שלום יוסף פרידמן (שפיקוב) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''שלום יוסף פרידמן''' ([[תרל"ח]] - [[פורים]] [[י"ד באדר]] [[תר"פ]]) היה ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות שפיקוב|שפיקוב]]-[[חסידות בוהוש|בוהוש]]. בתור האדמו"ר היחיד ל[[בית רוז'ין]] שהורשה להתגורר בתחומי רוסיה{{הערה|אדמו"רי רוז'ין היו מבוקשים למעצר בשטחי האימפריה, מאז הימלטותו של מייסד החצר, הרבי [[ישראל פרידמן מרוז'ין]] ב־[[1838]] ממאסר באשמת מרד בצאר.}}, היה למעשה רבם של כל חסידי רוז'ין ב{{ה|אימפריה הרוסית}}.
'''שלום יוסף פרידמן''' ([[תרל"ח]], [[1878]] - [[י"ד באדר]] [[תר"פ]], [[1920]]) היה ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות שפיקוב|שפיקוב]]-[[חסידות בוהוש|בוהוש]]. נכדו של רבי [[יצחק פרידמן (בוהוש)|יצחק פרידמן]], מייסד [[חסידות בוהוש]].


בתור האדמו"ר היחיד ל[[בית רוז'ין]] שהורשה להתגורר בתחומי רוסיה{{הערה|אדמו"רי רוז'ין היו מבוקשים למעצר בשטחי האימפריה, מאז הימלטותו של מייסד החצר, הרבי [[ישראל פרידמן מרוז'ין]] ב־[[1838]] ממאסר באשמת מרד בצאר.}}, הסתופפו אצלו רבים מחסידי רוז'ין ב{{ה|אימפריה הרוסית}}.
== ביוגרפיה ==
שלום יוסף פרידמן נולד בשנת ה'תרל"ח. אביו היה הרב דוד פרידמן בנו של מייסד חסידות בוהוש במולדובה, הרב יצחק פרידמן. ונכדו של רבי [[שלום יוסף פרידמן]] מסדיגורה. אמו הייתה הרבנית דבורה השיל בתו של האדמו"ר השישי מאפטא-זינקוב, הרב אברהם יהושע השיל.


== ביוגרפיה ==
נישא לפייגא טברסקי בתו של רבי מרדכי משפיקוב, והחל משנת [[תרנ"ז]] כיהן כאדמו"ר בשפיקוב.
נולד ב[[בוהוש]] לרב דוד פרידמן ולדבורה בתו רבי אברהם יהושע השיל, האדמו"ר מ[[חסידות זינקוב|מאפטא-זינקוב]]. התייתם בילדותו, וגדל אצל סבו. נישא לפייגא בתו של רבי מרדכי טברסקי מ[[חסידות שפיקוב|שפיקוב]], מגזע [[חסידות סקווירא]]. והתגורר ליד חמיו. לאחר פטירת סבו רבי יצחק בשנת [[תרנ"ו]] החל לכהן כאדמו"ר בשפיקוב.


נפטר ממחלת הטיפוס ב[[י"ד באדר]] [[תר"פ]], במגפה שפרצה באזור מגוריו. שבועיים לפניו נפטרה אשתו באותה מגפה.
נפטר ממחלת הטיפוס ב[[י"ד באדר]] [[תר"פ]], במגפה שפרצה באזור מגוריו. שבועיים לפניו נפטרה אשתו באותה מגפה.


בנם רבי [[יצחק פרידמן (בוהוש, השני)|יצחק פרידמן]], התמנה תחתיו כאדמו"ר השני מבוהוש-שפיקוב.
בנם רבי [[יצחק פרידמן (בוהוש, השני)|יצחק פרידמן]], התמנה תחתיו כאדמו"ר השני מבוהוש-שפיקוב. עלה לאחר המלחמה לישראל וכיהן באדמו"רות ב[[תל אביב]] וב[[בני ברק]].


