גמא
מראה
(הופנה מהדף גמא (אות))
Γ γ גמא | |
---|---|
אלפבית יווני | |
Α α אלפא | Β β בטא |
Γ γ גמא | Δ δ דלתא |
Ε ε אפסילון | Ζ ζ זטא |
Η η אטא | Θ θ תטא |
Ι ι יוטא | Κ κ קפא |
Λ λ למדא | Μ μ מו |
Ν ν נו | Ξ ξ קסי |
Ο ο אומיקרון | Π π פאי |
Ρ ρ רו | Σ σ ς סיגמא |
Τ τ טאו | Υ υ אופסילון |
Φ φ פי | Χ χ כי |
Ψ ψ פסי | Ω ω אומגה |
אותיות או ליגטורות שאינן בשימוש | |
דיגמא | סטיגמא |
הטא | סאן |
קופא | סאמפי |
שו |
גמא (אות גדולה: Γ, אות קטנה: γ) היא האות השלישית באלפבית היווני. ביוונית עתיקה נהגתה כגימ"ל (IPA: /ɡ/). ביוונית מודרנית נהגית כגימ"ל רפה בעבר (IPA: /ɣ/ – כהגיית ע'ין בערבית). הצירוף γγ נהגה נְגְּ, כמו במילה "אנגליה". הצירוף γκ נהגה כגימ"ל בעברית. הצירוף γι נהגה כאות Y באנגלית. הצירוף γου משמש לתעתוק צליל W משפות זרות.
התפתחות של האות
[עריכת קוד מקור | עריכה]האות התפתחה לאותיות הלטיניות C ו-G ולאות הקירילית Г.
שימושי האות גמא
[עריכת קוד מקור | עריכה]- במתמטיקה:
- פונקציית גמא היא פונקציה שמרחיבה את המושג "עצרת" לשדה המספרים המרוכבים.
- האות גמא מסמלת את קבוע אוילר.
- בפיזיקה:
- האות מייצגת את הקרינה האלקטרו-מגנטית המייננת – קרינת גמא.
- האות גאמא היא סמל לפוטון.
- האות מייצגת את מקדם ההתפשטות הנפחית של חומר.
- בתורת היחסות פקטור לורנץ.
- במכניקה, בבעיית האוסצילטור ההרמוני, האות מייצגת את המקדם של הנגזרת שראשונה של המשתנה.
- מטריצות גאמה של דיראק.
- בגיאופיזיקה מסמלת את המפל האדיאבטי.
- גמא מסמלת משקל סגולי של נוזל/חומר בתחום ההידראוליקה.
- באסטרונומיה, האות מסמלת את הכוכב השלישי בעוצמתו במערכת כוכבים.
- בגמרא האות משמשת (תחת הכינוי "גאם") לתיאור צורה בעלת שתי צלעות עם זווית ישרה, או כדי לתאר אורך ורוחב של חפץ ("מידת גמיו")[1].
- בהלכה, האות משמשת כדימוי לצורה ההנדסית של הזווית הישרה, לדוגמה: "הייתה עשויה כמין קשת או גאם"[2], כלומר, עיר שנבנתה בצורה של שתי זרועות הנראות כמו האות היוונית "גאם" (הגדולה). וכן הרמב"ם בהלכות סוכה כתב[3]: " היו לה שתי דפנות גמורות זה בצד זה כמין גם..."
- במדרש גם כן האות משמשת כדימוי לאותה צורה הנדסית, לדוגמה המרגלים ששלח משה לתור את ארץ כנען "הלכו בגבוליה באורך וברוחב כמין גאם"[4]
- במסחר באופציות:
- האות גמא מייצגת את הרגישות של מחיר הנגזר ביחס לשינוי בערך נכס הבסיס.