שיח (מדעי החברה) – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: מסוי\1 |
מ ←קישורים חיצוניים: קטגוריה |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
[[קטגוריה:רטוריקה]] |
[[קטגוריה:רטוריקה]] |
||
[[קטגוריה:סוציו- |
[[קטגוריה:סוציו-לינגוויסטיקה]] |
||
[[קטגוריה:פילוסופיה של הלשון]] |
[[קטגוריה:פילוסופיה של הלשון]] |
||
[[קטגוריה:פוסט מודרניזם]] |
[[קטגוריה:פוסט מודרניזם]] |
גרסה מ־22:16, 6 בפברואר 2015
במדעי החברה, שיח (באנגלית: Discourse, במקור מלטינית discursus ומשמעותו "לרוץ מ ואל"). שיח מציין דרך חשיבה ממוסדת, תפיסה חברתית המגדירה את גבולות השפה ופרשנות לה בתקופת זמן מסוימת ובשדות חברתיים מוגדרים. שיח כולל צורות ייצוג, קודים של התנהגות, משמעויות והרגלים. השיח משפיע על הדרך שבה אנו נותנים פרשנות לדברים. הוא המגדיר את מה שניתן לומר בתחום מסוים ואיך אנו רואים את הדברים. לדוגמה, שתי צורות שיח שונות עשויות לשמש לתיאור קבוצות לוחמי גרילה, האחת מתארת אותם כ"לוחמי חופש" והשנייה כ"טרוריסטים", כך שהשיח הנבחר מכתיב את הדקדוק, הביטויים ולפעמים גם את הסגנון הנדרש כדי לתקשר.
חשיבותו של השיח, לפי תאורטיקנים פוסט מודרניסטים, נובע משתי תובנות שהתפתחו במאה ה-20:
- בפילוסופיה של הלשון התפתחה בתקופה זו תפיסה לפיה השפה היא גבול טרנסצנדנטלי של התודעה - אנו מסוגלים לתפוס, לחשוב ולהבין רק את מה שאנו מסוגלים לנסח במילים.
- בתאוריות פוסט סטרוקטורליסטיות ופוסט מודרניסטיות, השיח מקבל משמעות חשובה ביותר, בגלל ניתוק הקשר בין מסמן למסומן. עקב ניתוק זה, השיח מהווה למעשה את המציאות - האופן שבו אנו מדברים על דברים, האופן בו אנו מתייחסים אליהם, מעצב את המציאות ומכתיב אותה.
שילוב של שתי תפיסות אלה מביא לכך, שהשיח הנהוג בחברה מסוימת לגבי נושא מסוים מכתיב את העמדות שיכולות להינקט על ידי בני חברה זו בנושא המדובר.
אחת מהתרומות העיקריות לתאוריה של השיח ניתנה על ידי מישל פוקו שקישר בין ידע, כוח ושיח. פוקו טען כי שיח פירושו משטר של ידע המגדיר את מה שמותר לומר, וגם את מה שאסור. השיח מפעיל על הסובייקט כוח, מתוקף יכולתו לכפות על הסובייקט אמת שעליו להכיר בה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ביקורת הומוריסטית על השיח הפוסט מודרניסטי, מתוך הבלוג של "זו ש" בישראבלוג.