בניו היו:
== משפחתו ==
* רבי [[דוד פרידמן (פלוישט)|דוד פרידמן]] (תרנ"ח - כ"ז בחשוון תש"א) - כיהן בערך משנת תר"צ ([[1930]]) כאדמו"ר בפלוישט, נרצח ב{{ה|שואה}}.
;בניו
* רבי [[יצחק פרידמן (בוהוש, השני)|יצחק פרידמן]], האדמו"ר השני מבוהוש-שפיקוב.
* הרב דוד פרידמן (תרנ"ח - כ"ז בחשוון תש"א) - כיהן בערך משנת תר"צ ([[1930]]) כאדמו"ר בפלוישט, נרצח ב{{ה|שואה}}.
* הרב [[יצחק פרידמן (בוהוש, השני)|יצחק פרידמן]], האדמו"ר השני מבוהוש-שפיקוב.
* ישראל פרידמן, נפטר באופן טראגי בשנת תר"פ.
* ישראל פרידמן, נפטר באופן טראגי בשנת תר"פ.


שורה 23: שורה 22:
{{מיון רגיל:פרידמאן, שלום יוסף}}
{{מיון רגיל:פרידמאן, שלום יוסף}}
[[קטגוריה:אדמו"רי בית רוז'ין|שלום יוסף]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית רוז'ין|שלום יוסף]]
[[קטגוריה:יהודים רומנים]]
[[קטגוריה:חסידות בוהוש]]
[[קטגוריה:רבנים רומנים]]
[[קטגוריה:חסידות סקווירא]]
[[קטגוריה:יהודים רוסים]]
[[קטגוריה:רבנים רוסים]]
[[קטגוריה:רבנים רוסים]]
[[קטגוריה:יהודים גליציאנים]]
[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]]

גרסה מ־12:56, 26 באוגוסט 2014

שלום יוסף פרידמן (תרל"ח, 1878 - י"ד באדר תר"פ, 1920) היה האדמו"ר משפיקוב-בוהוש. נכדו של רבי יצחק פרידמן, מייסד חסידות בוהוש.

בתור האדמו"ר היחיד לבית רוז'ין שהורשה להתגורר בתחומי רוסיה[1], הסתופפו אצלו רבים מחסידי רוז'ין באימפריה הרוסית.

ביוגרפיה

נולד בבוהוש לרב דוד פרידמן ולדבורה בתו רבי אברהם יהושע השיל, האדמו"ר ממאפטא-זינקוב. התייתם בילדותו, וגדל אצל סבו. נישא לפייגא בתו של רבי מרדכי טברסקי משפיקוב, מגזע חסידות סקווירא. והתגורר ליד חמיו. לאחר פטירת סבו רבי יצחק בשנת תרנ"ו החל לכהן כאדמו"ר בשפיקוב.

נפטר ממחלת הטיפוס בי"ד באדר תר"פ, במגפה שפרצה באזור מגוריו. שבועיים לפניו נפטרה אשתו באותה מגפה.

בנם רבי יצחק פרידמן, התמנה תחתיו כאדמו"ר השני מבוהוש-שפיקוב. עלה לאחר המלחמה לישראל וכיהן באדמו"רות בתל אביב ובבני ברק.

בניו היו:

  • רבי דוד פרידמן (תרנ"ח - כ"ז בחשוון תש"א) - כיהן בערך משנת תר"צ (1930) כאדמו"ר בפלוישט, נרצח בשואה.
  • רבי יצחק פרידמן, האדמו"ר השני מבוהוש-שפיקוב.
  • ישראל פרידמן, נפטר באופן טראגי בשנת תר"פ.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ אדמו"רי רוז'ין היו מבוקשים למעצר בשטחי האימפריה, מאז הימלטותו של מייסד החצר, הרבי ישראל פרידמן מרוז'ין ב־1838 ממאסר באשמת מרד בצאר.