קליקסטוס הראשון

קליקסטוס הראשון (בלטינית: Callixtus I או Callistus I) היה אפיפיור בין השנים 217 - 222, בתקופת כהונתם של הקיסרים אלגבלוס ואלכסנדר סוורוס. מעט ידוע על מעשיו, אך מאחר שהוא האפיפיור המוקדם ביותר המצוין בלוח המרטירים (depositio martirum) ניתן להניח כי היה מרטיר באמת, ואין מדובר רק במסורת.

עיקר ידיעותינו אודות קליקסטוס שאובות מכתבי שניים מאויביו, טרטוליאנוס והיפוליטוס לפי ה-philosophumena של היפוליטוס, ובהצלבה עם מחקריהם של דולינגר ודה רוסי, היה קליסטוס עבדו של קרפופורוס, נוצרי בחצר הקיסר. אדונו הפקיד בידיו סכומי כסף גדולים והוא פתח בנק שבו הפקידו אחים נוצרים ואלמנות כסף. בנסיבות לא ברורות קליסטוס הפסיד את הכסף ונמלט על נפשו. קרפופורוס נסע אחריו לפורטוס, ושם עלה קליסטוס לספינה וכשראה שאדונו דולק אחריו קפץ לים, ככל הנראה כדי להימלט. הוא ניצל ונדון לעבודה בפיסטרינום (pistrinum)—מטחנת קמח ידנית שהטחינה באמצעותה נחשבה עבודת עבדים. כמה מנושי הבנק שאת כספו הפסיד ביקשו לשחררו כדי שישיב חלק מן הכסף, אך זמן קצר אחרי כן נעצר קליקסטוס שוב בעוון התפרעות בבית כנסת, ככל הנראה כאשר ניסה לגבות חובות מיהודים באלימות.

קליקסטוס נשלח למכרות בסרדיניה וזמן מה אחרי כן ביקשה מרקיה, פילגשו של הקיסר קומודוס להשיבו משם, יחד עם מרטירים נוצרים אחרים. קליקסטוס שב מן המכרות חולה ונשלח לאנטיום, שם קיבל משכורת חודשית באישורו של האפיפיור ויקטור הראשון. כאשר זפירינוס הפך לאפיפיור, נקרא קליקסטוס בחזרה והפך לאחראי על בית הקברות של הכנסייה וקנה לו השפעה גדולה על זפירינוס ואחר–כך הפך ליורשו.

כאפיפיור עורר קליקסטוס מחלוקת חריפה בכלל שחידש לפיו ניתן להעניק מחילה גם על חטאים חמורים, כאשר החוטא הביע חרטה וביצע כפרה על עוונותיו. טרטוליאנוס, אחד ממתנגדיו החריפים, התנגד ל"מחטף" הזכות להעניק מחילה על–ידי האפיפיור, וטען כי זכות זו מוענקת במפורש רק לפטרוס הקדוש (ad omnem ecclesiam Petri propinquam).

התנגדות עזה עוררה גם קביעתו של קליקסטוס כי אין לדון אדם על חטאים שביצע לפני טבילתו לאמונה וקבע כי לא בכל המקרים יש להדיח בישוף שביצע חטא שדינו מיתה. תקנה זו נועדה ככל הנראה כדי לאפשר לבישופים להינשא פעם שנייה ושלישית באמצעות ביטול החטא שבנישואים שלהם לפני המרתם לנצרות. היפוליטוס התנגד בחריפות לצעד זה גם משום שחלק מאותם בישופים גורשו על–ידו מהכנסייה.

ניתן רק לשער מה היו הסיבות שהניעו את קליקסטוס לפעולות אלו, אך הנחה סבירה היא כי הן היו קשורות למאבק על כוח וסמכות ברומא בינו לבין היפוליטוס האנטי אפיפיור. ההיתרים שהעניק לבישופים, כמו גם המשך ההיתר לנישואי הכמורה הנמוכה ולנישואים בין נשים ממעמד גבוה ועבדים או אנשים ממעמד נמוך, נועדו ככל הנראה כדי לגייס את הבישופים וגורמים מסוימים ברומא על צידו.

נטען כי קליקסטוס מת כמרטיר ב־14 באוקטובר 222. ייתכן והאירוע היה בזמן התקוממות עממית ברומא. לאגדה לפיה הושלך לבאר אין יסוד היסטורי.
שגיאות פרמטריות בתבנית:סדרה
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הקודם: זפירינוס

אפיפיור (רשימה)

הבא: אורבנוס הראשון