קרינת גמא

קרינת גמא (γ) היא קרינה אלקטרו-מגנטית מייננת, הבאה לידי ביטוי בפליטה של פוטון בעת תהליך פירוק רדיואקטיבי. בדרך כלל נפלטת קרינת גמא יחד עם קרינת אלפא או קרינת בטא. להבדיל מקרינות אלו, לקרני הגמא אין מסה או מטען חשמלי, ולכן לא ניתן לשנות את כיוונה בעזרת שדה מגנטי או שדה חשמלי.

איור של קרינת גמא מגרעין אטום

היסוד בו מתרחש תהליך פליטת פוטון גמא לא משנה את מספר המסה או המספר האטומי שלו, עם זאת פוטון הגמא הנפלט נושא עימו אנרגיה אשר מתאזנת בהפחתת מסת הגרעין.

מקורות נוספים אפשריים של קרינת גמא מלבד תהליכי התפרקות רדיואקטיביים הם אינטרקציות של חלקיקי יסוד דוגמת תהליך הכחדה של אלקטרון - פוזיטרון אשר במהלכו משתחרר פוטון גמא.

בהיותה קרינה מייננת ואנרגטית מאוד, קרינת גמא היא קרינה מאוד מסוכנת לאדם, היא יכולה לחדור כ-15 סנטימטר מים או רקמות חיות. ואף מספר סנטימטרים דרך עופרת יצוקה. חשיפה לכמות קטנה עלולה לגרום לסרטן וחשיפה ממושכת תגרום למוות בטוח.

קרינת רנטגן היא סוג אחר של קרינת גמא, עם מספר הבדלים:

1. קרינת גמא המשתחררת מאיזוטופ אינה ניתנת לשליטה וממשיכה להקרין עד לדעיכה המוחלטת של האיזוטופ.
2. להבדיל מקרינת גמא רגילה, קרינת רנטגן ניתנת לשליטה כמעט מוחלטת - בקביעת עוצמת ההקרנה ומשכה, למשל.
3. אורך הגל של קרינת רנטגן נע בין 5 פיקומטר ל-10 ננומטר. בעוד תחום אורכי הגל של קרינת גמא מתחילה מ-5 פיקומטר ומטה.

קרינה רבה מסוג זה נפלטת בין השאר בעת השלכת פצצת ביקוע גרעיני וגורמת לנזקים שתוארו לעיל לבני האדם המצויים בסביבה, דוגמת אלו ששרדו את הפיצוץ האדיר כשהושלכו הפצצות האמריקניות במלחמת העולם השנייה על הירושימה ונגסאקי.

ראו גם

• קרינת אלפא
• קרינת בטא
• התפרצויות גמא

ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.