משפט צבאי

משפט צבאי הוא המשפט החל על פעולתו של הצבא ועל המשרתים בו. כמו כן חל המשפט הצבאי באופן חלקי על תושבים הנמצאים במצב של ממשל/משטר צבאי או במצב של כיבוש.

מערכת משפט צבאי נפרדת מהמשפט האזרחי הרגיל קיימת בכמעט כל מדינות העולם, כאשר חריג בולט היא גרמניה בה בוטל המשפט הצבאי בעקבות מלחמת העולם השנייה.

לרוב המשפט הצבאי מתחלק למשפט צבאי פלילי (בו מועמדים לדין החיילים על עבירות "רגילות") ולמשפט משמעתי בו נשפטים החיילים על עבירות משמעת שלרוב אינם מהוות עבירות במשפט האזרחי.

במדינת ישראל

במדינת ישראל חל על המשרתים בצה"ל חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, המעניק סמכות בעניין עבירות המבוצעות על ידם לבתי דין צבאיים. בתי דין צבאיים, ככל טריבונל המתמחה בנושא מסוים, דנים בהרכב בו יושבים קצינים שהוסמכו לכך אך הם חסרי השכלה משפטית, וכן קצין שהינו משפטן, כפי שבבית הדין לעבודה יושבים נציגי ציבור וכן שופט שהינו משפטן בהשכלתו.

להוציא את בתי הדין הצבאיים קיימות ערכאות שיפוט נוספות בצבא. שיפוט בפני קציני שיפוט בהליך משמעתי . כל קצין בדרגת סגן ומעלה נחשב קצין-שיפוט, בתנאי שקיבל הסמכת קצין-שיפוט מהפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר), או מקצין אחר שהפצ"ר האציל לו את סמכות האישור. קציני שיפוט נחלקים לקש"ז (קצין שיפוט זוטר - עד דרגת סרן) ולקש"ב (קצין שיפוט בכיר - מדרגת רב-סרן ואילך).

קצין בעל סמכות כמתואר לעיל יכול לשפוט חייל. המשפט מתנהל על גבי טופס שנקרא "טופס 630". החייל חייב להיכנס כשהוא מלווה בחייל נוסף (המכניס אותו למשפט) אשר נשאר איתו כל עת המשפט כדי למנוע מצב בו יעשו דברים שאינם חוקיים. במידה והחייל העומד לדין נמצא אשם, חייב הקצין לגזור עליו עונש כלשהו: התראה, ריתוק לבסיס, נזיפה, נזיפה חמורה, קנס, או ימי מחבוש (מאסר).

ראו גם

• דין משמעתי בצה"ל
• בית דין צבאי
• פקודה בלתי חוקית בעליל
• פרשת טוביאנסקי