גאורגיוס אקרופוליטיס

גאורגיוס אקרופוליטיס (ביוונית ביזנטית:Γεῶργιος Ἀκροπολίτης, לטינית Georgius Acropolita ‏, 1217 או 1220 קונסטנטינופול - דצמבר 1282 בקונסטנטינופול) היה מלומד, כרוניקן, דיפלומט ואיש צבא ביזנטי. ה"כרוניקה" שלו המתארת את ההיסטוריה הביזנטית בשנים 1203 - 1261, מהווה מקור היסטורי עיקרי להכרת תולדות האימפריה של ניקאה. היא מכילה מדיע רב ערך גם על האימפריה הבולגרית השנייה.

קורות חייו

המקורות העיקריים על חייו של אקרופוליטיס הם "הכרוניקה" שלו עצמו וספרו של הכרוניקן גאורגיוס פאכימריס, "ההיסטוריה של מיכאיל ואנדרוניקוס פאלאולוגוס". יליד קונסטנטינופול, בגיל 16 נשלח גאורגיוס על ידי אביו, הלוגותט קונסטנטינוס אקרופוליטיס "הזקן" אל חצרו של יוחנן דוכס וטאציס (יואניס ואטאציס), קיסר ביזנטי של ניקאה. שם המשיך הנער את לימודיו אצל תאודורוס אקסאפטריגוס ואצל ניקיפורוס בלימידיס, מורה לפילוסופיה שנחשב לגדול המלומדים הביזנטים של התקופה. בבבגרותו, קיבל גאורגיוס שליחויות מדיניות מטעם הקיסר יואניס, וגם מהקיסרים שבאו אחריו, תאודורוס השני לסקריס ומיכאיל השמיני פלאולוגוס. בשנת 1244 זכה בתפקיד הרשמי של לוגתט גדול או יועץ ראשי (קנצלר).

כמפקד בקרב ב1257 נגד מיכאיל השני קומנינוס דוכס, הדספוט של אפירוס, לא הצטיין בכישורים צבאיים גדולים. נפל בשבי והוחזק אצל האויבים למשך שנתיים, עש ששוחרר בתיווכו של ידי מיכאיל פלאולוגוס. מצילו הוכרז כעבור זמן קצר כקיסר של ניקאה והצליח לגרש את בודואן השני, הקיסר הלטיני האחרון, ולשקם את האימפריה הביזנטית. גאורגיוס אקרופוליטיס התפרסם בהמשך בהיסטוריה של האימפרה כאחד מהדיפלומטים המוכשרים שלה.

אחרי שמילא את תפקיד השגריר בחצר הצאר הבולגרי קונסטנטין טיך, פרש מן החיים הציבוריים והקדיש עצמו לשיקום החינוך. הקים בית ספר משלו בקונסטנטינופול. הקיסר שהכיר בזכויותיו מינה אותו רשמית לפרופסור לפילוסופיה של אריסטו. לפי עדותו של גרגוריוס מקפריסין שלמד באותו בית ספר במשך שבע שנים ב-1271-1264, הלימודים בחסותו של גאורגיוס אקרופוליטיס כללו, פרט לתורתו של אריסטו, גם גאומטריה של אוקלידס ואריתמטיקה מיסודו של ניקומאכוס מגראסה

בינתיים, הקיסר מכיאיל השמיני פלאולוגוס, שחשש מפלישה חוזרת של הצלבנים, הציע לאפיפיור קלמנס הרביעי לאחד מחדש את הכנסיות אורתודוקסית וקתולית. המשא ומתן נמשך לאורך מלכותם של חמישה אפיפיורים: קלמנס הרביעי, גרגוריוס העשירי, יוחנן העשרים ואחד, ניקולאוס השלישי ומרטינוס הרביעי.

