]ים רומיים.
*160 [[דינר]]ים רומיים.


השקלים וחצאי השקלים נושאים תאריכים משנת 40 לפסה"נ ועד לשנת 52/53 לספירה, כאשר רוב המטבעות נושאי תאריך בין 20 – 52/53 לספירה. מרבית הדינרים הם מימי [[אוגוסטוס]], פרט לשלושה שהם מימי [[טיבריוס]].
השקלים וחצאי השקלים נושאים תאריכים משנת 40 לפנה"ס ועד לשנת 52/53 לספירה, כאשר רוב המטבעות נושאי תאריך בין 20 – 52/53 לספירה. מרבית הדינרים הם מימי [[אוגוסטוס]], פרט לשלושה שהם מימי [[טיבריוס]].


על חלק מן המטבעות יש חרותות נוספות ב[[יוונית]] וב[[ארמית]].
על חלק מן המטבעות יש חרותות נוספות ב[[יוונית]] וב[[ארמית]].


עד היום לא התפרסם מחקר מקיף של כל מטבעות המטמון. מידע ראשוני התפרסם על ידי הנומיסמט [[ליאו קדמן]]. הלה סבר שהיה זה [[מס מחצית השקל]] שנאסף בצפון המדינה ונשלח לירושלים במהלך [[המרד הגדול]], אך בשל הסכנה הוטמן בדרך.
נכון לשנת 2012 לא התפרסם מחקר מקיף של כל מטבעות המטמון. מידע ראשוני התפרסם על ידי ה[[נומיסמטיקה|נומיסמט]] [[ליאו קדמן]]. הוא סבר שהיה זה [[מס מחצית השקל]] שנאסף בצפון המדינה ונשלח לירושלים במהלך [[המרד הגדול]], אך בשל הסכנה הוטמן בדרך.


[[יעקב משורר]] הדגיש כי לא ייתכן שהמטמון הוטמן אחרי שנת 53 לספירה, שכן מן השנה הזו ועד המרד הגדול אין במטמון כל מטבעות.
[[יעקב משורר]] הדגיש כי לא ייתכן שהמטמון הוטמן אחרי שנת 53 לספירה, שכן מן השנה הזו ועד המרד הגדול אין במטמון כל מטבעות.


==גורל המטמון==
==גורל המטמון==
המטמון התפזר בין כמה מוסדות וכמה אספנים פרטיים. בהם [[אגף העתיקות והמוזיאונים]] ו[[החברה הממשלתית למדליות ומטבעות]]. בין האוספים הפרטיים יש לציין את דר' [[ראובן הכט]] (כיום ב[[מוזיאון הכט]] שב[[אוניברסיטת חיפה]]).
המטמון התפזר בין כמה מוסדות וכמה אספנים פרטיים. בהם [[אגף העתיקות והמוזיאונים]] ו[[החברה הממשלתית למדליות ומטבעות]]. בין האוספים הפרטיים יש נמנה דר' [[ראובן הכט]] (כיום ב[[מוזיאון הכט]] שב[[אוניברסיטת חיפה]]).


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*ל' קדמן, מטמון עוספיה, ידיעות נומיסמטיות בישראל, א', 1962, עמ' 12-9
*ליאו קדמן, "מטמון עוספיה", '''ידיעות נומיסמטיות בישראל''', א', 1962, עמ' 12-9
*יעקב משורר, "אמצעי תשלום קדומים, משקלות ומטבעות", '''קטלוג אוסף מוזיאון ראובן ועדית הכט''' (עורך: רוני רייך), א', אוניברסיטת חיפה, 1998, עמ' 189-173.
*יעקב משורר, "אמצעי תשלום קדומים, משקלות ומטבעות", '''קטלוג אוסף מוזיאון ראובן ועדית הכט''' (עורך: רוני רייך), א', אוניברסיטת חיפה, 1998, עמ' 189-173.



גרסה מ־23:13, 28 בספטמבר 2012

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

מטמון עוספיא הוא מטמון מטבעות גדול שהתגלה בשנת 1960 בכפר עוספיא שבכרמל. זהו מטמון המחזיק 4560 מטבעות כסף המתחלקים לפי המתכונת הבאה:

השקלים וחצאי השקלים נושאים תאריכים משנת 40 לפנה"ס ועד לשנת 52/53 לספירה, כאשר רוב המטבעות נושאי תאריך בין 20 – 52/53 לספירה. מרבית הדינרים הם מימי אוגוסטוס, פרט לשלושה שהם מימי טיבריוס.

על חלק מן המטבעות יש חרותות נוספות ביוונית ובארמית.

נכון לשנת 2012 לא התפרסם מחקר מקיף של כל מטבעות המטמון. מידע ראשוני התפרסם על ידי הנומיסמט ליאו קדמן. הוא סבר שהיה זה מס מחצית השקל שנאסף בצפון המדינה ונשלח לירושלים במהלך המרד הגדול, אך בשל הסכנה הוטמן בדרך.

יעקב משורר הדגיש כי לא ייתכן שהמטמון הוטמן אחרי שנת 53 לספירה, שכן מן השנה הזו ועד המרד הגדול אין במטמון כל מטבעות.

גורל המטמון

המטמון התפזר בין כמה מוסדות וכמה אספנים פרטיים. בהם אגף העתיקות והמוזיאונים והחברה הממשלתית למדליות ומטבעות. בין האוספים הפרטיים יש נמנה דר' ראובן הכט (כיום במוזיאון הכט שבאוניברסיטת חיפה).

לקריאה נוספת

  • ליאו קדמן, "מטמון עוספיה", ידיעות נומיסמטיות בישראל, א', 1962, עמ' 12-9
  • יעקב משורר, "אמצעי תשלום קדומים, משקלות ומטבעות", קטלוג אוסף מוזיאון ראובן ועדית הכט (עורך: רוני רייך), א', אוניברסיטת חיפה, 1998, עמ' 189-173.