שומייקר-לוי 9 – הבדלי גרסאות
מ תיקון קישור חיצוני |
לא קצרמר |
||
שורה 59: | שורה 59: | ||
* [http://nssdc.gsfc.nasa.gov/planetary/comet.html מידע נוסף באתר National Space Science Data Center] |
* [http://nssdc.gsfc.nasa.gov/planetary/comet.html מידע נוסף באתר National Space Science Data Center] |
||
* [http://www.orbitsimulator.com/gravity/articles/sl9.html הדמיה המראה את מסלול השביט כולל ההתנגשות] |
* [http://www.orbitsimulator.com/gravity/articles/sl9.html הדמיה המראה את מסלול השביט כולל ההתנגשות] |
||
{{קצרמר|מדעי החלל}} |
|||
{{Link FA|en}} |
{{Link FA|en}} |
גרסה מ־15:21, 23 בנובמבר 2012
שגיאות פרמטריות בתבנית:גוף פלנטרי
פרמטרי חובה [ שם כוכב ] חסרים
פרמטרים [ גילוי, אפהליון יחידות אסטרונומיות, פריהליון בק"מ, אפהליון בק"מ, פריהליון יחידות אסטרונומיות, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מידע כללי | |
---|---|
סוג | שביט |
מיקום | מקיף צדק (לפני שהתרסק) |
תאריך גילוי | 24 במרץ 1993 |
מגלה | קרולין שומייקר, יוג'ין שומייקר ודיוויד לוי |
על שם | יוג'ין שומייקר, קרוליין שומייקר, דייוויד לוי |
מקום גילוי | מצפה הכוכבים פאלומר |
מאפיינים מסלוליים | |
ציר חצי-ראשי | 6.864795 יחידה אסטרונומית |
אקסצנטריות | 0.066 |
מהירות מסלולית | |
‑ מקסימלית | 14.003 ק"מ/שנייה |
נטיית מסלול | 94.23333° |
מאפיינים פיזיים | |
רדיוס קו משווה | 2 ק"מ |
ממדים | 1.8 קילומטר |
נטיית ציר הסיבוב | 1.35° |
שומייקר-לוי 9 (Shoemaker-Levy 9 נכתב גם SL9. שמו הרשמי: D/1993 F2) היה שביט שהתנגש בכוכב הלכת צדק בשנת 1994.
השביט התגלה על ידי האסטרונומים קרולין ויוג'ין שומייקר והאסטרונום הקנדי דיוויד לוי ב-24 במרץ 1993 במצפה פאלומר בקליפורניה ונקרא על שמם.
קוטרו של כוכב השביט שומייקר-לוי 9 הוערך במקור ב-4 קילומטרים. הוא נלכד בכוח הכבידה של צדק בעת המעבר שלו בסמוך אליו במהלך חודש יולי 1992. לאחר שהתגלה כשהוא מפורק ל-21 שברים בגדלים בין 50 ל-100 מטר, התברר כי מסלולו מוביל אותו היישר אל תוך צדק. שומייקר-לוי 9 התרסק למספר חלקים עקב פעולת כוחות הגאות והשפל. השברים התנגשו בצידו הדרומי של צדק בין ה-16 ביולי ל-22 ביולי 1994, במהירות של 60 קילומטר לשנייה ובעוצמה של 800 מיליארד טון TNT, או כ-50,000,000 פצצות הירושימה. הפגיעה הייתה בצד שהיה נסתר מכדור הארץ בזמן הפגיעה, אך אזור הפגיעה הופיע כ-20 דקות מאוחר יותר עקב הסיבוב המהיר של צדק סביב צירו. כל שבר של השביט השאיר את חותמו על צדק בצורת כתם כהה באטמוספירה, ואת הכתמים הרבים ניתן היה לראות גם בטלסקופים חובבניים. תוצאת פגיעות אלו נצפתה גם שנה לאחר הפגיעה על ידי טלסקופ החלל האבל. פגיעתו החזקה של השביט בצדק עודדה את נאס"א להקים גוף שיחקור את הגופים קרובי ארץ.