אקרופוליטיס הופקד על ניהול המגעים מטעם הקיסר הביזנטי ובשנת 1273 נשלח אל האפיפיור גרגוריוס העשירי. ב-1274 בפני הוועידה השנייה בליון, הוא נשבע כי הצעת האפיפיור שנשלחה על ידי הכס הקדוש לקונסטנטינופול מקובלת על היוונים. עם זאת נסיון האיחוד מחדש בין שתי הכנסיות נתקל בהתנגדות ניכרת בקונסטנטינופול ובסופו של דבר נכשל. אולם המטרה העיקרית של המהלך הושגה, בחינת הביזנטים, דהינו עיכובה ובסופו של דבר דחיקת הסכנה של מתקפה "לטינית" חוזרת על בירת הקיסר. ב-1282 נשלח אקרופוליטיס שוב לטרנובו, בירת בולגריה, על מנת לשדך לצאר גאורגי טרטר את אבדוקיה, הבת השלישית של הקיסר מיכאיל השמיני. השליחות נכשלה וגאוגיוס אקרופוליטיס נפטר כעבור זמן קצר, בקונסטנטינופול.

הוא השאיר שני בנים:קונסטינוס (מת בסביבות 1324), לוגותט גדול תחת מלכותו של אנדרוניקוס השני, ושחיבר ספרי לימוד לתאולוגיה ועל חיי הקדושים, והשני, נזיר תחת השם מלכיצדק (מת ביוני 1296) שנודע בהתכתבותו עם מקסימוס פלנודיס.

הנצחה

תלמידו, תאודורוס כתב "אנקומיון" לזכרו

ספרים

ה"כרוניקה"

(Χρονική Συγγραφή) או ה"אנאלים" (שנתונים)- ספר היסטורי מקיף הסוקר את התקופה בין כיבוש קונסטינטינופול על ידי הצלבנים בימי מסע הצלב הרביעי ועד שחרורו על ידי מיכאיל פלאולוגוס ב-1261, ומהווה, לפיכך, המשך לספרו של ניקיטס כוניאטיס. הספר בעל ערך רב בהיותו נכתב על ידי בן אותם הזמנים, בעל עמדה רשמית של לוגתט גדול, מפקד ושגריר איש אמוני הקיסר, מה שזימן לו הזדמנויות תכופות לצפות במו עיניו בהשתלשלות האירועים.

אקרופוליטיס נחשב למקור מהימן ובאותו זמן התאפיין בסגנון בהיר, למרות צביונו הארכאי משהו, הודות להקפדתו המיוחדת בבניית המשפטים.

מהדורות של הכרוניקה

כתב היד של הכרוניקה נמצאה בספריה של גאורגיוס קנטקוזינוס בקושטא ומשם הובא לאירופה

• 1656 - מהדורת princeps של לאו אלאטיוס 1651, מלווה בספר של אלאטוס "De Georgics eorumque Seriptis

"

• 1836 - מהדורה של י.בקר - בבון Corpus Scriptorum Hist . Byz
• 1903 מין Migne ‏ -Georgii Akropolitae Opera,בסדרות וטויבנר, א.הייזנברג - כרך א-ב , בליפציג,

הדפסה מחודשת ותיקונים על ידי פ.וירט, שטוטגרט, 1978

• 2007 George Akropolites, The History (ed. Ruth Macrides - הוצאה לאור של אוניברסיטת אוקספורד

כתבי םאחרים

• הספד למותו של הקיסר יוחנן דוכס ואטאציס
• אפיטף לקיסרית אירינה לסקרינה
• פנגיריקוס לכבוד תאודורוס השני לסקריס
• שני ספרי תאולוגיה על רוח הקודש, שנכתבו בעת השבי באפירוס

קישורים חיצוניים

• אקרופוליטיס -ערך ב- 1803-1893 Dictionary of Greek and Roman biography and mythology. By various writers. Ed. by William Smith
• הכרוניקה - מהדורתו של Migne
• הכרוניקה בתרגום לרוסית באתר "ספרות מזרחית" - מקורות היסטוריים מימי הביניים במזרח ובמערב
• אקרופוליטיס ב" לקסיקון האנציקלופדי ברוקהאוס-אפרון" ברוסית

לקריאה נוספת

• Murat Keçiş 'Georgios Akropolites ve “Tarih” Adlı Eseri

Murat Keçiş (Univ. Ankara) - George Akropolites and his Work "The History"

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "גאורגיוס אקרופוליטיס".