צלופח חשמלי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ ציד, מחיה |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
|מין=[[צלופח חשמלי]] |
|מין=[[צלופח חשמלי]] |
||
}} |
}} |
||
'''צלופח חשמלי''' ([[שם מדעי]]: ''Electrophorus electricus'') הוא [[דג חשמל]] המסוגל לייצר [[שדה חשמלי]] שמגיע לעוצמה של עד 600 [[וולט]], בו הוא משתמש הן להגנה והן |
'''צלופח חשמלי''' ([[שם מדעי]]: ''Electrophorus electricus'') הוא [[דג חשמל]] המסוגל לייצר [[שדה חשמלי]] שמגיע לעוצמה של עד 600 [[וולט]], בו הוא משתמש הן להגנה והן ל[[ציד]]. הוא [[טורף-על]] באזורי המחיה שלו ב[[דרום אמריקה]]. |
||
למרות שמו הוא איננו [[צלופח]] אלא בן לסדרת דגי חשמל טרופיים Gymnotiformes. |
למרות שמו הוא איננו [[צלופח]] אלא בן לסדרת דגי חשמל טרופיים Gymnotiformes. |
||
שורה 13: | שורה 13: | ||
לצלופח החשמלי יש שלושה איברים מיוחדים שתופסים כארבע חמישיות מאורך גופו ובהם הוא נעזר כדי לייצר שדה חשמלי בשתי עוצמת: במתח נמוך או במתח גבוה. כאשר הוא מאתר את הטרף שלו, מוחו שולח אות למערכת העצבים שלו שמגיע לאיברים אלו. אין זה סביר ששדה חשמלי מצלופח זה יהרוג אדם בוגר, שכן הפריקה החשמלית של הזרם הנוצר בגופו נמשכת פחות משתי מילי שניות. |
לצלופח החשמלי יש שלושה איברים מיוחדים שתופסים כארבע חמישיות מאורך גופו ובהם הוא נעזר כדי לייצר שדה חשמלי בשתי עוצמת: במתח נמוך או במתח גבוה. כאשר הוא מאתר את הטרף שלו, מוחו שולח אות למערכת העצבים שלו שמגיע לאיברים אלו. אין זה סביר ששדה חשמלי מצלופח זה יהרוג אדם בוגר, שכן הפריקה החשמלית של הזרם הנוצר בגופו נמשכת פחות משתי מילי שניות. |
||
אזור |
אזור המחיה של הצלופח החשמלי הם אגנים של נהר ה[[אמזונאס]] ושל נהר ה[[אורינוקו]], ביצות ונהרות קטנים. הוא ניזון מ[[חסרי חוליות]] ופרטים בוגרים לעיתים ניזונים מדגים ומיונקים קטנים. אצל הצלופח החשמלי, הזכרים קטנים יותר מהנקבות. |
||
[[קטגוריה:מקריני סנפיר]] |
[[קטגוריה:מקריני סנפיר]] |
גרסה מ־13:03, 16 בנובמבר 2013
צלופח חשמלי | |
---|---|
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | מקריני סנפיר |
מחלקה: | מקריני סנפיר |
סדרה: | דגי חשמל טרופיים |
תת־סדרה: | Gymnotoidei |
משפחה: | Gymnotidae |
סוג: | צלופח חשמלי |
מין: | צלופח חשמלי |
שם מדעי | |
Electrophorus electricus ליניאוס, 1766 | |
צלופח חשמלי (שם מדעי: Electrophorus electricus) הוא דג חשמל המסוגל לייצר שדה חשמלי שמגיע לעוצמה של עד 600 וולט, בו הוא משתמש הן להגנה והן לציד. הוא טורף-על באזורי המחיה שלו בדרום אמריקה. למרות שמו הוא איננו צלופח אלא בן לסדרת דגי חשמל טרופיים Gymnotiformes.
מאפיינים
אורך גופו של צלופח חשמלי ממוצע מגיע לשני מטרים ומשקלו מגיע לכ-20 ק"ג. צבע גבו בגווני חום-אפור ובטנו בצבע כתום או צהוב. זכרים בוגרים הם בעלי גוון כהה יותר על בטנם. לצלופח החשמלי אין קשקשים, פיו בעל צורה מרובעת והוא ממוקם בקצה החוטם שלו. כמו לדגים אחרים, יש לו שלפוחית אוויר שמחולקת לשני חלקים. התא הקדמי מחובר לאוזנו הפנימית וכתוצאה מגביר את יכולת השמיעה שלו. התא האחורי עובר לאורך כל חלל גופו ועוזר לו בציפה. הצלופח צריך לצוף מעל פני המים מדי עשר דקות כדי לקחת אוויר. כ-80% מהחמצן שהוא קולט לגופו מושגים על ידי עלייתו מהמים.
לצלופח החשמלי יש שלושה איברים מיוחדים שתופסים כארבע חמישיות מאורך גופו ובהם הוא נעזר כדי לייצר שדה חשמלי בשתי עוצמת: במתח נמוך או במתח גבוה. כאשר הוא מאתר את הטרף שלו, מוחו שולח אות למערכת העצבים שלו שמגיע לאיברים אלו. אין זה סביר ששדה חשמלי מצלופח זה יהרוג אדם בוגר, שכן הפריקה החשמלית של הזרם הנוצר בגופו נמשכת פחות משתי מילי שניות.
אזור המחיה של הצלופח החשמלי הם אגנים של נהר האמזונאס ושל נהר האורינוקו, ביצות ונהרות קטנים. הוא ניזון מחסרי חוליות ופרטים בוגרים לעיתים ניזונים מדגים ומיונקים קטנים. אצל הצלופח החשמלי, הזכרים קטנים יותר מהנקבות.
- ^ צלופח חשמלי באתר הרשימה האדומה של IUCN