הרצל שמואלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־14:19, 13 באוגוסט 2015

הרצל שמואלי (1920 – 21 במרץ 2001) היה פרופסור למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, חתן פרס ישראל בתחום המוזיקה לשנת 2001.

ביוגרפיה

נולד באיסטנבול ב-1920 ועלה לארץ ישראל ב-1933. בין השנים 1950–1953 למד מוזיקולוגיה באוניברסיטת ציריך, ובשנת 1953 הוענק לו תואר דוקטור למוזיקולוגיה. בין השנים 1964–1966 שימש כעורך העיתון "גיתית".

בין השנים 1966–1972 שימש שמואלי כמרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב בחוג למוזיקולוגיה. בשנת 1972 שימש כפרופסור חבר באוניברסיטה. מ-1971 עד שנת 1974 שימש כראש החוג למוזיקולוגיה; חזר לתפקיד בשנת 1987, ופרש ממנו ב-1989. בשנת 1985 שימש כפרופסור מן המניין באוניברסיטה. פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס.

הרצל שמואלי נפטר ב-21 במרץ 2001, ימים ספורים לאחר שנודע לו על זכייתו בפרס ישראל. הותיר אחריו אישה, בת ושני נכדים.

כתביו

הזמר הישראלי: עיונים בסגנונו, מבנהו ומילותיו, תל אביב: המרכז לתרבות ולחנוך ('הספרייה למוזיקה'), 1971.
מיכל זמורה-כהן, הרצל שמואלי, המוזיקה – שליחות ובשורה: אבני בנייה לאסתטיקה של המוזיקה; עורך: נח איתן, אור יהודה: דביר, 2007. ‬

קישורים חיצוניים

הרצל שמואלי באתר פרסי ישראל

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 בין השנים [[1950]]–[[1953]] למד מוזיקולוגיה ב[[אוניברסיטת ציריך]], ובשנת 1953 הוענק לו תואר [[דוקטור]] למוזיקולוגיה. בין השנים [[1964]]–1966 שימש כעורך העיתון "גיתית".
-בין השנים [[1966]]–[[1972]] שימש שמואלי כמרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב בחוג למוזיקולוגיה. בשנת 1972 שימש כפרופסור חבר באוניברסיטה. מ-1971 עד שנת 1974 שימש כראש החוג למוזיקולוגיה; חזר לתפקיד בשנת [[1987]], ופרש ממנו ב-[[1989]]. בשנת [[1985]] שימש כ[[פרופסור מן המניין]] באוניברסיטה. פרש לגמלאות כ[[פרופסור אמריטוס]].
+בין השנים [[1966]]–[[1972]] שימש שמואלי כ[[מרצה בכיר]] באוניברסיטת תל אביב בחוג למוזיקולוגיה. בשנת 1972 שימש כפרופסור חבר באוניברסיטה. מ-1971 עד שנת 1974 שימש כראש החוג למוזיקולוגיה; חזר לתפקיד בשנת [[1987]], ופרש ממנו ב-[[1989]]. בשנת [[1985]] שימש כ[[פרופסור מן המניין]] באוניברסיטה. פרש לגמלאות כ[[פרופסור אמריטוס]].
 הרצל שמואלי נפטר ב-[[21 במרץ]] [[2001]], ימים ספורים לאחר שנודע לו על זכייתו בפרס ישראל. הותיר אחריו אישה, בת ושני נכדים.