שאאנשי
| חומת העיר שיאן | |
| מדינה |
|
|---|---|
| מושל | גָ'אוֹ גָאנְג (赵刚) |
| רשות מחוקקת |
Shaanxi People's Congress |
| נציבויות במחוז | 10 |
| בירת המחוז | שִׂיאָן |
| שטח | 205,624 קמ"ר (דירוג: 11) |
| ‑ הנקודה הגבוהה | הר טָאיבָּאי (太白山) (3,771 מטרים) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 39,528,999[1] (דירוג: 16, 2020) |
| ‑ צפיפות | 192.2 נפש לקמ"ר (דירוג: 21, 2020) |
| קואורדינטות | 34°16′00″N 108°54′00″E / 34.266666666667°N 108.9°E |
| אזור זמן | UTC +8 |
| אתר שאאנשי | |

שַׁאאַנְשִׂי (בסינית: ⓘⒾ; בפין-יין: Shǎnxī) הוא מחוז במרכז הרפובליקה העממית של סין. המחוז משתרע על פני 205,624 קמ"ר ועל פי מפקד האוכלוסין משנת 2020, התגוררו בו כ-39.529 תושבים[1]. 99.5% מהתושבים הם בני האן ו־0.5% האחרים הם מוסלמים בני חווי.
למחוז, ובמיוחד לבירתו שִׂיאָן, חלק חשוב בהתהוות התרבות הסינית ובהיסטוריה שלה. 13 שושלות פיאודליות, משושלת ג'ואו במאה ה-11 לפנה"ס ועד שושלת טאנג, ששלטה עד 907, בחרו למקם את בירתן בעיר או בקרבתה. זהו גם קצה של דרך המשי, שהובילה סחורות במשך למעלה מאלף שנה לאירופה, לחצי האי ערב ולאפריקה.
צ'ין שה-חואנג, הקיסר הראשון משושלת צ'ין והראשון שאיחד את סין כולה, הקים את בירתו בשיין-יאנג, קרוב לשיאן של ימינו. לא רחוק משם הקים את מה שהיה עתיד להיות קברו, כשצבא של פסלי חיילים ופרשים מטרקוטה מלווים אותו בדרכו לעולם הבא (ראו צבא הטרקוטה).
שושלת האן, שיוסדה אחרי הפיכה נגד שושלת צ'ין קצרת הימים (221 לפנה"ס עד 207 לפנה"ס), יסדה את בירתה בצ'אנג-אן, שׂיאן של ימינו. השושלת שרדה ארבע מאוד שנה ולאחריה התפוררה סין. ב-581 שוב אוחדה סין בידי שושלת סווי ובירתה שבה להיות צ'אנג-אן ב-582. ב-681 הוחלפה שושלת סווי בידי שושלת טאנג ותחתיה שגשגה צ'אנג-אן ונהייתה לעיר הגדולה באסיה, אם לא בעולם כולו.
המחוז נחלק לארבעה חלקים טופוגרפיים - מדבר בצפון סמוך למונגוליה הפנימית; מישור אדמת לס במרכז המחוז; רכס הרי צ'ין-לינג דרומית לו; ואקלים סובטרופי בדרום המחוז.
חלוקה מנהלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחוז שאאנשי מחולק לעיר תת-מחוזית אחת ותשע נציבויות עירוניות:
| חלוקה מנהלית של שאאנשי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם | כתב סיני | פין-יין | אוכלוסייה (מפקד 2020)[1] | שטח | צפיפות |
| שִׂיאָן (שִׂי'אָן) | 西安 | Xī'ān | 12,183,280 | 10,107 | 1,205 |
| טוֹנְגְצְ'ווָאן | 铜川 | Tóngchuān | 698,322 | 3,886 | 179.7 |
| בָּאוֹגִ'י | 宝鸡 | Băojī | 3,321,853 | 18,109 | 183.4 |
| שְׂייֵנְיָאנְג | 咸阳 | Xiányáng | 4,983,340 | 10,324 | 482.7 |
| וֵיינָאן | 渭南 | Wèinán | 4,688,744 | 13,040 | 359.6 |
| יֵן-'אָן | 延安 | Yán'ān | 2,282,581 | 37,026 | 61.65 |
| הָאנְג'וֹנְג | 汉中 | Hànzhōng | 3,211,462 | 27,054 | 118.7 |
| יוּ'לִין | 榆林 | Yúlín | 3,624,750 | 42,943 | 84.41 |
| אָנְקָאנְג | 安康 | Ānkāng | 2,493,436 | 23,510 | 106.1 |
| שָׁאנְגְלְווֹ | 商洛 | Shāngluò | 2,041,231 | 19,562 | 104.3 |
ערים תת-מחוזיות
| |||||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שאאנשי- שאאנשי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מחוזות הרפובליקה העממית של סין | ||
|---|---|---|
| מחוזות | אַנְחְװֵי • גַאנְסוּ • גֶ'גְ'יַאנְג • גְװַאנְגְדונְג • גווֵיְג'וֹאוּ • גְ'יַאנְגְסוּ • גְ'יַאנְגְשִׂי • גִ'ילִין • הַאיְנַאן • חֶבּיי • חֶנַאן • חוּבּײ • חוּנַאן • חֵייְלוֹנְגְגְ'יַאנְג • יוּנַּאן • לְיַאונִינְג • סצ'ואן • פֿוּגְ'ייֵן • צִ'ינְגְהַאי • שַאַנשִׂי • שַאנְדונְג • שַאנְשׂי | |
| מחוזות אוטונומיים | גְװַאנְגְשִׂי • טיבט • מונגוליה הפנימית • נינְגְשְׂיַה • שׂינגְ'יַאנְג | |
| מחוזות עירוניים | בּייְגִ'ינְג • צ'וּנְגְצִ'ינְג • שאנגחאי • טייֵנְגִ'ין | |
| אזורים מנהליים מיוחדים | הונג קונג • מקאו | |
| ראו גם | מעמדה הבין-לאומי של טאיוואן | |


