המסע הארוך – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EmausBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.2+) (בוט משנה: sv:Långa marschen
ZéroBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: sr:Дуги марш
שורה 46: שורה 46:
[[ru:Великий поход китайских коммунистов]]
[[ru:Великий поход китайских коммунистов]]
[[simple:Long March]]
[[simple:Long March]]
[[sr:Дуги марш]]
[[sv:Långa marschen]]
[[sv:Långa marschen]]
[[th:ลองมาร์ช]]
[[th:ลองมาร์ช]]

גרסה מ־23:19, 7 בנובמבר 2012

מסלול המצעד הארוך

המצעד הארוך הוא מצעד נסיגה של כ-10,000 קילומטר שערכו הקומוניסטים הסינים בראשותו של מאו דזה דונג בשנת 1934 ונמשך 368 ימים.

באוקטובר 1934 החל המסע החמישי ללחימה בקומוניסטים. צ'יאנג קאי שק, מנהיג הרפובליקה הסינית, נעזר במומחים גרמנים והנהיג כ-700,000 חיילים מול כ-150,000 שגייסו הקומוניסטים. הקומוניסטים נאלצו לנקוט בקו מגננה שכונה לימים המסע הארוך. במסגרתו פוצל הכוח הקומוניסטי לחמישה טורי מסע שצעד מרחק בן כ-10,000 קילומטרים לעבר מקלט חדש. הם יצאו מג'יאנגשי, שם היו מכותרים, לכיוון דרום מערב. תחילה נתקלו בקשיים בחציית נהר שיאנג, עת כוחותיו של צ'יאנג מתקיפים את הצועדים. בינואר, עם בוא החורף הגיעו הכוחות לדְזוּניִי, לאחר שאיבדו כ-5,000 לוחמים וכן את כל האזרחים הסבלים, בעוד שעליהם לעבור חמישה קווי הגנה של הקוומינטנג בהמשך הדרך. תחת תנאים אלו התקיימה בדְזונְיִ ועידה קומוניסטית, שבה הותווה הרכב ההנהגה של המפלגה. בעת עזיבת הכוחות בסיומה של הוועידה, אף על פי שלא נבחר למזכיר המפלגה, כבר היה מאו לדמות החזקה במפלגה. בדזוניי גם החלו לראשונה בקיעים בין הקומוניסטים הרוסים לאלו הסינים - מאו ואנשיו הבינו, כי מה שטוב לרוסיה לאו דווקא מתאים לסין.

בדזוניי החליט מאו שהצועדים יעשו את דרכם צפונה, כדי להתחבר לכוח הקומוניסטי ששכן בצפון סצ'ואן. עם זאת, בדרכם היה עליהם לחצות את נהר היאנגצה, שם חיכו חייליו של צ'יאנג. מאו בחר לצלוח את הנהר באזור מסוכן עם מעבורות בלבד, והצליח, היות שכוחותיו של צ'יאנג כלל לא האמינו שניתן לחצות שם. לאחר מכן, קרבו הקומוניסטים לשפך נהר דאדו. ללאומנים חברו גם כוחות עצמאיים מקומיים שלחמו אף הם בכוחות הקומוניסטיים. בנוסף, התגלה מערב סצ'ואן כאזור הררי וקשה למסע, בו הטבע היה אויב גדול לא פחות. הכוחות הנסוגים נאלצו להלחם באיתני טבע, בכוחות צבא מקומיים ואף בשבטים מקומיים עוינים. חציית גשר לודינג באותו חלק של המסע מסמלת את הקשיים שהיו מנת חלקם של הכוחות הצועדים.

מאות נהרגו בדרך, בעיקר בשל הקור העז. עם זאת, בשלהי יוני 1935 הגיע הצבא לעמק רחב ידיים וזרוע כפרים, ונפגש עם כוחות הארמייה הרביעית, שהגיעו מהנאן. הוחלט להמשיך למחוז גאנסו, ולשם הגיעו החיילים בחודש ספטמבר. למאו נודע על קיומו של סובייט קומוניסטי במחוז שאאנשי, ובאוקטובר הסתיים המסע בן 368 יום ביאן-אן שבמחוז.

לנקודת היעד הגיעו כ-8,000 איש בלבד. לאורך המסע החרים הצבא הקומוניסטי רכוש ונשק ממיליציות מקומיות וגייס לשורותיו איכרים ועניים, אך אלו מנו פחות מאלף מתוך שמונת האלפים שהגיעו לשאאנשי. גורמים רבים גרמו לאובדן המספרי, בהם תשישות, רעב, עריקה, קור, מחלות ואבדות צבאיות.

על אף מחירו הכבד, נתן המסע לקומוניסטים את הבידוד לו היו זקוקים על מנת להתארגן ולבנות מחדש את הצבא. כמו כן, המסע קנה להם אהדה גדולה בקרב האיכרים שהתרשמו מנחישותם וממסירותם של הכוחות, וכן את העובדה שעל אף הקשיים, לא עסקו הכוחות בביזת רכושם של האיכרים.

ערך זה הוא קצרמר בנושא סין. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

תבנית:Link FA תבנית:Link FA